טיול אחרון ופרידה: עידית סילמן טסה לקפריסין לשלושה לילות עם צוותה
לפני סיום תפקידה, ולאחר שלא נבחרה לכנסת, טסה סילמן לקפריסין עם שני עוזרים לתרגיל בין־לאומי למניעת זיהום ים. זאת למרות שממשלתה לא תקצבה את התוכנית הלאומית להתמודדות עם זיהום כזה
הכנסת החדשה הושבעה, עידית סילמן נותרה הרחק מאחור - אך ממשיכה לכהן כשרה להגנת הסביבה עד למינוי הממשלה הבאה. הדחתה של סילמן מהכנסת לא מנעה ממנה להצטרף ברגע האחרון, כשהיא כבר אינה נבחרת ציבור וברור כי תפנה את כיסאה בקרוב, לתרגיל ימי למניעת זיהום ים שמקיימת יחידה מקצועית של המשרד להגנת הסביבה בקפריסין. סילמן טסה ביום שני ותשוב ארצה היום, לאחר שלושה לילות באי יחד עם שני עוזריה. זאת, בזמן שהממשלה בה הייתה חברה לא תקצבה את התוכנית למניעת זיהום ים בשמן למרות הרחבת הסיכונים בסביבה הימית.
ביום שלישי הגיעה לקפריסין משלחת של אנשי מקצוע מהמשרד להגנת הסביבה לתרגיל בין-לאומי שבו יתרגלו לראשונה כוחות משלוש מדינות (ישראל, יוון וקפריסין) מענה משותף בים הפתוח לאירוע זיהום ים רחב היקף בשמן. התרגיל ישלב פעילות בים ובאוויר ותיאום באמצעות חדר מצב משותף, במטרה לחזק את המוכנות האזורית ואת יכולתן של המדינות לשתף מידע ולהפעיל כוחות ואמצעים בסיוע הדדי. בתרגיל אף לוקחות חלק איטליה, צרפת, מצרים, ארצות הברית, בריטניה ועוד.
מטבע הדברים, לשרה להגנת הסביבה אין תפקיד ייעודי במסגרת התרגיל, ודאי לסילמן, אשר צפויה לעזוב את התפקיד בקרוב לאחר שלא נבחרה שנית לכנסת, והוצבה במקום לא ריאלי ברשימת הליכוד. למרות זאת, עמוד האינסטגרם של סילמן התמלא בימים האחרונים בתמונות מהשטח, לאחר שהחליטה לטוס עם שניים מעוזריה ולחבור לרשימה ארוכה של אנשי מקצוע הנדרשים לשם ביצוע התרגיל בשטח.
מטרת התרגיל היא לחזק את המוכנות האזורית ואת היכולת לתת מענה מהיר ומתואם לאירועי חירום סביבתיים בים התיכון, ולתרגל מענה משותף בים הפתוח לאירוע זיהום ים רחב היקף בשמן. אלא שברקע התרגול חוצה המדינות – ישראל לא מוכנה להתמודדות עם זיהום ים בשמן, לאחר שנים של הזנחה ואי תקצוב הנושא. סילמן אמנם ניאותה לטוס לארבעה ימים בקפריסין השכנה, אך ממשלתה סירבה לתקצב את התוכנית הייעודית שמטרתה להתמודד עם זיהום ים בשמן (התלמ״ת).
אף שהממשלה אישרה ב-2008 תוכנית לאומית למניעת זיהום מי ים – עד כה לא עברה החקיקה הנדרשת כדי ליישם את התוכנית והיא לא תוקצבה אף באופן זמני. תזכיר החוק פורסם בשנת 2021 לאחר אסון הזפת, אבל הצעת החוק אפילו לא הונחה על שולחן הכנסת. בפועל כיום, בפועל, הטיפול בזיהום ממומן מהקרן למניעת זיהום ים. הכנסות הקרן הן כ-13 מיליון שקל בשנה, וההוצאות השוטפות כ-20 מיליון. כדי להשלים את ההיערכות שהתוכנית דורשת צריך כ-100 מיליון שקל. תחנות חירום בחיפה ובאשקלון מתוכננות כבר שנים ולא הוקמו, וחסרים כלי שיט, ציוד ואמצעי התרעה. באוקטובר 2023 הודה המשרד להגנת הסביבה עצמו: "מדינת ישראל אינה ערוכה לאירוע לאומי של טיפול בזיהום ים בשמן".
הסיכונים במרחב הימי רק הולכים וגוברים. בכל שנה פורקים במסופי הדלק של ישראל, בים התיכון ובאילת, כ-12 מיליון טון שמן. עוד כ-2 מיליון טון מיוצאים דרך מסופים ימיים. נקודות הסיכון העיקריות הן אשקלון, אשדוד, תל אביב, חדרה, חיפה ואילת. מלבד הסיכון המוגבר לסביבה הימית ולמערכת האקולוגית, רוב מי השתייה בישראל מגיעים ממתקני התפלה השוכנים לחופה של ישראל. המתקנים לא יודעים לזהות זיהום שמגיע לפתחי היניקה, ולכן הם נסגרים בכל חשד לדליפה בקרבתם. גם דליפה מקידוחי גז בים עלולה לסכן את הסביבה הימית. כזכור, למרות שהתוכנית לא מתוקצבת, משרדו של נתניהו כפה על המשרד להגנת הסביבה לאשר את הרחבת שינוע הנפט של חברת קצא״א במפרץ אילת.
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
