משה כחלון הודה והורשע בביצוע עבירת דיווח לפי חוק ני"ע בפרשת יונט קרדיט
על פי ההסדר, שכפוף עדיין לאישור השופטת דנה אמיר, בית המשפט יטיל על כחלון עונש מאסר על תנאי לפי שיקול דעתו, קנס של 180 אלף שקלים, ויגביל את כהונתו כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. אם כחלון ירצה לחזור לחיים הפוליטיים יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יהיה מוסמך לקבוע האם ההרשעה בפלילים במקרה זה הינה עבירה שנושאת עמה קלון
שר האוצר לשעבר משה כחלון הודה והורשע הבוקר (א') בבית המשפט המחוזי בת"א בביצוע עבירת דיווח לפי חוק ני"ע. כחלון הודה במסגרת הסדר טיעון כי במסגרת תפקידו כיו"ר חברת האשראי הבנקאי הבורסאית יונט קרדיט, הוא פעל למנוע דיווח למשקיעים על מעילה ואי סדרים כספיים שהתגלו בסניף נצרת של החברה בהיקף של כ-10.6 מיליון שקלים.
שאלת הקלון שדבק במעשיו של כחלון, ככל שירצה בעתיד לחזור לחיים הציבוריים, לא תידון נושא השמור לפי חוק יסוד: הממשלה, רק לשרים, סגני שרים וראשי ממשלה. ככל שכחלון ירצה בעתיד להתמודד לכנסת, קובע חוק יסוד: הכנסת כי יו"ר ועדת הבחירות המרכזית יהיה מוסמך לקבוע האם ההרשעה בפלילים במקרה זה הינה עבירה שנושאת עמה קלון.
על פי ההסדר, שכפוף עדיין לאישור השופטת דנה אמיר שתשמע במהלך היום את טיעוני הצדדים, בית המשפט יטיל על כחלון עונש מאסר על תנאי לפי שיקול דעתו, קנס של 180 אלף שקלים, ויגביל את כהונתו כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים.
כחלון, כך כתב האישום שבו הודה, כיהן כיו"ר דירקטוריון יונט קרדיט הבורסאית מיוני 2021 ועד שהתפטר ביוני 2022. החברה פעלה ברחבי הארץ למתן הלוואות, כשחלק מהותי מפעילותה בוצע בסניף נצרת. "במהלך שנת 2021, ועוד טרם כניסת כחלון לתפקיד, נחשפו בחברה לאי סדרים חמורים שאירעו בסניף נצרת", נכתב בכתב האישום, "ובכלל זה צ'קים חסרים בסך מיליוני שקלים, עסקאות ניכיון צ'קים החשודות כפיקטיביות, וטענות שכספים נגנבו מהסניף".
"על אף שאי הסדרים היו יודעים לבעלי השליטה וגורמים בחברה, רק בתחילת ינואר 2022 מסר לכחלון קצין הציות של החברה, יואב צבר, על אודות אי הסדרים. בשיחה מ-9.1.22 אמר צבר לכחלון כי מצא חוסר של 10 מיליון שקלים בסניף, הכולל שני צ'קים חסרים בסך 5 מיליון שקלים. עוד מסר צבר לכחלון על אודות גרסת בעלי השליטה שלא קיבלו אחריות על החוסר, אך היו נכונים להפקיד בנאמנות ערובות השוות לכ-2.5 מיליון שקל מהסכום החסר.
"בנוסף טען צבר באוזני כחלון, על אודות חוסר בסך 3 מיליון שקלים. צבר מסר לכחלון כי בכוונתו לנסוע למחרת ולפתור את העניין, שאחרת יהיה צורך בדיווח על הממצאים. כחלון הנחה את צבר לפעול בדבר ואמר לו כי יסייע בכל מה שצריך".
"יומיים לאחר מכן ב -11.1.22", נטען בכתב האישום שבו הודה כחלון, "שוחח צבר עם כחלון ודיווח לו אודות הפעולות שנקט להקטנת הנזק. בהמשך לכך, הבהיר כחלון בפני צבר את עוצמת הסיכון בהתנהלות סניף נצרת כסיכון המרכזי והמיידי של החברה הציבורית. 7.3.22, כחודשים לאחר מכן במהלך הכנת הדו"חות הכספיים, כחלון שוחח עם מנכ"ל החברה, איציק אזר שטען, שאיציק אביתר, מנהל סניף נצרת, הוא שנטל את כספי הסניף בסך 5 מיליון שקלים. צבר מצידו אמר לכחלון שמנכ"ל אזר מודה בחוב של 2.5 מיליון שקלים".
יום לאחר מכן, 8.3.22, שוחחו צבר וכחלון שוב. "צבר דיווח לכחלון שהוא 'מצמצם פערים', שבכוונתו לעשות 'הפרדת כוחות לגמרי', כלומר – לסגור את החובות ולסגור את הסניף. כחלון שאל את צבר האם אין צורך להעלות עניינים אלה לדירקטוריון, והנחה אותו לא למהר עם הדיווח לדירקטוריון ולפעול בזהירות. השניים דנו באופן ובעיתוי הצגת הדברים לדירקטוריון.
לפי כתב האישום רק כשבועיים לאחר מכן, כשדירקטוריון החברה דן באישור הדו"חות הכספיים לשנת 2021, הנושא עלה לדיון. "צבר עדכן את הדירקטוריון כי סניף נצרת הנוכחי ייסגר בין היתר כיוון שהעבודה שם לא מתנהלת כשורה, ותחתיו ייפתח סניף חדש ששיטת העבודה בו תתבסס על המחאות במזומן, במקום המחאות דחויות, ועל מט"ח".
אלא שכחלון, כך כתב האישום, לא פעל כפי שנדרש לפי חוק מיו"ר החברה. "כחלון אשר נכח בישיבות לאישור הדו"חות יחד עם בעלי השליטה וצבר, לא גילה לדירקטוריון את המידע שהיה ברשותו אודות הכספים החסרים בסניף נצרת, חרף העובדה שמודבר במידע מהותי. בעקבות זאת פורסמו הדו"חות השנתיים של החברה, כאשר כחלון חתום עליהם מבלי שגילה את הפרטים המהותיים שידע ולא נכללו בדו"חות".
"הבור" הכספי, כך לפי כתב האישום, התגלה בדיעבד כגדול הרבה יותר מזה שסברו תחילה צבר וכחלון, כאשר בחברה התכנסו במאי 2022 לדון באישור דו"חות הרבעון הראשון. "לאחר אישור הדו"חות על ידי הדירקטוריון, הודיע צבר כי בעקבות בדיקות מעמיקות שביצע בסניף נצרת גילה חוסרים של 22 מיליון שקלים בסניף. צבר העריך כי מתוך חוסרים אלה 10 מיליון שקלים אינם ניתנים לגבייה, וציין כי להבנתו חלק מהכסף החסר העובר לחברת יוניט הפרטית. בתום דבריו מסר צבר כי ברצונו לסיים את תפקידו בחברה משום שניהולה אינו תקין".
לאחר הודעתו של צבר, כך כתב האישום, רואי החשבון המבקרים של החברה הודיעו כי הם חוזרים בהם מאישור הדו"חות הכספיים לרבעון הראשון של 2022, ודירקטוריון החברה מינה בודק חיצוני. הערכתו הראשונה של הבודק, רו"ח עופר אלקלעי, הייתה כי אי ההתאמות הן בהיקף של כ-5 עד 7.6 מיליון שקלים, ודירקטוריון החברה החליט להשהות את אישור הדו"חות עד להשלמת הבדיקה. כחודש וחצי לאחר מכן, 16.6.22, כחלון התפטר מתפקידו בשל "החשיפה הכספית שהתגלתה", כך כתב האישום. בסמוך להתפטרות פרסמה יוניט כי היקף ההמחאות שנעלמו עומד על 10.6 מיליון שקלים.
"לקחנו בחשבון את נכונותו של הנאשם לקחת אחריות על מעשיו, וכן את החסכון של הזמן השיפוטי, וכן מכלל הראיות ביחס לפרשה כולה", אמר בדיון נציג פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד יוסי צדוק. "אנחנו סבורים שזהו הסדר מאוזן שמביא בחשבון את השיקולים הרלוונטים. הרשעה פלילית וסנקציות על כחלון, שלא היה מעורב בעבירות המרמה עצמן בפרשת יוניט, משדרת מסר הרתעתי חשוב לציבור נושאי המשרה והמשקיעים: מי שמפר חובות – נושא בעונש".
"המעמד הזה אינו קל לאף אדם, ודאי אינו קל לאדם כחלון (64)", אמר בדיון סנגורו של כחלון, עו"ד נתי שמחוני. "הוא ידוע ומוערך בציבור כמי שצמח מלמטה והוא היה שר הרווחה, התקשורת והאוצר. אני אומר את זה כדי להקרין על דרך התנהלותו לפי כתב האישום שבו הודה. הוא נכנס ליונט אחרי שהתייעץ עם גורמים רבים ומקצועיים. כולם נתנו את ברכת הדרך. אחרת לא היה בא לשם. יואב צבר, קצין הציות, היה אדם שהיה בכיר באוצר. כחלון סמך עליו כשומר סף. אי הסדרים הכספיים היו ידועים לפני כניסתו של כחלון לתפקיד. כשצבר שיקף לו את זה ושיתף, כחלון גיבה אותו שיפעל לפתור את זה - כפי שאמר לו". לדברי עו"ד שמחוני, "כחלון טעה ושגה כשלא פעל לדווח לציבור. עצם ההרשעה - היא העונש".
