"לא היה ברור שאנשים ישלמו על מוצר שעדיין לא קיים - מיליון וחצי משתמשים הוכיחו שכן"
אסף גרינפלד, ממייסדי הדסטארט ופלטפורמת פאנדאיט, על המודל שהפך את מימון ההמונים הישראלי לשוק השקעות: "דמוקרטיזציה של הכלכלה היא מילה מסובכת, בסוף היא מדברת על זה שיותר אנשים יכולים לקחת חלק במשחק הכלכלי"
אסף גרינפלד, ממייסדי הדסטארט ופלטפורמת פאנדאיט
השקעות בחברות פרטיות, גיוסי הון ועסקאות אלטרנטיביות היו עד לא מזמן נחלתם של קרנות הון סיכון, גופים מוסדיים ומשקיעים כשירים בעלי הון משמעותי. הדרך אל העסקה הנכספת הייתה תלויה בקשרים אישיים ומידע שלא היה נגיש לציבור הרחב. בשנים האחרונות השתנה המצב, לפחות בחלקו. פלטפורמות מימון המונים מנסות לפתוח את הדלת הזאת גם למשקיעים פרטיים, ולאפשר לכל מי שיש לו כסף פנוי לקחת חלק במשחק הכלכלי.
"דמוקרטיזציה של הכלכלה היא מילה מסובכת", אומר אסף גרינפלד, ממייסדי קבוצת הדסטארט ופלטפורמת פאנדאיט, בפרק החדש של "רכבת ההשקעות", פודקאסט הבית של Capital Summit למיכאל לביא, מנהל פיתוח עסקי של הקבוצה. "בסוף היא מדברת בפשטות על זה שיותר אנשים יכולים לקחת חלק במשחק הכלכלי, אם כתומכים, אם כתורמים, אם כמשקיעים, אם כיזמים". גרינפלד הוא אחד השחקנים המרכזיים שהניחו את התשתית לכך בישראל, כבר לפני יותר מעשור.
מהמסך לבעלות
קבוצת הדסטארט, שאותה הקים גרינפלד עם שותפים ב-2011, מכילה מספר פלטפורמות שפועלות בנוף מימון ההמונים הישראלי. הדסטארט עצמה היא פלטפורמת מכירה מוקדמת - מוזיקאי שרוצה לממן הפקת אלבום בלי להיכנע לחברת תקליטים, יוצר שרוצה לשמור מאה אחוז מהזכויות על עצמו. "ככה אני שומר לעצמי על הזכויות", מסביר גרינפלד. "מאה אחוז מהזכויות נשארות אצלי, כי בעצם רק מכרתי מכירה מוקדמת". לצד הדסטארט פועל give back, פלטפורמת גיוס תרומות שהביאה את עולם הפילנתרופיה לאינטרנט הישראלי. אבל הלב של הדברים, ומה שמעסיק את גרינפלד יותר מכל, הוא פאנדאיט -"המקום שבו עולם מימון ההמונים פוגש את עולם ההשקעות".
200 פניות, שלוש עסקאות
כדי לגייס כסף מהציבור בלי להוציא תשקיף מלא (מסמך יקר ומסורבל שנדרש בדרך כלל להנפקות גדולות) פאנדאיט פועלת תחת רישיון מיוחד של רשות ניירות ערך שנקרא "רכז הצעה". זה מנגנון חדש יחסית בישראל, ואחד שגרינפלד דחף להביא לכאן. "ראינו את זה קורה מעבר לים לפחות חמש שנים לפני שהגיע לישראל", הוא אומר. "האמנו שזה משהו שצריך לקרות".
הגיוס הממוצע בפלטפורמה עומד על ארבעה עד שישה מיליון שקלים. המיקוד הוא מכוון לעסקים קטנים ובינוניים עם קשר ישיר לצרכנים ולא סטארט אפים טכנולוגיים. הסיבה, לדברי גרינפלד, היא שסטארט אפ שנדחה שוב ושוב על ידי קרנות הון סיכון ומגיע בסוף לפלטפורמת מימון המונים, הוא כנראה סטארט אפ שאין לו לאן ללכת.
הסינון בפאנדאיט הוא קשוח. "מאתיים פניות קיבלנו ברבעון האחרון", מספר גרינפלד. "ועברו הלאה שלוש". כל חברה שעולה לגיוס עוברת הערכת שווי על ידי גורם חיצוני מוסמך ועומדת בפני ועדת השקעות. "בסוף אני מדבר על אחוזים חד ספרתיים נמוכים מאוד שמגיעים לגיוס בפועל".
הצרכן הופך לשותף
הרעיון המרכזי שגרינפלד מבקש להעביר הוא שלקוח שהוא גם שותף בחברה הוא לקוח אחר לגמרי. "זה לא עוד גיוס הון", הוא אומר, "זה גיוס שהופך לך את הקהל ואת הלקוחות למועדון הלקוחות האולטימטיבי". אותו מועדון, לדבריו, יושיט יד למדף כדי לקחת את המוצר בכל מצב. "אני לא יכול לחשוב על בן אדם שימליץ יותר על מוצר מסוים מאשר אדם שנהנה גם מהרווחים".
הוא מביא שתי דוגמאות מהשטח. שוקולד פנדה, מותג השוקולד הטבעוני המוביל בישראל, שצמח מהדסטארט לפאנדאיט ועכשיו מושך עניין מגופים בעולמות הממתקים ברמה הגלובלית. "התחיל בהדסטארט, סיים גיוס במכירה מוקדמת מהקהילה ודילג לפאנדאיט", מסביר גרינפלד. "עבר יותר מגיוס אחד כבר בפאנדאיט מאותה קהילה שהולכת ומלווה אותו". ודוגמה נוספת: רשת מאייפון, שנכנסה לגיוס ממש לפני ה-7 באוקטובר 2023 עם שבעה סניפים ויצאה ממנו עם ארבעה עשר, כשקהל המשקיעים עזר לה לצלוח תקופה שהייתה קשה לכמעט כל עסק.
מה מקבל המשקיע בפועל
ההשקעה בפאנדאיט היא על פי רוב שילוב של אקוויטי (הון עצמי) ואגרות חוב. "אנחנו מייצרים חבילות כדי שזה יהיה מעניין עבור הקהל בכל רמות הכשירות", מסביר גרינפלד. "יש חלק מהסכום שהוא באג"ח שזוכה לכל ההטבות של תזרים והחזר, וחלק שהוא אקוויטי". לדבריו, היזם מוותר בדרך כלל על בין עשרה לעשרים אחוז מהמניות ונשאר עם השליטה על העסק.
גרינפלד מסביר, שחברה שעולה לגיוס חייבת לאמץ גם כללי ממשל תאגידי שכנראה לא הכירה עד אז: מדיניות חלוקת דיבידנדים, הגבלות על העלאת שכר בעלים ללא אישור משקיעים, מינוי מקורבים שדורש רוב מיוחד. "זה לוקח את העסק ממקום של לקבל החלטות במסדרון", הוא אומר, "למצב שבו חייבים דין וחשבון לעוד אנשים שצריכים ליהנות מהפירות של העסק הזה".
גרינפלד לא מסתיר את מגבלות המודל. מי שמשקיע בפאנדאיט נכנס להשקעה שאינה נזילה. אין כאן כפתור מכירה מיידי כמו בבורסה. "כל אחד צריך לבחור את האחוז שהוא לוקח מתוך הקפיטל הפנוי שלו ולשים אותו באפיקים מהסוג הזה", הוא אומר. יציאה מהשקעה אפשרית, אבל דורשת מגע ישיר מול החברה או מול משקיעים אחרים שרוצים להגדיל את אחזקותיהם. שוק משני מוסדר, שיאפשר מסחר זמין בין משקיעים, הוא לדבריו "החלום הקטן שלי" שקיים כבר באיחוד האירופי, אבל בישראל, הוא אומר, "לרגולציה יש קצב משלה".
ועדיין, עם 680 מיליון שקל שגויסו דרך פאנדאיט, למעלה מ-1.4 מיליארד שקל ברמת קבוצת הדסטארט, ומעל ארבעים אלף משקיעים שעברו דרכם, גרינפלד מאמין שהפלטפורמה הוכיחה שיש שוק. "אני אישית הייתי משקיע בכל אחת מהחברות שעברו אצלנו", הוא אומר.
