פרשנות
ביטול עסקת ישראכרט־esh עלול לעכב את בשורת התחרות בבנקאות
החיבור בין הרישיון הקיים של esh לבסיס הלקוחות של ישראכרט היה אמור לממש את חזון בנק ישראל והאוצר לשחקנים גדולים שיתמודדו מול חמשת הבנקים, ולספק יריית זינוק לרפורמת הבנקים הקטנים. כעת, כשהעסקה התפוצצה ושאר השחקניות עוד יושבות על הגדר, בשורת התחרות תידחה
הביטול של ישראכרט את עסקת רכישת הבנק הדיגיטלי החדש esh התקבל בהפתעה בענף. בדיעבד, הוא אולי לא אמור היה להפתיע: הארכת תקופת המשא ומתן פעמיים כבר רמזה על אתגרים בלתי צפויים בתהליך הבדיקה וירידת מניית ישראכרט בכ־30% מאז ההכרזה על העסקה במרץ האחרון ודאי לא תרמה למוטיבציה של הרוכשת.
ולמרות זאת, ביטול העסקה הפתיע, בעיקר בגלל השינוי העמוק באופייה של ישראכרט מאז עברה לשליטת קבוצת דלק לפני כשנה. החברה התעוררה מתרדמה ארוכה עם תיאבון גדול, שכלל, מלבד התנעת עסקת esh, גם את חטיפת מועדון הנוסע המתמיד של אל על מידי המתחרה כאל והשקת כרטיס האשראי "מאמי".
השאיפה של ישראכרט להפוך לבנק לא נעלמה. גם הזיכיון השמן לניהול מועדון הנוסע המתמיד הושג, בין היתר, תחת ההנחה שחלק מחברי המועדון יהפכו בעתיד ללקוחות הבנק החדש שיוקם. אלא שכעת, הדרך לשם התארכה. רכישת esh — בנק עם רישיון קיים — נועדה להיות קיצור דרך, וכעת ישראכרט תיאלץ להכריע אם לחפש שותף טכנולוגי אחר או להתבסס על בנייה פנימית, למשל באמצעות הרחבת פעילות החשבון החוץ־בנקאי לעסקים שהשיקה אשתקד. כך או כך, זה ייקח יותר זמן.
"להילחם באריה עם אריה"
על פניו, לא מדובר בדרמה גדולה עבור הציבור. הרי הצרכן הישראלי ממתין לבשורה תחרותית מול הבנקים כבר כל כך הרבה זמן, שעוד שנה פחות או יותר לא באמת תשנה לו. אלא שביטול העסקה הוא בכל זאת חדשות רעות מאוד לתחרות, משתי סיבות מרכזיות.
הסיבה הראשונה נוגעת לשאלה הבסיסית שליוותה את בנק ישראל ומשרד האוצר בשנים האחרונות: האם הדרך היעילה ביותר לערער את כוחם של חמשת הבנקים הגדולים היא הצפת השוק בריבוי שחקנים קטנים, או שמא ריכוז מאמץ ב־3-2 שחקנים בעלי מסה קריטית? הרגולטורים בחרו בבירור באפשרות השנייה. "כדי להילחם באריה אתה לא צריך לשלוח עכבר — תשלח אריה. חשוב שבנקים חדשים עם גב חזק יתמודדו מול הבנקים החזקים הקיימים", אמר בשעתו ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל בדיונים על רפורמת הבנקים הקטנים, כשנימק מדוע בנק ישראל תומך באפשרות השנויה במחלוקת לאפשר לגופים מוסדיים לשלוט בבנקים קטנים.
עמדת בנק ישראל מושפעת כמובן מחרדת היציבות המסורתית שלו, המעדיפה מעט גופים יציבים על פני שחקני נישה רבים. אך לצד זה קיימת גם תפיסה כלכלית ריאלית, שאולי התחדדה נוכח חבלי הלידה הממושכים של הבנק הדיגיטלי וואן זירו: נדרש כוח שיווקי והוני אדיר כדי להניע את הציבור הישראלי השמרן לעבור בנק ולייצר שיווי משקל חדש בשוק.
בבנק ישראל בנו בטווח הקצר על שני "אריות" כאלו שיסתערו על השוק: ענקית הפינטק הזרה רבולוט, שצפויה לקבל בקרוב רישיון בנקאי רזה, וישראכרט, שאמורה היתה לפרוץ למגרש מלווה בטכנולוגיה המוכנה של esh. כעת, המהלך מפוצל: esh ייאלץ לצעוד לבד ללא הגב הפיננסי ואורך הנשימה של חברת כרטיסי אשראי גדולה, וישראכרט מחשבת מסלול מחדש. אם מאמצים את תפיסת הרגולטור, הפיצול הזה הוא התרחקות מהחזון התחרותי.
הסיבה השנייה קשורה בפגיעה במומנטום. רק לפני כשבועיים פרסם בנק ישראל את הרגולציה הסופית של רפורמת הבנקים הקטנים, המאפשרת לגופים פיננסיים לקבל רישיון רזה, לגייס פיקדונות ולהעמיד אשראי. המועמדות הטבעיות להרים את הכפפה הן חברות כרטיסי האשראי (ישראכרט, מקס וכאל), לצד שחקניות חוץ־בנקאיות כמו גמא (הפניקס) ומימון ישיר. אלא שהרגולציה הזו התקבלה באכזבה רבה בשוק. הגופים השונים טענו שדרישות היציבות — ובמרכזן חובות הנזילות הנוקשות — ישיתו עליהם עלויות כבדות ואף ירעו את יחסי ההון שלהם בהשוואה למצבם הנוכחי. הציפייה שלהם היתה שבאיזון המפורסם בין יציבות לתחרות, בנק ישראל יטה הפעם את הכף לטובת התחרות. זה לא קרה.
בנסיבות אחרות, ייתכן שהפיקוח על הבנקים היה מגלה גמישות רבה יותר. אלא שהידיעה שרבולוט וישראכרט־esh נמצאות במסלול מהיר לקבלת רישיון איפשרה לבנק ישראל להתבצר בעמדותיו היציבותיות, מתוך הנחה שהרפורמה תוכרז כהצלחה בכל מקרה. בבנק ישראל העריכו שכניסתן המהירה של שתי השחקניות הללו תייצר אפקט FOMO ("פחד מהחמצה") ותאלץ גם את מקס וכאל להתגבר על הרתיעה מהוראות הנזילות כדי לא להישאר מאחור. כעת, כשישראכרט נסוגה מהמסלול המהיר, אפקט הצינון עלול לעשות את ההפך ולגרום לשאר השחקניות להמשיך לשבת על הגדר.
עמלה מופרכת וריבית חונקת
במבט רחב יותר, כעשור לאחר רפורמת שטרום, שהפרידה את חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים, רפורמת הבנקים הקטנים אמורה להשלים את המהלך ולהפוך את חברות כרטיסי האשראי לבנקים של ממש. כרגע, מימוש החזון עוד רחוק. מלבד העיכוב בישראכרט וסימני השאלה סביב מקס, לא ברור גם מתי כאל תוכל לעשות צעד קדימה. כדי שזה יקרה, הבנק הבינלאומי צריך למכור את חלקו בה במסגרת עסקת הרכישה של כאל בידי קבוצת יוניון והראל. אלא שהעסקה הזו ממתינה כבר חודשים ארוכים לאישור רשות התחרות, והשקט הממושך מהרשות רק ממחיש עד כמה המהלך מורכב ואישורו אינו מובטח. אם גם העסקה הזו תיפול וכאל תיאלץ ללכת למסלול של הנפקה, הדרך שלה להפוך לבנק תתארך. אם לציבור ממתינה בכל זאת בשורה בטווח הקצר, הרי שהיא נמצאת בכניסתה של רבולוט לשוק, אך עדיין לא ברור כמה רחב יהיה מגוון המוצרים שהיא תציע. בינתיים, הציבור ימשיך לשלם עמלות מופרכות וריביות חונקות בנדודיו במדבר הבנקאי.
