ציר הכסף
פצצת זמן כלכלית: "פוטנציאל הבעירה ברשות הפלסטינית הולך וגדל"
הרשות הפלסטינית במשבר כלכלי קשה, עם שיעור אבטלה גואה והגבלות על פעילות הבנקים. אבל למרות האזהרות של שר האוצר מפני קריסה אפשרית, היא מחזיקה מעמד. פרק חדש בפודקאסט "ציר הכסף"
בפרק חדש של הפודקאסט "ציר הכסף" דיברנו על הכלכלה שמאחורי ההסלמה ביהודה ושומרון ושיעור האבטלה הנוסק בקרב הפלסטינים. המצוקה הכלכלית של הרשות הפלסטינית התחילה עוד לפני 7.10, אבל המכה האנושה הגיעה בצל המלחמה – עם סגירת השוק הישראלי לעובדים פלסטינים.
"הכלכלה הישראלית והפלסטינית קשורות זו בזו", אומר דורון פסקין, פרשן כלכליסט. "לפי המספרים הרשמיים של ישראל, ערב המלחמה עבדו כאן כ-180 אלף פלסטינים. לפי הערכות שונות שחלקן מגיעות מהעיתונות הפלסטינית, המספר עמד על כ-200-205 אלף. כיום, לפי נתונים פלסטיניים, אנחנו עומדים על כ-50 אלף עובדים שחזרו לעבוד בישראל ובשטחי יו"ש, לאחר שנבררו בקפידה על ידי השב"כ. כלומר רק כרבע מהעובדים חזרו לשוק".
לפי הערכות, פועל פלסטיני בארץ משתכר כ-260 שקל ליום עבודה, לעומת שכר של 130-135 שקל ליום עבודה בשוק המקומי בשטחי הרשות. "זה מסביר כמובן את המוטיבציה לצאת לעבוד בישראל", אומר פסקין. "לפני המלחמה, העבודה בישראל תרמה כ-1.5 מיליארד דולר בחודש לכלכלה הפלסטינית. זה סכום אדיר, כ-25%-20% מהתוצר הפלסטיני, וברגע אחד זה הסתיים".
בהינתן המצב הפוליטי והביטחוני בישראל, גם הרשות הפלסטינית מבינה ששוק העבודה לא יחזור לכפי שהיה לפני 7.10. "השוק הפלסטיני לא מייצר מספיק מקומות עבודה, וזה מה שמוביל אותנו למצב הנוכחי", אומר פסקין. "לפי הנתונים הפלסטיניים, שיעור האבטלה עומד על כ- 30%-28%, אבל אם אנחנו פורטים את זה לקטגוריות, אז רואים שבקרב הצעירים והמשכילים, בגילאי 20-29, נתוני האבטלה אפילו גבוהים עוד יותר, קרוב ל-40%, ואצל נשים האבטלה היא מעל 50%. כלומר, זו בעיה שהפלסטינים לא מצליחים לפתור מאז 7.10".
הרשות הפלסטינית היא המעסיקה הגדולה בשטחים, אבל למעשה לא משלמת משכורות מלאות כבר תקופה ארוכה. "רק לאחרונה היא שילמה לעובדים את משכורת מאי, היא שילמה כ-50% מהשכר, כשהמשכורת הממוצעת היא 2,000 שקל. מדובר על משכורות של מורים, רופאים, אחיות, מנגנוני הביטחון. זה כמובן אומר שיש פחות כסף למשקי הבית להוציא על קניות של מוצרים ושירותים, מפעלים ועסקים מצמצמים פעילות, ולכן יש גם צמצום של שוק העבודה. זה כדור שלג שמזין את עצמו וככל שהזמן עובר אין פתרונות".
המצב הכלכלי כמובן משפיע גם על המצב הביטחוני. "אני לא באתי להגיד כאן ש-30% אבטלה פלוס חצי משכורת, זה אומר שאנחנו עכשיו עומדים בפני אינתיפאדה, אבל זה כן אומר שהיום מרחב התמרון הכלכלי של השוק הפלסטיני, של הרשות הפלסטינית, הצטמצם, וברור שיש פה מצב כלכלי קשה", אומר פסקין. "הייתי אומר שהכלכלה הפלסטינית מחזיקה מעמד, אבל אין ספק שפוטנציאל הבעירה גדול יותר".
מצב נוסף שמקשה על הפעילות הכלכלית בשטחים הוא העובדה שהבנקים הישראליים שמקיימים פעילות עם הבנקים הפלסטיניים דרשו את ניתוק היחסים. "התלות של הבנקים הפלסטיניים בישראלים היא גדולה. עד לפני כמה שבועות הישראלים רצו לנתק את היחסים, והמדינה עצרה את זה ברגע האחרון וקבעה כי היחסים יימשכו עד לסוף 2026", אומר פסקין, "לפלסטינים אין מטבע משלהם, כל הפעילות הכלכלית מתבצעת בשקל. ישראל סירבה, עד לאחרונה, לקבל שקלים מהפלסטינים. 95% מהיצוא הפלסטיני עובר דרך ישראל, וגם 65% מהיבוא. ברגע שישראל עוצרת את היחסים, הפלסטינים נתקעים עם הר של מזומנים בלי יכולת להשתמש בכסף".
עם הארכת ההסכם לשיתוף פעולה בין הבנקים קיבלה הרשות הפלסטינית קצת אוויר לנשימה, אבל זה לא מנע משר האוצר הפלסטיני להצהיר על קריסה אפשרית. "למרות ההצהרות, הכלכלה של הרשות מחזיקה מעמד, ולפי האינדיקציות בשטח היא רחוקה מלקרוס", אמר פסקין.
