"AI לא יחליף אותנו - הוא הפסנתר, אנחנו הפסנתרנים"
בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמן, מסביר איך חברת IT בת למעלה מ-50 שנה מצליחה להישאר רלוונטית כל השנים, גם בעידן מהפכת ה-AI. מדוע חברות פרטיות עדיפות על ציבוריות, ולמה התמקדות באנשים ולא בכסף היא המפתח לצמיחה
"AI לא יחליף אותנו - הוא הפסנתר, אנחנו הפסנתרנים"
מהפכת הבינה המלאכותית נכנסה בסערה לעולם שוק ההון. בתחילת חודש פברואר 2026, מניות חברות הטכנולוגיה ספגו מכה קשה הכוללת צניחה בעשרות אחוזים, לפעמים במהלך יום מסחר אחד. השאלה המטרידה יזמים, משקיעים ומנהלים ברחבי העולם: האם AI עומד למחוק מודלים עסקיים שלמים, או שמא מדובר בפאניקה מוגזמת?
"אני רואה את ה-AI כפסנתר ואותנו כפסנתרן", אומר בן פסטרנק, מנכ"ל ובעלים של קבוצת אמן, לדור מרקוביץ רוט, מנכ"ל Multiply, בפרק נוסף של ״רכבת ההשקעות״ - פודקאסט הבית של Capital Summit. "זה אומר שהוא כלי חשוב, כלי דרמטי שמשנה תהליכי עבודה. אבל הוא עדיין לא מחליף יצירתיות, חשיבה ויכולת למצוא פתרונות".
חברת אמן, שנוסדה בתחילת שנות ה-70, היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בישראל עם למעלה מ-5,000 עובדים. החברה הפכה לשחקן גלובלי כאשר כשליש מפעילותה מגיע מחו"ל, עם שבעה משרדים באירופה המתמקדים בארגונים גדולים כמו בנקים, רשתות קמעונאיות, מערכות בריאות וממשלה.
כשהקונצרט משתנה
"קשה לי לראות עכשיו ארגון שלוקח על עצמו לתחזק את מערכות הליבה שלו רק באמצעות פתרונות AI", לדבריו, ארגון כמו קבוצת אמן מייצר קונצרט שכולל את עולם הסייבר, עולם האפליקציה ועולם הדאטה. "אנחנו", הוא ממשיך, "מייצרים בעצם קונצרט שמשתמש בכלים רבים. עכשיו הכלים מעט השתנו. הכלים כוללים AI, כלים הרבה יותר משוכללים, אבל עדיין צריך את חברי התזמורת".
פסטרנק אינו מתעלם מהסיכון, אלא מגדיר אותו מחדש. לדבריו, יכול להיות שבעוד חמש שנים ייעלמו מהנוף חברות שהיינו רגילים לראות אותן. "אם נסתכל 100 שנה אחורה, חלק גדול מהחברות שהיו אז לא קיימות היום ומאידך יש הרבה חברות חדשות שלא היו קיימות והצטרפו. השינוי הזה נובע מההתפתחות המהירה של טכנולוגיה. עכשיו הטכנולוגיה מתפתחת מהר יותר ושינויים שהתרחשו על פני 100 שנה יכולים לקחת היום רק 5 שנים".
קבוצת אמן התחילה את דרכה בעידן שבו מחשבים היו משהו חדשני. החברה נוסדה כלשכת שירות ולמעשה, כיחידת המחשוב של קרנות הפנסיה הגדולות כמו מבטחים ומקפת. עד כניסתה של החברה, אותן קרנות פנסיה עבדו בדוחות ידניים ולא באופן ממוחשב.
אז איך קרה שחברה שנוסדה לפני יותר מ-50 שנה נשארת רלוונטית? לדברי פסטרנק, התשובה טמונה ביכולת להשתנות וביכולת לקבל החלטות בצורה מהירה ויעילה. "בסוף", הוא אומר, "מי שקובע זה השטח, הדינמיקה והצרכים שקורים בשטח".
לקבל החלטות. מהר
אחד העקרונות המרכזיים בניהול של פסטרנק הוא מהירות קבלת החלטות. לדבריו, שדרת ההנהלה של החברה היא רזה מאוד. "הקשר", הוא אומר, "ביני, כמנהל אלפי עובדים בארץ ובחו״ל, לבין המתכנת בשטח הוא אולי 2 או 3 שכבות ניהול. לא יותר. הוא יכול לפנות אלי כל הזמן. ברגע שאתה עובד בצורה הזאת, קבלת ההחלטות היא מהירה. אין כאן שכבות של גורמים שצריכים לקבל החלטות. לצד זאת, יש בקרות כל הזמן, אבל גם הן לא מעכבות. אנחנו מקבלים החלטות מהר".
לשיטתו של פסטרנק, העובדה שמדובר בחברה פרטית ולא ציבורית מהווה יתרון באופן חד משמעי, ולא רק משום שהחברה אינה צריכה לדווח לבורסה בכל יום ולתהות מה יקרה הלאה ברבעון הבא. "היום", הוא מוסיף, "החברות הפרטיות הופכות להיות הגדולות, לא החברות הציבוריות. החברות הפרטיות הופכות להיות מקור ההשקעות המרכזי של פרייבט אקוויטי ברחבי העולם. קשה מאוד לנהל תהליכים ארוכים כשחושבים ברמה רבעונית".
כשנשאל איזו עצה הוא היה נותן ליזם שבונה את החברה שלו כיום, ממליץ פסטרנק "רק להתרכז באנשים ומי שמלווה אותו לאורך הדרך. כל השאר כמעט לא חשוב. להתרכז במי מלווה אותך לאורך הדרך".
לגבי גיוס משקיעים חיצוניים, פסטרנק ממליץ על זהירות רבה בעיקר בתחילת הדרך. לדבריו, בגיוס מתחייבים לכל מיני דברים שיכולים להגביל. "לכן", הוא אומר, "המשקיעים צריכים להיות ממש קרובים אליך בטח בתחילת הדרך".
אמן עצמה הולכת בגישה הזו. "מאה אחוז מהונה מוחזק על ידי הבעלים. אנחנו לא ממונפים בכלל. להיפך, אנחנו בבעיה הפוכה - יש הון גדול מאוד נזיל ואנחנו מחפשים השקעות טובות כל הזמן", מספר פסטרנק.
החברה אינה משקיעה בסטארט-אפים בשלב מוקדם שזקוקים רק למימון, אלא בארגונים שיש להם כבר לקוחות, כאלו שאמן יכולה באמת לתת להם ערך מלבד הערך הפיננסי. פסטרנק רואה את אמן כמשקיעה אסטרטגית. "אנחנו", הוא מוסיף, "משקיעים באזורים אסטרטגיים לנו, שאנחנו יודעים להעצים אותם בעזרת היכולות של אמן: גם פיננסית, גם בעזרת הטכנולוגיה, גם בעזרת קשרים".
עתיד העבודה: אוטופיה או מציאות?
החזון של פסטרנק לעתיד העבודה נשמע כמדע בדיוני, אבל הוא משוכנע שהוא קרוב. "אולי עוד 20, 30 שנה, ללכת לעבודה יהיה אופציונאלי", הוא אומר. לדבריו, מדובר בהמשך טבעי של ההתפתחות הטכנולוגית. "לאורך כל תולדות האנושות", הוא מסביר, "הרווחנו הרבה מאוד מטכנולוגיה חדשה. אנחנו היום יותר בריאים, חיים יותר באיכות חיים גבוהה יותר רק בגלל זה. וגם כאן יהיה אותו דבר".
פסטרנק מוסיף: "אם עכשיו AI יחליף חלק מהעבודות שלנו ולא נצטרך לעשות אותם, זה בסדר גמור. זה רק יעלה את רמת החיים. אתה כבר רואה את זה במדינות שאומרות אנחנו רוצים לעבור לארבעה ימים ואנחנו נשלם כאילו עובדים חמישה ימים. הפחד מהבינה המלאכותית לא יעזור לאף אחד. אז אני מציע, בכלל, לכולנו לא לפחד מזה. AI תהיה עוד ישות שאנחנו נצטרך להסתדר לצידה, זה יהיה בסדר גמור". בסופו של דבר, פסטרנק לא רואה ב-AI איום – אלא הזדמנות. השאלה היחידה היא מי ידע לנגן, ומי יישאר בלי תזמורת.
