אקזיט מאכזב לפריון: נמכרת לחברה הודית ב-420 מיליון דולר
החברה הישראלית, הפועלת בתחום הפרסום הדיגיטלי, הכריזה על הסכם מיזוג עם Affle, חברת אד-טק שנסחרת בבורסה בהודו: העסקה משקפת לפעילות פריון שווי של 190 מיליון דולר בלבד - בניכוי המזומנים שבקופתה; ההסכם מותיר פתח לשיפור: לחברה ניתנו 40 ימים לחפש רוכש שיציע מחיר גבוה יותר
פריון הישראלית (Perion), חברת פרסום דיגיטלי הנסחרת בנאסד"ק ובבורסת תל אביב, הודיעה כי תימכר לחברת אפל (Affle) ההודית תמורת 420 מיליון דולר במזומן. לפי תנאי העסקה, הרוכשת תשלם 11.7 דולר עבור כל מניית פריון, שנעלה את המסחר ביום שישי במחיר של 8.7 דולר.
לכאורה מדובר בעסקה המשקפת פרמיה של כ-34.5%, אלא שבפועל אין זה אקזיט מהחלומות. גם אם מתעלמים מכך שרק לפני שלוש שנים נסחרה פריון בשווי של 2 מיליארד דולר, ומאז איבדה כ-80% מערכה, בקופתה יש כיום 230 מיליון דולר. בניכוי המזומנים, ולפני התאמות לחוב ולהתחייבויות אחרות, העסקה מייחסת לפעילות שווי של כ-190 מיליון דולר בלבד. זאת, אף שלמרות המשבר שאליו נקלעה בשנים האחרונות, פריון עדיין מייצרת הכנסות שנתיות של כ-400 מיליון דולר ותזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת.
אלא שנדמה כי המילים החשובות ביותר בהודעת פריון על מכירתה הן "Go Shop". לפי תנאי ההסכם, עומדים לרשות החברה 40 ימים לחיפוש הצעה טובה יותר מזו של הרוכשת ההודית. סעיף כזה אינו נכלל בכל הסכם רכישה, ובמקרה של פריון החברה אף מדגישה כי הוא מאפשר לה לפנות באופן פעיל לרוכשים פוטנציאליים לקבלת הצעות חלופיות. במובן זה, ההסכם עם Affle עשוי לשמש מעין מחיר רצפה, בתקווה שימשוך קרנות השקעה וחברות נוספות, ובהן כאלה שאולי התעניינו בפריון בעבר אך לא היו מוכנות לשלם מחיר גבוה מספיק.
פריון היא חברת טכנולוגיה ישראלית ותיקה, שהוקמה ב-1999 בשם אינקרדימייל (IncrediMail). בראשית דרכה פיתחה תוכנת דואר אלקטרוני שאפשרה למשתמשים להוסיף להודעות סמלים, אנימציות וקישוטים. בהמשך פנתה לתחום סרגלי הכלים, ולאחר שגוגל שינתה את כללי הפעילות בשוק עברה שינוי עסקי נוסף והרחיבה את פעילותה בפרסום דיגיטלי. ב-2011 שינתה את שמה לפריון. החברה הונפקה בנאסד"ק ב-2006, ומ-2007 היא נסחרת גם בתל אביב.
בשנים שלאחר ההנפקה צמחה פריון, וב-2023, בתקופת כהונתו של דורון גרסטל כמנהל הכללי, הגיעה לשווי שיא של כ-2 מיליארד דולר ולהכנסות שנתיות שהתקרבו למיליארד דולר. אלא שכפי שקרה בעבר בפעילות סרגלי הכלים, פריון שוב פיתחה תלות בשותפה עסקית גדולה, הפעם מיקרוסופט.
בתחילת 2024 הקשיחה מיקרוסופט, המפעילה את מנוע החיפוש בינג, את כללי הפרסום וההפצה המבוססים עליו. המהלך חתך בחדות את הכנסות פריון והעביר אותה להפסד. השינוי במנגנון תמחור הפרסום לשותפי ההפצה, שפריון נמנית עמם, הוביל לירידה בהכנסה הממוצעת לאלף חשיפות ופגע משמעותית בחברה ובלקוחותיה. בעקבות זאת הצטמצמו הכנסותיה מפרסום מבוסס חיפוש, שהיה אחד מתחומי פעילותה המרכזיים. במסגרת פעילות זו מחברת פריון בין מפרסמים לבין משתמשים במנועי חיפוש, וחולקת עם מיקרוסופט את ההכנסות מהפרסום. ב-2023 הייתה פעילות החיפוש אחראית ל-46% מהכנסות פריון, ומיקרוסופט הייתה המקור ל-85% מההכנסות בתחום זה.
מניית פריון צנחה ב-35% ביום אחד, ומאז התקשתה להתאושש, אף שהחברה השקיעה 200 מיליון דולר ברכישה חוזרת של מניותיה. קצב ההכנסות השנתי צלל לכ-400 מיליון דולר, ופריון שוב שינתה כיוון עסקי, הפעם לערוצי פרסום אחרים, ובהם טלוויזיות המחוברות לאינטרנט ופרסום דיגיטלי מחוץ לבית. החברה השקיעה בפלטפורמת Perion One ובסוכן הבינה המלאכותית Outmax. את המהלך הוביל טל יעקובסון, שנכנס לתפקיד המנהל הכללי לפני כשלוש שנים, כשהחברה הייתה בשיאה וזמן קצר לפני המשבר. בשנים האחרונות ערכה פריון כמה סבבי פיטורים, וכיום היא מעסיקה כ-500 עובדים, מהם כ-160 בישראל.
בעקבות הטלטלה, שהורידה בשלב מסוים את שווי השוק של פריון אל מתחת ליתרת המזומנים שבקופתה, אימצה החברה מנגנון המכונה "גלולת רעל", שנועד להקשות על השתלטות עוינת באמצעות אפשרות לדילול החזקותיו של רוכש שיחצה רף מסוים. זאת, לאחר שבמהלך 2025 החל בית ההשקעות וליו בייס, של ויקטור שמריך ועידו נויברגר, הידועים כמשקיעים אקטיביסטיים, לרכוש מניות פריון במחיר דומה למחירן כיום. וליו בייס מחזיק כיום בכ-5% מהמניות. חברת הביטוח הראל נמנית עם בעלי המניות הגדולים, עם החזקה של כ-10%, מגדל מחזיקה בכ-6% והפניקס בכ-2.5%. רוב הגופים המוסדיים מופסדים על השקעתם, לאחר שרכשו מניות בתקופה שבה פריון נסחרה בשווי גבוה ונכללה במדדים המרכזיים בתל אביב. עם יתר בעלי המניות נמנים גופים מוסדיים אמריקאיים.
אם לא תתקבל הצעה מתחרה עדיפה, ובכפוף להשלמת העסקה, צפויה פריון להימחק מהמסחר בשתי הבורסות ולהפוך לחברה בת של Affle. הרוכשת ההודית עוסקת בהפקת הכנסות מתוכנות, פעילות הדומה לפעילותה המקורית של איירון סורס הישראלית, ונסחרת בבורסה בהודו לפי שווי של כ-2.5 מיליארד דולר.
