מסבסוד דלק ועד הקדמת בחירות: ההישגים של המפגינים באירופה
המחאות שפרצו בצרפת והתפשטו לרחבי היבשת גרמו לנזקים עצומים לרכוש והובילו להקשחת חוקים נגד מפגינים, אבל גם השיגו תוצאות. מהטבות לחקלאים, דרך הקמת ועדות לבחינת מערכת החינוך ועד יום מחאה בינלאומי שיתקיים החודש - כלכליסט ממפה את השפעת מרד הצעירים
בשבועות האחרונים, וגם בסוף השבוע האחרון, חווה אירופה גל הפגנות ומהומות בהובלת צעירים וסטודנטים בני דור ה־Z. המחאות, שפרצו בחודש שעבר בצרפת סביב התנאים הירודים במערכת החינוך, התרחבו במהירות לזעם המוני ברחבי היבשת, זאת על רקע יוקר המחיה המאמיר, שחיתות ממשלתית, משבר הדיור והידרדרות השירותים הציבוריים.
בעודן מנסות לאמוד את היקף הנזקים שנגרמו בהפגנות האלימות, הממשלות פועלות בעיקר להרגעה זמנית. הכלים המרכזיים: בלימה משטרתית, או צבאית במקרה של איטליה, והכרזה על הטבות כלכליות נקודתיות. עם זאת, חוסר היכולת לפתור את בעיות העומק, ובראשן מחסור בדיור ואינפלציה דוהרת, מוביל לזעזועים פוליטיים ומאיים על יציבות המשטרים ביבשת. כלכליסט ממפה את מוקדי ההפגנות המרכזיים ואת ההישגים של המוחים עד כה.
צרפת: דלק וסולר יסובסדו
מאז פרצו המחאות בחודש ספטמבר, יצאו לרחובות צרפת מאות אלפי מפגינים, אלפים נעצרו וחנויות ועסקים ספגו נזקים קשים בעקבות הצתות וביזה. ביום חמישי האחרון התקיימו ההפגנות ההמוניות ביותר עד כה, בהשתתפות כ־575 אלף מפגינים, אף כי לא דווחו אירועי אלימות חריגים. במהלך היום שבתו עובדים במערכות החינוך והרכבות, ובהיקף נמוך יותר, בבתי החולים. גל המחאות הארצי, שהתפשט מפריז לערים כמו ליון, מרסיי, בורדו, טולוז וגרנובל, מתמקד ביוקר המחיה, עליית מחירי הדלק, האינפלציה הגואה והמצב הירוד של השירותים הציבוריים ומערכת החינוך. בין הדרישות של המפגינים, העלאת שכר המינימום ב־10% ותוספת של 250 אלף מקומות באוניברסיטאות.
ממשלת צרפת, המתמודדת עם גירעון ציבורי מהגבוהים ביבשת, נמצאת במלכוד חמור, זאת לקראת הבחירות לנשיאות שיתקיימו באפריל 2027. בינתיים, הנשיא עמנואל מקרון פועל להנמיך את הלהבות באמצעות הכרה בלגיטימיות של מטרות המחאה. הממשלה הכריזה על מספר צעדים להוזלת הדלק והסולר, בעיקר עבור החקלאים ועובדים בעלי הכנסה נמוכה עד בינונית, ובמקביל, ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הורה לדרג המקצועי לטפל בדרישות המרכזיות של תלמידי התיכון.
ספרד: הבחירות הוקדמו
המחאות, שפרצו בשלהי ספטמבר בעקבות פינוי קשישה מביתה, התפשטו לעשרות ערים ברחבי המדינה ומתמקדות בזינוק במחירי השכירות שהפך ערים כמו מדריד וברצלונה לבלתי נגישות עבור משפחות רבות. לטענת המפגינים, גם שוק ה־Airbnb מפעיל לחץ רב על המחירים, והם דורשים השתת הגבלות על העלאת שכר הדירה, הגנה על שוכרים מפינוי, הגדלת היצע הדירות, ובאופן כללי, טיפול ביוקר המחיה.
ממשלת השמאל בראשותו של פדרו סנצ'ס ניסתה להעביר צווי חירום למאבק במשבר הדיור, שכללו איסור פינוי דיירים עד 2030 ורגולציה מחמירה על מחירי השכירות. אולם, מפלגות הימין והאופוזיציה הפילו את החוקים בפרלמנט. בעקבות המבוי הסתום והמשך המחאות — כולל מאהל שהוקם בלב מדריד ופונה על ידי המשטרה ב־3 בנובמבר — נאלץ סנצ'ס לפזר את הפרלמנט ולהכריז על בחירות כלליות מוקדמות ב־29 בנובמבר. בינתיים, ב־11 בנובמבר מתוכנן יום מחאה ארצי.
איטליה: הטבה לנהגי משאיות
בדומה לצעירי צרפת, גם באיטליה יצאו המפגינים לרחובות בגלל התנאים הירודים בבתי הספר והחשש לעתידם הכלכלי. המחאה סחפה מספר גדל והולך של עובדים ומשפחות, שיצאו למחות נגד עליית מחירי המזון והחשמל, המשכורות השחוקות, מחירי השכירות הגבוהים וחוסר ביטחון תעסוקתי. המחאות, שהחלו בבתי הספר ובאוניברסיטאות, הסלימו עד מהרה לעימותים אלימים עם המשטרה והתפשטו לרומא, מילאנו, טורינו, בולוניה ופירנצה. במילאנו נפרסו כוחות צבא בעקבות ביזה נרחבת, והממשלה העבירה במקביל חוק חירום המחמיר את העונשים נגד מפגינים.
זעם רב מופנה נגד ראשת הממשלה ג'ורג'ה מלוני ומדיניות הממשלה בנושאים כמו הוצאות ציבוריות, תנאי העסקה וההוצאה הצבאית הגדלה. בינתיים, ממשלת מלוני אישרה זיכויי מס והטבות לנהגי משאיות, חקלאים ודייגים, ושוקלת מענק שנתי של 2,500 יורו לעובדים מתחת לגיל 30.
גרמניה: קשב במשרד החינוך
אחרי שהשעתה את גיוס החובה ב־2011, ממשלת גרמניה מקדמת מודל חדש של שירות צבאי, זאת ברקע המצב הביטחוני באירופה והצורך להגדיל את הצבא. החשש כי המהלכים הללו יובילו לגיוס חובה, הוציא לרחובות את צעירי גרמניה. בינתיים, מטרות המחאה התרחבו לשדרוג מערכת החינוך, הורדת יוקר המחיה ומחירי הדיור, יישום מדיניות אקלים מחמירה יותר ושמירה על תקציבי רווחה ובריאות.
בעקבות המחאה הארצית שהתקיימה ב־31 באוקטובר, המפגינים טרם רשמו הישגים משמעותיים, אבל הצליחו להעלות את דרישות הדור הצעיר לראש סדר היום הציבורי. שרת החינוך קרין פרין הכירה בלגיטימיות של טענותיהם, ופוליטיקאים ממפלגת SPD קראו להקים ועידת חינוך שתעסוק במשבר. בה בעת, ביטול גיוס החובה טרם הושג, וכך גם נותרים על הפרק נושאים בוערים כמו חוסר הביטחון הכלכלי בקרב צעירים, תנאי העסקה ויוקר המחיה. בדומה לאיטליה, גם משרד הפנים הגרמני הודיע על ענישה מחמירה נגד המעורבים במהומות. בינתיים, בשבוע החולף נמשכה פעילות המחאה בבתי ספר ובאוניברסיטאות, ותנועת regelt Gen Z הודיעה כי תשתתף בשביתת הצעירים הבינלאומית המתוכננת ל־20 בנובמבר.
