למה הסכם משפחתי במושב לא מבטיח לכם כלום
בניתם בית בנחלה של ההורים? זה לא אומר שיש לכם זכות בקרקע. עו"ד לילך כהן שמיר, מומחית לנדל"ן, נחלות ומשקים במושבים, מפרקת פסיקה חדשה ומסבירה מה חייב להיכנס להסכם מראש
כהן שמיר אומרת שבנייה של בית אינה מקנה זכות במקרקעין. בנחלות הבעלים היא המדינה, רשות מקרקעי ישראל חותמת הסכמי חכירה עם האגודות השיתופיות, ואלה חותמות הסכמי בר רשות עם המתגוררים. ההורים עצמם אינם בעלים, ולכן אינם יכולים להעביר זכות שאין להם. בר רשות הוא היתר שימוש אישי, כפוף להסכמים וניתן לחזרה.
סעיף הפיצול שבהסכם המשפחתי היה אופציה בשני תנאים שלא התקיימו, הסכמת שני בני הזוג, שהתגרשו לפני כן, ואפשרות ממשית לפצל. דרישה לפיצול של 750 מטר כשהתוכניות מאפשרות 500 או 700, לפי המושב, אינה ניתנת לקיום.
האישה נותרה גם בלי קרקע וגם בלי החזר על ההשקעה, כי בית המשפט מעניק רק את מה שנתבע. היא תבעה זכויות ומתנה ולא את כספי הבנייה, ותביעה כזו מקומה בבית המשפט לענייני משפחה, שם יש סיכוי לקבל פיצוי על ההשקעה.
לדבריה, לפני שמשקיעים כסף יש לבדוק את ההסכמים מול רמ"י ומול האגודה ואת מיקום הבנייה, ואז לחתום על הסכם משולש ומפורט שקובע מה קורה בגירושים ובפטירה. מינואר 2026 מאפשר תיקון בחוק החוזים לצדדים לקבוע מראש כיצד יפורש ההסכם.
לפני שמשקיעים בבנייה בנחלה, כדאי לצפות בכתבה המלאה >>
