הוועידה הכלכלית
הנגיד: "הקבלנים יכולים להוריד מחירים ואז אולי המכירות יעלו"
פרופ' אמיר ירון הנגיד שדיבר בוועידה הכלכלית הלאומית, הדף טענות להשפעה שלילית של הריבית על שוק הנדל"ן. הוא התייחס לצורך בהעלאת מיסים, למרות החסינות שמפגין המשק וההצלחה בשמירה על תוואי האינפלציה. לדבריו, נטל המס על העשירונים ה-9 וה-10 כבר גבוה, כך ש"אנחנו צריכים שנטל המס יתפרס על שכבות רחבות יותר"
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, מעריך כי אף שהמשק הישראלי מפגין עמידות גבוהה וחוסן מרשים גם לאחר כמעט שלוש שנות מלחמה, הציבור והממשלה צפויים להתמודד בשנים הקרובות עם תקופה מורכבת יותר. ירון דיבר במסגרת הוועידה הכלכלית הלאומית של כלכליסט, בנק לאומי וכלל. כשנשאל אם לאור הנעשה בשנים האחרונות השנים הבאות יהיו קשות יותר, השיב באופן חד: "התשובה היא כן וכן. המשק מפגין עמידות אבל יהיו אתגרים לא מבוטלים שהמשק חייב לעבור כדי שנמשיך לצמוח ולהיות חברה".
לדבריו, החוסן של המשק מתבטא בשורה של אינדיקציות. "את העמידות רואים בהוצאות בכרטיסי אשראי, בהייטק וגם בייצוא". ירון הסביר כי בהשוואה לתוצאות שנמצאו במחקרים לגבי מדינות במלחמה, ישראל מציגה פגיעה מתונה יחסית גם בצמיחה וגם באינפלציה.
עם זאת, הנגיד הבהיר כי החוסן הנוכחי אינו פוטר את הממשלה מהכרעות קשות. "בראייה קדימה יש לנו אתגר ברור שאיתו כל ממשלה שתיכנס אחרי הבחירות תצטרך להתמודד. קודם כל שהחוב שלנו לא ימשיך לעלות", אמר והזכיר כי החוב הנמוך יחסית בתחילת הקורונה סייע לישראל לעבור את תקופת המגפה. הוא ציין עוד כי נטל הביטחון זינק ל-7%-8% מהתוצר לעומת 4% לפני ה-7 באוקטובר, והוסיף כי לצד זאת נדרשות השקעות נרחבות בתשתיות, תחבורה, דיור, חינוך, כמו גם בשילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה. תוך שהדגיש את כניסתם של החרדים לשוק העבודה.
ירון הסביר כי על מנת לממן את כל הצרכים הללו, התייעלות לבדה לא תספיק. "אף אחד לא אוהב מיסים, אבל כדי להתמודד עם תכיפות האירועים שיש כאן ועם הסיכונים שיש כאן אנחנו חייבים לחזור לתוואי חוב יורד", אמר. ירון המשיך וציין בנוגע לצורך בהטלת מיסים נוספים כי גם אם יבוצעו קיצוצים בהוצאות שאינן מעודדות צמיחה, "עדיין כנראה נצטרך עוד מקורות". הוא הסביר כי נטל המס על העשירונים ה-9 וה-10 כבר גבוה בהשוואה בינלאומית, כך ש"אנחנו צריכים שנטל המס יתפרס על שכבות רחבות יותר".
בסוגיית הריבית, ירון דחה את הטענה שבנק ישראל פועל באיטיות, וציין כי "עצם השאלה מעיד על הצלחה בכך שהאינפלציה בישראל נמצאת בסביבת מרכז היעד למרות המצב". הוא הוסיף כי כל עוד לא תהיה חזרה למלחמה או התפתחויות שליליות אחרות, יהיה ניתן להמשיך בתוואי הפחתות הריבית שנה מהיום, אך סייג כי "אנחנו עובדים מהחלטת ריבית אחת לשנייה", והסביר שהמשך תוואי ההפחתה תלוי בהתפתחויות, בין היתר על רקע אי־הוודאות הגיאופוליטית והלחצים האינפלציוניים שעדיין קיימים במשק.
בכל הנוגע להשפעות הריבית על שוק הנדל"ן ירון הדף את טענות הקבלנים בנוגע לריבית הגבוהה. "אנחנו מבינים שהקבלנים תולים את הקשיים במכירת הדירות בריבית אבל הם יוכלו להוריד מחירים ואז אולי המכירות יעלו".
לבסוף, ירון התייחס גם לאזהרות מפני החרפת הבידוד המדיני של ישראל. "המשק הישראלי מפגין עמידות מאוד מרשימה וייצוא שגדל בתחומים מסוימים. אבל אסור לנו להתבשם מכך", אמר, והוסיף כי היחלשות הסנטימנט כלפי ישראל בעולם היא "איזשהו מס על השחקנים, היצואנים והיבואנים, שמקבלי ההחלטות צריכים להביא בחשבון בטווח הארוך".
