בלעדי
החשאיות של קצא"א ניצחה: הבונוסים למנהליה יישארו סודיים
מאבק משפטי שנמשך כשנתיים וחצי לא הצליח לחייב את חברת האנרגיה הממשלתית לחשוף את הבונוסים והמענקים לבכיריה. המדינה טענה כי גם נתונים אלה חוסים תחת החיסיון, והדיון נערך בדלתיים סגורות
גם קרב משפטי שנמשך כשנתיים וחצי לא הצליח לסדוק את מעטה החשאיות של חברת האנרגיה הממשלתית קצא"א (קו צינור אירופה אסיה), המסרבת לחשוף את גובה המענקים והבונוסים ששילמה בשנים האחרונות למנהליה בנימוק שכלל פעולותיה נעשות תחת חיסיון קפדני.
תחילת הסאגה בחודש מרץ 2024, כשעו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה פנה מתוקף חוק חופש המידע לשורה של חברות וגופים ממשלתיים הפועלים בתחומי האנרגיה, התשתיות והתחבורה בבקשה שיחשפו נתונים על בונוסים ומענקים שחילקו למנהליהם בשנים 2022 ו־2023.
התשובות החלו לזרום והתברר כי ארבע חברות ממשלתיות הפועלות בענף התחבורה שילמו ב־2022 למנהליהן בונוסים בסכום כולל של 7 מיליון שקל. הנדיבה שבהן היתה רכבת ישראל, שתגמלה את מנהליה ב־3.65 מיליון שקל; אחריה נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), ששילמה לבכירים שלה כ־1.4 מיליון שקל; נתיבי ישראל (נת"י) חילקה 1.25 מיליון שקל; ונתיבי איילון חילקה באותה השנה לעובדיה הבכירים כ־700 אלף שקל. במסגרת אותו הליך רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) גילתה כי חילקה לכמה עשרות בכירים בונוסים ותמריצים בסכום כולל של כמיליון שקל.
בעוד חברות וגופים ממשלתיים סיפקו נתונים, קצא"א סירבה ונצמדה לצו החיסיון שהופך אותה לאחת החברות הסודיות במשק. צו החיסיון נובע מכך שקצא"א הוקמה בסוף שנות ה־60 כמיזם משותף של ישראל ואיראן בתקופת השאה להזרמת נפט בצינור מאילת לאשקלון. אף שב־2017 שונה שמה לקו צינור אירופה אסיה, פעילותה ודו"חותיה עדיין נהנים מצו חיסיון.
אחרי סחבת שנמשכה כמעט שנה, שבמהלכה עמותת הצלחה לא קיבלה מקצא”א ולו פרט אחד בדבר היקף המענקים והבונוסים ששילמה לעובדיה, היא עתרה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בבקשה לחייב את החברה לציית לחוק חופש המידע בנימוק שאין סיבה ממשית להסתרת הנתונים המבוקשים מתוקף החיסיון שחל עליה.
הסירוב של קצא”א קיבל בבית המשפט רוח גבית גם מצד משרד האוצר, שהוא הגוף הממשלתי שמפקח על החברה. באוצר טענו כי בקשת חופש המידע של הצלחה נוגעת לנושאים שצו החיסיון והעונשין של קצא”א חל עליהם. אגב, צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) הוארך במאי 2025 ותוקפו נקבע לפי שעה עד סוף 2026. “אין לקבל את הסברי האוצר”, טען בבית המשפט עו”ד מן. “תכליתם היא לא לשרת את מטרת החיסוי אלא למנוע גילוי מידע בעל חשיבות ציבורית”. אלא שפרקליטות המדינה, שייצגה את קצא”א בהליך, ראתה בעצם העתירה “תקיפה של החלטות רשויות החקיקה והממשל בו־זמנית”, וזאת תוך עקיפת החלטה שקיבלה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שאישרה את צו הסודיות האמור. בנוסף, היא טענה כי העתירה דורשת לבטל או לשנות מעשה חקיקה וכי הנושא כלל אינו נתון בתחום סמכותו של בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, שאינו מוסמך לדון בהחלטות שקיבל שר האוצר או להתערב בהחלטות שהתקבלו בכנסת ובממשלה.
הקרב המשפטי הממושך הסתיים לפני כשלושה שבועות, כשהצלחה נאלצה לבקש מבית המשפט למחוק את העתירה כי הבינה שמיצתה את מאמציה ללמוד על האופן שבו קצא”א מתגמלת את עובדיה. הסברי המדינה ביחס לצורך בחיסיון על הנתונים המבוקשים נמסרו לשופט בדלתיים סגורות.
ניסיונותיו של עו”ד מן לשכנע את השופט יובל ליבדרו להורות לחברה לחשוף את הסכום המצרפי של הבונוסים, לנקוב רק בדרגתם של מקבלי המענקים בלי להסגיר פרטים נוספים שמאפשרים לחשוף את סודות החברה והמדינה — העלו חרס. “גם חברות רגישות חייבות שהתקינות המינהלית שלהם תהיה תחת בקרה”, אמר עו”ד מן. “כעת, כשברשות החברות מדברים על הפרטת קצא”א, האבסורד עולה עוד שלוש דרגות. שקיפות של חברה היא תנאי בסיסי כדי שמשקיעים ישקיעו בה”.
קצא”א עוסקת בפריקה, טעינה, אחסון והזרמה של נפט גולמי ותזקיקים באמצעות מתקניה באשקלון ובאילת. היא מייבאת כ־40% מגז הבישול למשק, מחזיקה בחוות מכלים בנפח של 3.7 מיליון מ"ק ומפעילה תשתיות הולכת נפט ומוצרי דלק. החברה־בת שלה שתא"א (שירותי תשתיות אילת אשקלון) היא המחזיקה הגדולה (37.5%) בתחנת הכוח דוראד באשקלון. לפני שלושה שבועות חשף כלכליסט שרשות החברות החלה לבחון אפשרות להפריט את קצא"א, אף שדו”חותיה הכספיים לא נחשפו כלל.
בקצא"א בחרו לא להגיב.
