שותפו לשעבר של ערי סטימצקי בנדל"ן באירופה תובע אותו: "גזל במחשכים"
אביהו אפרת, שהיה שותפו (15%) של סטימצקי בפרויקטי נדל"ן בצ'כיה וסלובקיה וניהל אותם עבורו, טוען כי האחרון נישל אותו לאחר שהבריח אותם לעצמו בתמורה אפסית והותירו בלי כלום. סטימצקי: "טענות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי"
סכסוך חריף בין בעלי סטימצקי לשעבר, ערי סטימצקי, לבין שותפו בעסקי נדל"ן באירופה אביהו אפרת, הגיע לכתלי בית המשפט. אפרת תובע את סטימצקי וחברת "עמוס ובנותיו השקעות ונכסים". התביעה איננה נוקבת בסכום כספי, אבל מבקשת סעדים הצהרתיים וצווי עשה, בטענה שסטימצקי נישל את אפרת מרכושו בחברה משותפת. אפרת שמבקש לבטל את העברת המניות שביצע סטימצקי, מיוצג בידי עורכי הדין עופר צור, עומר רזין וגיא מיכאל כהן ממשרד גורניצקי ושות', ואילו סטימצקי בידי משרד ש. הורוביץ.
שותפות של 16 שנה
התביעה חושפת קרע עמוק בשותפות שנמשכה כ־16 שנה, ובה החזיק סטימצקי ב־85% מהמניות ואפרת כמנהל יזמי של הפרויקטים בשטח ב־15%. החברה המשותפת עסקה בייזום, הקמה וניהול של פרויקטי נדל"ן למגורים בצ'כיה וסלובקיה. לפי ההסכם ביניהם סטימצקי העמיד את ההון הדרוש לפיתוח עסקי החברה ואפרת, שלא העמיד הון אישי, ניהל ופיתח את הפרויקטים. החברה הקימה פרויקט מגורים בפראג, שנמצא לקראת סיום; ופרויקט בברטיסלבה, שנמצא בתחילת הדרך. אפרת טוען שפגישות העדכון ביניהם התקיימו אחת לחודש וחצי בצורה של פגישות לא פורמליות.
אפרת טוען כי לאחר כניסתה של אלה, בתו של סטימצקי, לתמונה, החלו להגיע דרישות שונות מסטימצקי לאפרת. "היא החלה לטפטף ארס לאוזנו של סטימצקי נגדי", טוען אפרת ומוסיף שכתוצאה מכך החל סטימצקי להגיש לו דרישות שונות והאשמות שווא שהפרויקטים לא מנוהלים טוב. "ערי עבר לסגנון תקשורת עוין ובלתי ראוי". אפרת טוען כי הדף את כל הטענות באמצעות הצגת מסמכים מסודרים, חוות דעת משפטיות ואישורים מרואי החשבון של החברות, אולם בדיעבד התברר כי הטחת ההאשמות היתה רק כסות ושלב הכנה למזימה קשה בהרבה, לטענתו.
במאי 2026 ניסו הצדדים להגיע למתווה היפרדות מוסכם, וב־7.5.2026 אף נערכה פגישת זום בין הצדדים ובאי כוחם שבה הוצע מתווה מסודר. בעוד אפרת ובאי כוחו פועלים בתום לב, לדבריהם, מנסחים את עקרונות ההיפרדות ומעבירים אותם בכתב ב־18.5.2026 – התברר כי באותו היום ממש הוציא סטימצקי לפועל "תוכנית גזל נבזית במחשכים", לטענת אפרת. האחרון מתאר כיצד התעורר בבוקר 20 במאי 2026 וגילה כי סטימצקי מכר את הפרויקטים לעצמו והותיר אותו ללא כלום: את הפרויקט בפראג מכר (100%) לחברה קפריסאית בבעלותו המלאה תמורת קורונה צ'כית בודדת, למרות שהנכסים היו שווים מלדבריו מאות מיליוני יורו. את הפרויקט בסלובקיה מכר לאותר חברה קפריסאית תמורת 3,320 יורו, ומשם לחברת עמוס ובניו של סטימצקי, כשמדובר בקרקעות בשווי 40 מיליון יורו.
"מסע הדחות כוחני"
אפרת טוען כי במקביל למכירה העצמית והברחת המניות, פתח סטימצקי ב"מסע הדחות כוחני": הוא פיטר את הדירקטור בפרויקט הצ'כי (רוני רייך) ואת אפרת עצמו מתפקידו כדירקטור ומנהל בחברה הסלובקית, ומינה במקומם אדם זר לחלוטין בשם ולדיסלב קלפיקוב במטרה להשתלט על קופות המזומנים וחשבונות הבנק. אפרת טוען כי סטימצקי נהג ב"בריונות קשה, מעילה וגניבה בידי מורשה", ומעשיו מעוררים חשדות חמורים גם לפעילות המנוגדת לדיני איסור הלבנת הון באמצעות ישויות קש זרות ברישומים כוזבים.
אפרת צירף מכתב של סטימצקי מ־4 ביוני האחרון בו הודה ערי סטימצקי בכתב על הזזת הפרויקטים ל"מבנה החזקות יעיל יותר" בעקבות חוסר שביעות רצונו מהניהול. במכתב זה ציין בציניות כי "יבטיח" לאפרת את הזכות הכלכלית של ה־15% המגיעים לו – אך רק לאחר ניכוי של הלוואות בעלים, התחייבויות לצדדים שלישיים וחבויות נוספות לפי ראות עיניו. אפרת השיב לו במכתב חריף שבו דחה לחלוטין את הטענות, והבהיר כי מדובר בשוד של זכויות קנייניות מוצקות ולא בזכויות ערטילאיות. "הדבר דומה למצב בו פלוני פורץ ללביתו של אדם, שודד את נכסיו ומציין שאם יישאר משהו – הוא יחזיר", נכתב בתביעה. אפרת דורש להחזיר את המצב לקדמותו לחברה משותפת בה מחזיק סטימצקי 85% והוא 15%.
מטעמו של ערי סטימצקי נמסר: "מדובר בטענות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי, לאחר שצעד דומה של התובע בחו"ל נדחה. השינויים בחברות הזרות נעשו תוך הקפדה מלאה על שמירת זכויותיהם של כלל המעורבים ובהתאם לדין. יודגש כי נכסי החברות מומנו באמצעות כספים שהעמיד ערי סטימצקי. אנו מצרים על כך שהתובע בחר לנהל את המחלוקת באמצעות האשמות חסרות בסיס, במקום לבררה באופן ענייני, ובטוחים כי התביעה תידחה במלואה". מטעם סטימצקי נמסר: "השינויים בחברות הזרות נעשו תוך הקפדה מלאה על שמירת זכויותיהם של כלל המעורבים ובהתאם לדין. יודגש כי נכסי החברות מומנו באמצעות כספים שהעמיד סטימצקי".
