"הגדלנו את החשיפה לטכנולוגיה, שבבים ומזרח אסיה, וזה עבד"
קרנות ההשתלמות במסלול הכללי הציגו במאי תשואה ממוצעת של 2.12%. ערן גולדרינג, המשנה למנכ"ל אנליסט, שבראש הטבלה: "זה היה חודש חיובי בשווקים. שרשרת הערך של ה־AI המשיכה לעבוד ובשוק המקומי היו מניות שסיפקו רוח גבית"
חודש מאי היה חודש חיובי נוסף עבור קרנות ההשתלמות. בתמיכת העליות בבורסה המקומית והאמריקאית, רשמו קרנות ההשתלמות במסלול הכללי, המסלול הגדול ביותר בענף קרנות ההשתלמות, תשואה ממוצעת של 2.1%. קרנות ההשתלמות הן אמצעי החיסכון העיקרי של הציבור בישראל לטווח הבינוני ארוך, וחשופות למניות בשיעור שנאמד בין 30% בקרנות השמרניות ל־50% בקרנות האגרסיביות יותר.
בחודש מאי מדד ת"א־35 עלה ב־1.85% ומדד ת"א־125 הוסיף 2.7%. מדד ת"א־90 טיפס ב־5%. מה שהכביד על המדדים לאורך חודש מאי היו מניות הבנקים, שירדו ב־5% על רקע ההבנה כי הבנקים הגדולים יתקשו לשחזר את הרווחיות שלהם לנוכח סביבת ריבית יורדת. מדד S&P 500 התחזק ב־5% ונאסד"ק זינק ב־10.5%. המומנטום החיובי מעבר לים נבע בעיקר מהאופטימיות סביב התחזקות השימוש ב־AI והרווחיות הגבוהה שהציגו ענקיות הטכנולוגיה.
בעקבות השוני בביצועי הסקטורים השונים בתל אביב, נרשם גם גיוון יחסי בכל הנוגע לתשואה חודשית כאשר בין המקום הראשון בטבלת התשואות למקום האחרון מבדיל כמעט 1%. את המקום הראשון כבשה בחודש מאי קרן ההשתלמות של אנליסט, שעלתה 2.75%. במקום השני נמצאת כלל עם 2.38% ובמקום השלישי הראל עם 2.33%.
על פי ערן גולדרינג, המשנה למנכ"ל קבוצת אנליסט ומנהל אגף ההשקעות הראשי של בית ההשקעות, היו כמה גורמים שגרמו להבדלים בתשואה לעומת מתחרים. "ראשית, זה היה חודש מאוד חיובי בשווקים הגלובליים, בעיקר בטכנולוגיה ובתחום השבבים. ראינו עליות חדות בקוריאה, בטייוואן ובנאסד"ק. כל שרשרת הערך של תחום ה־AI המשיכה לעבוד, כלומר המניות של החברות המובילות המשיכו להתחזק. במקביל, גם בשוק המקומי היו מניות שסיפקו רוח גבית. אחרי הירידות במרץ הגדלנו חשיפה לטכנולוגיה, לשבבים ולמזרח אסיה, כולל קוריאה. בנוסף הארכנו מח"מ באפיק האג"ח. המהלכים האלה עבדו היטב גם באפריל וגם במאי. בישראל נתנו דגש נוסף לסקטור האנרגיה, ובפרט לאנרגיה המתחדשת".
מה יקבע את התפלגות התשואה בחודשים הקרובים, העדפה של השוק בישראל לעומת השוק בחו"ל? או שזה מורכב יותר?
"קשה לדעת, במיוחד לאור העובדה שאין שוק שהוא זול באופן מובהק היום במערב. ב־2024 ובתחילת 2025 ישראל היתה זולה מאוד, אבל הפער הזה כבר נסגר, כלומר מי שהחליט להשקיע בשוק המקומי הרוויח. אני לא חושב שיש היום שוק אחד שהוא מציאה ברורה. השווקים כבר לא זולים כמו שהיו לפני שנה, אבל גם לא ברמות שמאפשרות לומר שהם יקרים בצורה קיצונית. לכן הפתרון הוא פיזור. היום השווקים יותר מאוזנים. בחו"ל מה שממשיך לעבוד זה בעיקר ה־AI וכל שרשרת הערך סביבו. מנגד, אזורים שלא נהנים מהמגמה הזו, כמו חלקים מאירופה, מדשדשים".
ובישראל?
"גם בישראל יש מניות שנהנות ממגמות דומות – חברות כמו טאואר ואחרות שקשורות לעולמות הטכנולוגיה. בנוסף, היו סקטורים כמו אנרגיה מתחדשת שנהנו מאוד. מנגד, יש תחומים שסובלים יותר, כמו נדל"ן ובמידה מסוימת גם הבנקים".
אתה מזכיר שוב ושוב את ה־AI. עד כמה הסיפור הזה עדיין מניע את השוק?
"במידה רבה מאוד. הרבה מהתמחור נשען על ההנחה שחברות הענק ימשיכו להשקיע סכומי עתק בתשתיות AI. אם הסיפור הזה ייחלש, זה ישפיע על השווקים".
חודש מאי היה אומנם חיובי, אבל חודש יוני הוא כבר הרבה יותר מאתגר עם ירידות חדות במדדים הישראליים. ת"א־35 ירד ב־2.5%. איך מתמודדים עם שינוי המגמה?
"יוני התחיל הרבה יותר מאתגר. ראינו מימושים כמעט בכל האפיקים. אחר כך הגיעו דיווחים והתפתחויות שהחזירו מעט אופטימיות לשווקים, כך שהתמונה פחות שלילית ממה שנראתה בתחילת החודש. בסוף הכל חוזר לתמחור ולציפיות. כשהשוק היה זול מאוד הוא הגיב בעוצמה לכל החדשות החיוביות. היום המצב שונה. יש יותר מורכבות, יותר שיקולים, ולכן התגובה הרבה יותר מאופקת".
מה העצה שלך למשקיעים?
"לא להתאהב בתזה אחת. אחרי תקופה של עליות חדות מאוד, במיוחד בטכנולוגיה, צריך להישאר מפוזרים. אין היום שוק שאני יכול להגיד עליו שהוא זול בצורה קיצונית. זו בדיוק העבודה של מנהל השקעות – להסביר למה נשארים גם כשהשוק גבוה, ולמה לא בורחים כשהשוק יורד".
