• תפריט
התעשייה

בועז איתן: "סייפן היא היום הליבה של ספנשן"

למרות השנה הקשה שעברה עליו, מייסד סייפן לא נשמע מאוכזב. שבועיים אחרי שנאלץ לעזוב את ספנשן, שרכשה את החברה שהקים, הוא מפרגן להיחלצות של יצרנית השבבים האמריקאית מפשיטת הרגל: "תהיה כאן חברה ענקית, שמרכז התכנון העיקרי שלה הוא סייפן"

אסף גלעד 11:0626.05.10

מתחברים לכלכליסט בפייסבוק ויכולים לזכות באייפד

 

בועז איתן זוכר היטב את היום היחיד ב־2009 שבו שימש כמנכ"ל ענקית השבבים ספנשן האמריקאית, שנה לאחר שרכשה את החברה שהקים, סייפן. זו היתה תקופת

בועז איתן. הפרידה ממפעל חייו בועז איתן. הפרידה ממפעל חייו צילום: ערן יופי כהן
מעבר בין שני מנכ"לים, וכבר למחרת הגיע המנכ"ל הנוכחי של החברה, ג'ון קספר, שהצליח לחלץ מאז את החברה מפשיטת הרגל שאליה נקלעה בפברואר 2009. תהליך ההתאוששות של חברת השבבים הסתיים לפני שבועיים עם חזרתה של ספנשן למסחר מלא בניו יורק, צעד שחייב את כל חברי הנהלת ספנשן להתפטר. כך מצא את עצמו איתן מחוץ לספנשן ולחברה הישראלית שמכר לה, סייפן, לראשונה זה 13 שנה. את תפקידו הרשמי בחברה־הבת סייפן סיים כבר בשנה שעברה, מיד לאחר שנאלץ לפטר 80 מתוך 200 עובדים. אך למרות השנה הקשה, איתן אינו נשמע מאוכזב כלל.

 

"החלום של ספנשן היה להצליח בתחום אחד, אבל הפרנסה הגיעה מתחום אחר: שבבי פלאש משובצים במכשירי אלקטרוניקה. שם ספנשן היתה ראשונה מאז ומעולם", אמר אתמול איתן בכנס היזמות שהתקיים בבית הספר להנדסה במכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן בחסות "כלכליסט". "קספר לקח חברה בת 9,500 עובדים עם חובות של 1.5 מיליארד דולר. הוא קיצץ קרוב ל־6,000 עובדים, סגר את המפעל ביפן, והתמקד רק בתחום הרווחי. מאז יש לה הכנסות שנתיות של 1.3 מיליארד דולר, והיא מרוויחה כסף. זה מדהים וזו רק ההתחלה. אם הוא לא יתבלבל, תהיה כאן חברה ענקית, שמרכז התכנון העיקרי שלה בעולם הוא סייפן. כבר יותר מחצי שנה זה ככה, וספנשן עובדים כך עם סייפן לא בגלל המשכורות הנמוכות, אלא בגלל הייחודיות של האנשים".

 

"סייפן נותרה מאחוריי"

 

ספנשן מתאוששת כעת מ־14 חודשים של קיצוצים וארגון מחדש, שבמהלכם התמקדה ברכיבי פלאש חדשניים. לחברה החדשה יש 3,250 עובדים, מחצית מהמספר שהיה בפברואר 2009, אז ביקשה פשיטת רגל, בעקבות השקעה אדירה במפעלים ובתהליכים בעיצומה של תחרות מחירים בעולם הפלאש. לחברה חוב של 480 מיליון דולר, בהשוואה ל־1.5 מיליארד דולר לפני השינוי הארגוני, ויש לה 230 מיליון דולר במזומן, כולל 105 מיליון שגויסו במהלך הארגון. בסוף הרבעון הראשון רשמה ספנשן מכירות של 277 מיליון דולר, לאחר שהתמקדה באספקת רכיבי פלאש לשוק מוצרי האלחוט, והרווח הנקי שלה עמד על 3.7 מיליון דולר, אך בניכוי השינוי הארגוני וחיובים חד־פעמיים עמד הרווח הנקי שלה על 14.5 מיליון דולר. כזכור, נמכרה סייפן על כל קניינה לספנשן תמורת 246 מיליון דולר במרץ 2008.

 

בפברואר 2009 ניהלה סייפן גם מהלך של שינוי ארגוני, שבמסגרתו פוטרו כ־80 עובדים מתוך 200, לאחר שקיצצה עד 14.5% משכר העובדים. העובדים אז עברו למתכונת של ארבעה ימי עבודה בשבוע. מנכ"ל ספנשן, ברטרנד קמבו, התפטר ובמקומו מונה בועז איתן לנשיא החברה. "השארתי את סייפן מאחוריי, ואינני מעורב בה היום", אמר איתן.

 

לפני כשנה רכש איתן עם אשתו טלי איתן את חברת קיו קור (Q-core) מכונס נכסים לאחר שפשטה את הרגל. תמורת 6 מיליון שקל קיבל איתן 40 עובדים ואת מוצר האינפוזיה שפיתחה החברה. קיו קור פיתחה מערכת אינפוזיה ניידת המאפשרת למטופל לקבל עירוי גם מחוץ לבית החולים. "לאורך השנים ראיתי אולי 100 חברות, אבל כאן, בקיו קור, ראיתי הזדמנות שמאוד מתאימה לי אישית, משתי סיבות. במקור רציתי ללמוד פיזיקה רפואית, אז זו בעצם מעין חזרה למקורות האישיים שלי. הסיבה השנייה היא שגיורא ירון, שהוא חבר טוב, ייעץ לי לא ללכת לתחום ההתקנים הרפואיים", אמר איתן בהומור. "יש לנו כיום מפיצים בשמונה ארצות, וחזון שהוא גדול הרבה יותר. אנחנו מייצרים כאן בישראל, מה שנותן לנו זמני מעבר קצרים מפיתוח לייצור. אמנם זו תעשייה מאוד שמרנית ואטית, אבל אני מאמין ששיטות העבודה ושיטות המחקר של תעשיית ההייטק האמיתית ייתנו פה יתרון עצום.

 

"אני אמנם מנכ"ל, אבל אני חוזר לעשות מה שעשיתי תמיד, לעסוק במו"פ ולהיות ממציא. לכן אני בונה צוות שעסוק בבניית המוצר, ואילו אני משקיע בפיתוחים ספציפיים ובפתרון בעיות. זה מה שאני אוהב. אף על פי שרכשתי את החברה, אין לי שום יתרון כמשקיע פיננסי, ובתור מנכ"ל וממציא יש לי הוכחה מלאה. באמצעות הצוות שבנינו, שכולל את ארכיטקט המוצר שחר רותם ושורה של מהנדסים מצוינים, נהפוך למובילים בתחום המשאבות הרפואיות, ונדרוש מחירים סבירים מכיוון שאנחנו מישראל".

 

"כל משקיע שונא להשקיע"

 

בפאנל שנערך אתמול במכללה האקדמית "כנרת" בעמק הירדן השתתפו גם גיורא ירון, יובל שחר ורפי מהודר. ירון, כיום יו"ר יישום, הוא יזם סדרתי שהקים כמה סטארט־אפים שנמכרו לסיסקו, ולשעבר יו"ר אינדיגו בעת הנפקתה. יובל שחר היה ממקימי פנטקום ופי קיוב, שני סטארט־אפים שנמכרו לסיסקו במאות מיליוני דולרים בתחילת העשור הקודם. יחד עם מהודר, ממציא פטנט הטפטפות של נטפים, ובועז איתן עצמו, כל אחד מהם נחשב לממציא שעל שמו רשומים פטנטים רבים. "המצאות קורות בדרך כלל ממפגש של שני תחומים שונים", אמר שחר. "ככה בעצם חשבנו על ה'אייפון' הראשון, שאותו הגינו הרבה לפני אפל במסגרת חברת נשיונל סמיקונדקטור בישראל, על ידי שילוב בין טכנולוגיית קול מסורתית לעולם האינטרנט וה־IP. זו הסיבה שבישראל ישנן המצאות רבות. הטכנולוגיה פוגשת ברפואה ובאבטחת המידע בביטחון".

 

 

מימין לשמאל: גיורא ירון, רפי מהודר, בועז איתן ויובל שחר מימין לשמאל: גיורא ירון, רפי מהודר, בועז איתן ויובל שחר צילום: ערן יופי כהן

 

ירון התייחס לנושא המימון לתמיכה בפטנטים ואמר כי "הכסף הראשוני קיים תמיד, וקיים בכמויות. העניין הוא שבשביל להגיע לשם, צריך עוד ללכת הרבה על הברכיים". לדברי איתן, "הדרך הפשוטה והנכונה היא לא להתחיל בכלל עם קרנות ההון סיכון. זה בגלל הפרדוקס הידוע, שבו כל בנקאי שונא לתת הלוואה, וכל משקיע שונא להשקיע. ההמלצה שלי היא לבקש השקעה דווקא משותפים אסטרטגיים, כלומר מישהו שישקיע בך לא משום שיש לו כסף, אלא משום שהוא רוצה ליצור ערך לחברה שלו".

 

מהודר סיפר על התמריץ המרכזי שעמד מאחורי פיתוח הטפטפות, שנמכרות כיום ב־120 מדינות. "הדחיפה האמיתית לפיתוח נעשתה רק אחרי ההנחה שהיא תביא לחיסכון במים. אבל ההצלחה שלה הגיעה רק לאחר שהוכיחו לי מומחים שזה לא ייתן כלום. זה נתן לי תמריץ גדול יותר לקדם את הנושא. כולם אמרו לי שזה לא הגיוני מבחינה פיזיקלית, ושזה יגרום להתייבשות הצמחייה. בפועל קרה ההפך — באמצעות הטפטפת משקים בפחות מים ומניבים יבול הגדול לפעמים פי עשרה".

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x