תחזית ה-OECD לישראל: הגירעון יגדל השנה ל-5.3%, הכלכלה תצמח ב-3.3% בלבד
לפי הארגון, הגירעון יתרחב תחת נטל ההוצאות הביטחוניות; עם זאת, ב-2027 הגירעון יצטמצם ל-4.2%, והצמיחה תזנק ל-5.6%; תחזית הצמיחה העולמית הופחתה ל-2.8% ב-2026
כלכלת ישראל תצמח השנה ב-3.3% בלבד על רקע המלחמה מול איראן והזעזועים הגיאו-פוליטיים במזרח התיכון כולו, אך היא תתאושש "בעוצמה" לאחר ההתכווצות החדה שגרמו המבצעים הצבאיים של מרץ-אפריל 2026 - כך עולה מדוח התחזית העולמית (WEO) של ה-OECD שראה אור לפני דקות אחדות. לפי הדוח, הצמיחה החזויה בישראל לשנת 2027 תעמוד על 5.6% - כמעט כפול מהשיעור שחזוי לעולם כולו. התמונה שלפני הזעזוע הייתה של צמיחה מואצת מובלת על ידי המגזר הפרטי: הייצור התעשייתי התרחב בקצב שנתי של 11% בשלושת החודשים עד ינואר 2026, רכישות בכרטיסי אשראי עלו 9.2% בפברואר, והאבטלה הצטמצמה מ-3.2% בדצמבר 2025 ל-2.6% בפברואר.
המלחמות מול איראן ובלבנון קטעו את הצמיחה - בתי ספר נסגרו, עובדים עברו משירות אזרחי למילואים, וסנטימנט הצרכנים צנח במרץ ונותר חלש באפריל. תחזית ה-OECD לשנה הנוכחית נמוכה בכחצי אחוז מתחזית בנק ישראל שגובשה בסוף מרץ האחרון, אך בנק ישראל צפוי לעדכן את התחזית כבר בחודש הקרוב. לגבי 2027, התחזית של ה-OECD כמעט זהה לזו של בנק ישראל. לפי דוח התחזיות, ההתאוששות של הכלכלה הישראלית תישען על סקטור הבנייה, שחזר לפעילות כבר באמצע מרץ ויתרחב מהר מלפני המלחמות - גם כדי לתקן נזקי טילים - ועל ביקוש כבוש לדיור על רקע גידול האוכלוסייה.
הצריכה הפרטית, שהתכווצה זמנית, צפויה לזנק ל-6.8% ב-2027. יצוא השירותים יתאושש לאט יותר, משום שהוא תלוי בחידוש התעופה הבינלאומית, שחוזרת בעצלתיים - דברי הדוח. התמונה שעולה מדוח השנה הבאה היא, לפיכך, אופטימית ביותר.
אלא שהדוח מדגיש שהסיכונים לתחזיות "סימטריים ומשמעותיים". בכיוון השלילי: חידוש לחימה בעצימות גבוהה יחליש את הפעילות ויעמיק את הגירעון, וקריסה גלובלית בהערכות השווי של חברות AI תאיים על ההיי-טק הישראלי. בכיוון החיובי: אינטגרציה אזורית - הסכמי סחר עם מדינות באזור - תביא עימה "צמיחה חזקה יותר באופן משמעותי". במילים אחרות, הפער בין שני התרחישים אינו נגזר רק מהמאקרו, אלא מהגיאופוליטיקה - ושם, לפי הדוח, מונח עיקר חוסר הוודאות.
מדיניות פיסקלית: הגירעון יתרחב לפני שהוא מצטמצם
הנקודה המרכזית בפרק על ישראל היא הצד הפיסקלי - שהוא גם המורכב יותר. לפי כלכלני ה-OECD, הפעילות הצבאית המחודשת ב-2026 כרוכה בעלויות תקציביות גדולות שמעכבות את "הקונסולידציה הפיסקלית (הקטנת הגירעון והחוב - א"פ.)".
לפיכך, הגירעון הממשלתי צפוי להתרחב ל-5.3% תוצר ב-2026, לפני שיצטמצם ל-4.2% ב-2027 - ככל שההוצאה הביטחונית תרד וגביית המסים תישאר חזקה, בין היתר "הודות למהלכי התכנסות מתקציבים קודמים" - כלומר, חבילת הצעדים שנקטה הממשלה בתקציב 2025 (העלאת המע"מ, הפחתת מס הכנסה ועוד). כתוצאה מכך, צופים ב-OECD כי יחס חוב-תוצר צפוי לזנק ל-71% עוד השנה ולרדת במקצת ל-70% ב-2027 - זאת לעומת יחס של כ-60% תוצר ב-2022.
מכאן ההמלצה המרכזית של הארגון: על ישראל לשקם את ה"כריות" הפיסקליות שהיטיבו עמה בעבר, דבר הדורש הפחתה מהירה של החוב באמצעות שימור צעדי ההכנסות וצמצום ההוצאה הביטחונית כשתנאי הביטחון יאפשרו - תוך שמירה על מרחב להשקעה מקדמת צמיחה בחינוך ובתשתיות.
לגבי המדיניות המוניטרית, הדוח מצביע על כך שגם בשיא הזעזוע האינפלציה בישראל נותרה יציבה על 1.9% בחישוב שנתי באפריל 2026, גם מכיוון שמחירי החשמל בישראל אינם רגישים כמעט למחירי הגז הטבעי העולמיים עקב הפקה מקומית המתומחרת באמצעות חוזים ארוכי טווח. שם מציינים כי אותה עצמאות אנרגטית "מבודדת" את כלכלת ישראל מעיקר הזעזוע שמכה במשקים מייבאי אנרגיה.
יתרה מזו, ב-OECD סבורים כי האינפלציה תמשיך לרדת ל-2.3% השנה ול-2.1% ב-2027, ככל שמחירי הדלק יתמתנו ומחסור העובדים האזרחי ייפוג. הדוח מציין שניהול מוניטרי יציב וחבילת המסים של 2025 שמרו על יציבות מטבעית ופיננסית למרות שורת זעזועים גדולים מאז אוקטובר 2023. לפי הדוח, הדבר בא לידי ביטוי ברמות ה-CDS - מדד פרמיית הסיכון המבוסס על ביטוח על חדלות פירעון של אג"ח ממשלת ישראל - שעלה ב-20 נ"ב בסוף פברואר-תחילת מרץ, אך חזר באפריל לרמות ינואר (ה-CDS המשיכו לרדת בחודשיים האחרונים לרמה שלפני ה-7.10 - א"פ.).
בנוסף מציינים שם כי הבורסה המקומית בשיא היסטורי והשקל מתחזק מאז אפריל 2025. לאחר הורדת הריבית של 25 נ"ב בחודש שעבר, ה-OECD צופה כי ככל שמגבלות ההיצע ייחלשו - בעיקר לחצי המילואים על שוק העבודה - בנק ישראל יוכל להוריד את הריבית לרמה של 3.5% במהלך השנה הבאה.
לגבי הכלכלה העולמית, הכוח הדומיננטי שמעצב את התחזית הוא גם הסכסוך במזרח התיכון. הארגון פותח את הדוח בקביעה חדה: הכלכלה העולמית נכנסה ל-2026 חזקה מהצפוי - נסמכת על השקעות ענק בבינה מלאכותית, תנאים פיננסיים תומכים והפגת המתחים בסחר הבינלאומי - אך המלחמה גרמה לשיבושים בשילוח דרך מצר הורמוז ופגיעה בתשתיות אנרגיה שהקפיצו את מחירי האנרגיה והדשנים והפכו את כיוון התיקון כלפי מעלה - לכיוון הפוך.
המספרים מספרים את הסיפור: אספקת הנפט העולמית צנחה ב-13.5% בין פברואר לאפריל 2026, כשהתפוקה ממדינות המפרץ ירדה ב-45% באפריל. ייצוא ה-LNG מהאזור - בעיקר מקטאר - נעצר, ואספקת הגז העולמית צפויה להיות נמוכה בכ-15% מהצפוי.
על רקע זה ה-OECD חתך את תחזית הצמיחה העולמית מ-3.4% ב-2025 ל-2.8% ב-2026, לפני התאוששות ל-3.1% ב-2027. מכאן שתחזית הצמיחה לעולם כולו נמוכה משמעותית השנה מזו של ישראל. בעקבות אי הוודאות הגדולה, דוח התחזיות הנוכחי בנוי סביב פיצול תרחישים. תרחיש הבסיס ("שיבוש מוגבל בזמן") מניח הסדר מדיני שמרגיע את האזור. מולו ניצב תרחיש "השיבוש הממושך", שבו המצב הנוכחי נמשך עמוק לתוך 2027, עם אספקת אנרגיה עולמית נמוכה ב-10% מהרמה שלפני הסכסוך וירידה של 40% בייצוא ממדינות המזרח התיכון. ההבדל דרמטי: בתרחיש הממושך הצמיחה העולמית צונחת ל-2.1% ב-2026 ול-1.8% ב-2027 - קצב הנראה, לפי הארגון, רק במיתונים גלובליים גדולים כמו המשבר הפיננסי של 2008 או הקורונה ב-2020.
