כנס מנרה 2026: התוכנית המשותפת לבניית עתיד הצפון
שלושה ממובילי כנס מנרה 2026, אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח עסקי בקבוצת מנרב ומנכ"ל מנרב IFM ובריאות, אסף אלדר, ראש החטיבה הבנקאית בקבוצת דיסקונט ועידו שלם, מנהל כללי קיבוץ מנרה מספרים על התובנות, הרעיונות והתוצרים שעלו בשולחנות העבודה, ועל הצעדים הבאים בדרך להפיכת שיקום הצפון לתוכנית מעשית של צמיחה והתחדשות
בקיבוץ מנרה התכנסו כ-200 בכירים מהמגזר העסקי, הממשלתי, הציבורי והחברתי, ראשי רשויות, גופי מימון ואנשי הקהילה עצמה. כנס מנרה 2026, שנערך ביוזמת קהילת מנרה, קבוצת מנרב וקבוצת דיסקונט, לא נבנה סביב במה ונאומים אלא סביב 11 שולחנות עבודה, מבנייה ותשתיות ועד תעסוקה, חינוך, תיירות וביטחון. כל שולחן נדרש לסיים בתוצרים ובצעדים להמשך.
המסר שחזר בכל השולחנות היה אחד: "המטרה אינה להחזיר את הצפון למה שהיה, לא רק שיקום, אלא לקדם את התנאים לצמיחתו". מה יצא מהיום הזה ובמה הוא שונה מכנסים אחרים, מסבירים שלושה מהאנשים שהובילו אותו.
אבי בן זקן, סמנכ"ל פיתוח עסקי במנרב ומנכ"ל מנרב IFM ובריאות. לאבי, החוט שקשר בין הדיונים בשולחנות העבודה היה ברור: "המענה צריך להיות רב שכבתי והוליסטי. הוא צריך להיות חלק ממארג גדול יותר". לדבריו, הגליל המזרחי מתמודד עם אתגרים שונים מאלה של הגליל המערבי, הוא מרוחק יותר ואינו מחובר לרשת הרכבות, ולכן תושביו נהנים מפחות נגישות לשירותים, לכן, הפתרון צריך להתבסס על שיתוף פעולה בין מנרה למועצות וליישובים הסמוכים, כאשר כל אחד מהם מביא למהלך את היכולות, המשאבים והשירותים שבידיו. תחום הרפואה ממחיש היטב את הצורך בראייה אזורית. בשולחנות העבודה עלתה הצעה ליצור רצף טיפולי משותף בין מרכז השיקום בחצור, המרכז הרפואי הקדמי בקריית שמונה וקופות החולים, ולהשלים שירותים רפואיים חסרים בסיוע המרכזים הרפואיים זיו ופוריה. זאת באמצעות ביקורי רופאים ביישובים, הרחבת שירותי הרפואה מרחוק וחיבור יעיל יותר בין הגופים הפועלים באזור.
עיקרון דומה חל גם על מערכת החינוך. בעוד שאת החינוך היסודי ניתן לקיים בתוך היישוב, החינוך העל־יסודי וההשכלה הגבוהה נשענים בהכרח על שיתוף פעולה אזורי. מוסדות כמו בתי הספר האזוריים והמכללה האקדמית תל־חי מחייבים חיבור בין כמה מועצות, תכנון משותף ואיגום משאבים.
בתחום הבנייה והתשתיות המסקנה דומה. "ברור לכולם שלא נכון שמה שהיה הוא שיהיה", אומר בן זקן. "צריך לחשוב איך היישוב ייראה בעוד עשרים שנה, ומתוך ההרס הגדול לייצר תשתיות שיכולות לשאת יישוב גדול לפחות פי שניים". מכאן גם החשיבות שהוא מייחס לנוכחות של ראשי ערים ומועצות, שר בממשלה ומנכ"ל משרד הנגב והגליל בכנס. "זהו מהלך אזורי, לא מקומי. הכנס נועד לייצר עשייה ופעולה, ולכן התוצרים שגובשו בשולחנות העבודה והיכולת לקדם אותם בפועל הם שיקבעו את המשך הדרך".
כדי שהמהלך לא יסתיים בסיום הכנס, לכל שולחן גויסה קבוצת עבודה שאמורה לשמור על קשר גם אחרי הכנס, ונקבע מפגש רבעוני שבו כל שולחן יתכנס, יבדוק את מה שהוגדר ויעקוב אחר ההתקדמות. לצד גורמי העשייה נכחו בכנס גם גופים מממנים, ובהם הסוכנות היהודית, שפועלת להביא עולים חדשים לפריפריה ולהתאים תשתיות שיתמכו בהם, וקק"ל, שכבר תרמה לשיקום היישובים. כפי שבן זקן מסכם, "נוצר אקוסיסטם של גורמים מממנים ושל גורמי עשייה, שיכול להביא בשורה ממשית לאזור".
אסף אלדר, סמנכ"ל וראש החטיבה הבנקאית, דיסקונט
אנו, כמדינה, כחברה וככלכלה, מתמודדים עם אחת התקופות המורכבות ביותר שידענו. אנו נדרשים לעבודה משותפת, בכמה צירים ומימדים במקביל ובעיקר להמשכיות.
לא נוכל לבנות את הצפון, חזק יותר, משמעותי יותר וצומח, עם המודלים הישנים.
בדרום הפעילות העסקית והחברתית בשנתיים האחרונות התאוששה ונמצאת בתנופה בעוד שהצפון נכנס לתמונה באיחור ובאיטיות רבה יותר, נוכח המורכבות הביטחונית שעדיין נוכחת.
כפי שהמונח "דרום אדום" חוזר אט אט לסמל של פריחה ותיירות – הודענו בכנס מנרה על "צפון הירוק" - ומי מתאים יותר מאיתנו, הבנק הירוק, לחבור לאנשי הצפון הירוק כדי לקדם את הפרק הזה.
כקבוצה בנקאית, ברור לנו שנדרשים פתרונות מימון יצירתיים ומהירים, המשלבים תקציבים ציבוריים, ערבויות מדינה והון פרטי.
יש לנו את הנציגות הפיזית הגדולה ביותר מבין הבנקים בגליל ובגולן. ביחד עם מרכנתיל, יש לנו בתא השטח שמכונה צפון הארץ, בגליל ובגולן, קרוב ל- 30 סניפים ובאופן טבעי כולנו היינו כאן – בין אם בשל הפעילות העסקית ובין כמעסיק.
אנחנו מחברים את הידע ואת היזמות אל המימון וההון ומייצרים ארגז כלים פיננסי מותאם למשימה המורכבת שלפנינו.
אסף מתאר את המהלך שהחל במנרה כשולחן: המדינה, הרשויות המקומיות, הגופים העסקיים והקהילות יחברו יחד לשולחן עבודה משותף יציב – עם ארבע רגליים - שעליו פרוסה מפה לבנה של פעילות חברתית.
בכנס הכריז דיסקונט על שני מהלכים. הראשון, הקמת "צפון ירוק – קרן הלוואות לעסקים קטנים בצפון". הקרן הייעודית בהיקף של 300 מיליון ש"ח תעניק פתרונות מימון ואשראי בתנאים מותאמים, במטרה לתת מענה מיידי לאתגרים המקומיים ולחזק את הפעילות הכלכלית באזור. השני, הסטת תקציבים בחודשים הקרובים מפעילותה של קרן אור – הקרן שאותה הקים דיסקונט כשבועיים לאחר תחילת המלחמה – לצפון.
עידו שלם, מנהל כללי, קיבוץ מנרה
עידו מביא את הזווית של מי שחיים במנרה כל יום. תושבי הקיבוץ חזרו ביוני 2025, בבהילות, והמשימה הראשונה הייתה לקלוט את האנשים ולפתוח את מערכת החינוך לגיל הרך. כ-90% מחברי הקיבוץ שבו, אבל בני ה-60 ומעלה, שרבים מהם גרו בשכונה הדרומית ההרוסה, עדיין מתמודדים עם מציאות מורכבת. הקהילה עצמה חזרה לחיים, עם פעילות תרבות ענפה וקשר רב גילאי שבו פנסיונרים מגיעים לפעילויות של הגיל הרך. לדבריו, מה שמאפיין את מנרה הוא הרצון לעשות דברים ביחד, בפעילות טבע ורב גילאית שקשורה לסביבה.
"מה שהכי דחוף לנו זו קליטה וצמיחה דמוגרפית. אנחנו צריכים משפחות וזוגות צעירים בגילאי 30 עד 45 שיבואו לחיות במנרה", הוא אומר. מה שנדרש לשם כך הוא דיור בר השגה, ולצידו מה שכבר קיים, נוף ואיכות סביבה מהגבוהים בארץ, חיי קהילה עשירים וקהילה שמאחד אותה רצון לאיכות חיים.
מהכנס הוא מצפה לראייה של 360 מעלות: "זה לא כנס של הרצאות אלא של עבודה ועשייה. יש סינרגיה בין חינוך, חקלאות ותשתיות, וכל דבר שמקדמים צריך לתמוך בדברים האחרים". השולחנות ייפגשו כל רבעון ויצאו עם משימות מוגדרות, ועבודת המטה של הגופים תמשיך לקדם אותן".
משתתפי כנס מנרה 2026 הביאו עמם נקודות מבט ויכולות משלימות: קהילת מנרה, שמכירה מקרוב את המציאות בשטח ואת צרכי התושבים; קבוצת מנרב, שמעמידה לרשות המהלך מומחיות הנדסית ותשתיתית, ניסיון בפרויקטים לאומיים מורכבים ויכולת לחבר בין תכנון לביצוע, כפי שהיא עושה גם בשיקום נחל עוז וניר עוז; וקבוצת דיסקונט, שמביאה מומחיות פיננסית ופתרונות מימון, ממשקי בית ועסקים קטנים ועד לפרויקטי תשתית רחבי היקף, ורואה בשיקום הצפון ובצמיחתו משימה לאומית.
לצידם השתתפו בכנס בכירים מהממשלה, מהרשויות המקומיות, מגופי המימון ומהמגזר החברתי. למרות נקודות המבט השונות, מהדיונים עלתה מסקנה משותפת וברורה: שיקום הצפון לא יוכל להתבצע במסלול אחד או ברמתו של יישוב בודד. הוא מחייב שיתוף פעולה מתמשך בין המדינה, הרשויות, הקהילות והמגזר העסקי, לצד הסתכלות אזורית שמחברת בין תשתיות, תעסוקה, חינוך, בריאות, ביטחון וצמיחה כלכלית.
לפי מארגני הכנס, האירוע היה רק נקודת הפתיחה לתהליך, ולא אירוע חד־פעמי. קבוצות העבודה שהוקמו במסגרתו צפויות להיפגש מדי רבעון, לעקוב אחר ההתקדמות ולקדם את התוכניות שגובשו. המבחן האמיתי יהיה כאשר ניתן יהיה לבחון כמה מהרעיונות שנולדו סביב השולחנות תורגמו למהלכים מעשיים בשטח.
