איך להשקיע כמו המשפחות העשירות והפרופסורים המשכילים בעולם?
המשפחות העשירות ביותר בעולם משקיעות את ההון שלהן דרך פמילי אופיס, והפרופסורים המשכילים מנהלים דרך ועדות השקעה את קרנות האוניברסיטאות - כולל כספי הפנסיה והמחקר שלהם עצמם. שתי הקבוצות חולקות אסטרטגיה זהה: השקעה משמעותית באפיקים אלטרנטיביים כדי לצמצם תנודתיות ולמקסם תשואה מול סיכון, ולהבטיח שכל דור ודור יקבלו את התשואה המקסימלית האפשרית. היום, גם משקיעים כשירים בישראל יכולים לאמץ את אותו ההיגיון דרך Multiply ולהשקיע בגופי ההשקעה המובילים בעולם
כשמדברים על השקעות חכמות לטווח ארוך, שתי קבוצות בולטות במיוחד: המשפחות העשירות ביותר שמנהלות את ההון שלהן דרך פמילי אופיס, והאנשים המשכילים ביותר - הפרופסורים והחוקרים באוניברסיטאות המובילות בעולם. המשותף לשתי הקבוצות הוא ששתיהן משקיעות חלק משמעותי מההון בהשקעות אלטרנטיביות, מתוך אותה מטרה בדיוק: ליצור תשואה מיטבית עם מינימום סיכון, באמצעות פיזור נכון, כדי להבטיח עתיד כלכלי יציב לדורות הבאים של החוקרים ושל בני המשפחה.
הפרופסורים שמשקיעים בעתיד שלהם
קרנות ההשקעה של אוניברסיטאות כמו ייל, הרווארד ופרינסטון לא מנהלות סתם כסף - הן מנהלות את תקציבי המחקר, המלגות וכספי הפנסיה של הסגל האקדמי עצמם. כשפרופסור יושב בוועדת ההשקעות של האוניברסיטה, הוא מחליט על עתידו הכלכלי שלו, של קולגות שלו, ושל החוקרים בעתיד הרחוק. זו אחריות עצומה שמחייבת חשיבה אסטרטגית לטווח ארוך.
הפרופסורים והוועדות האלו לא נמדדים מרבעון לרבעון כמו מנהלי קרנות נאמנות רגילים. הם חייבים לצמצם תנודתיות למינימום ולמקסם תשואה מול סיכון, כי כל דור ודור - מהסטודנטים של היום ועד החוקרים של מחר - צריכים לקבל את התשואה המקסימלית האפשרית מהקרן הזו.
את הפתרון הגתה קרן ההשקעות של אוניברסיטת ייל כבר לפני כ-40 שנה, כאשר ביצעה מהפכה במודל ההשקעה שלה. במקום להחזיק את רוב הכסף במניות ואג"ח, היא החלה להפנות חלק הולך וגדל לעולם ההשקעות האלטרנטיביות: פרייבט אקוויטי, הון סיכון, נדל"ן, תשתיות וקרנות גידור. הגישה הזו, שזכתה לכינוי "מודל ייל", נתפסה בתחילה כמהלך נועז. היום היא נחשבת לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של עולם ניהול ההון.
כיום, כ-60% מתיק ההשקעות של ייל מוקצה להשקעות אלטרנטיביות. גם הרווארד, פרינסטון, MIT ואוניברסיטאות מובילות נוספות פנו לאותו כיוון. התוצאות מדברות בעד עצמן: לאורך 20-30 השנים האחרונות, הקרנות האלו הציגו תשואות שנתיות ממוצעות שלא נופלות - ובמקרים רבים גם עולות - על תיקים מסורתיים, אבל עם פחות תנודתיות ופחות תלות במצב הרוח של השוק.
המשפחות העשירות בעולם כבר יודעות
אם המסקנה עלולה להיות שמדובר בגישה אקדמית מנותקת מהעולם הפיננסי, כדאי להציץ בנתונים של משרדי פמילי אופיס שמנהלים את ההון של המשפחות העשירות ביותר בעולם. לפי הדו"ח האחרון של UBS בנושא, UBS Global Family Office Report 2025, שסקר 317 פמילי אופיס המנהלים ביחד נכסים בשווי 651 מיליארד דולר, המשפחות העשירות ביותר בעולם (עם ממוצע נכסים של 2.7 מיליארד דולר למשפחה) משקיעות 44% מהתיק שלהן בהשקעות אלטרנטיביות. כלומר, כמעט מחצית מההון של העשירים ביותר בעולם נמצא מחוץ לשוק הסחיר המסורתי.
הפילוח המפורט מראה שמתוך ההון המושקע באפיקים לא סחירים, 21% נמצאים בפרייבט אקוויטי (11% בהשקעות ישירות, 10% בקרנות), 11% בנדל"ן, 4% בחוב פרטי (כפול מהנתון של 2023), 4% בקרנות גידור, 2% במתכות יקרות ו-1% בתשתיות. האחוזים הבודדים שנותרו מושקעים באמנות, סחורות ונכסים אחרים.
למה המשפחות העשירות בוחרות בהשקעות אלטרנטיביות? מסיבה דומה לאוניברסיטאות: כשחושבים במונחים של עשורים ולא של רבעונים, מבינים שעושר אמיתי לא נבנה רק מהבורסה. המשפחות האלו יודעות שכל ירידה חדה בשווקים פוגעת לא רק בהם, אלא במורשת המשפחתית. לכן, הן לא בונות תיק השקעות המבוסס על תקווה - הן בונות אותו על פיזור אמיתי, משמעת וחשיבה לטווח ארוך.
למה תנודתיות נמוכה חשובה לפחות כמו תשואה גבוהה?
כשמדברים על השקעות אלטרנטיביות, היתרון האמיתי לא תמיד נמדד בתשואה בלבד. היתרון הוא בקורלציה הנמוכה - היכולת של הנכסים האלה להתנהג אחרת בזמן משברים. כשבורסות נופלות, לא כל ההשקעות האלטרנטיביות נופלות איתן, ובוודאי לא באותה עוצמה.
זו בדיוק הסיבה שהמשפחות העשירות והאוניברסיטאות המשכילות מקדישות כל כך הרבה תשומת לב לפיזור בין סוגי נכסים שונים. מחקרים מוסדיים מראים ששילוב של מניות עם השקעות אלטרנטיביות משפר את היחס תשואה/סיכון ומפחית ירידות חדות בתקופות משבר.
השוק האלטרנטיבי לא מפסיק לצמוח
בשנים האחרונות, ההשקעות האלטרנטיביות הפכו מנישה של עשירים ואוניברסיטאות לתעשייה עצמאית ענקית. לפי נתוני Preqin , חברת מחקר השייכת ל-BlackRock, היקף הנכסים הגלובלי בהשקעות אלטרנטיביות צפוי להגיע ל-23 טריליון דולר ב-2026, בהשוואה ל-13 טריליון דולר ב-2021 - קצב צמיחה שנתי ממוצע של כ-12%.
איך מתרגמים את "מודל ייל" למשקיע ישראלי?
אף אחד לא טוען שצריך לברוח מהמניות או מהשוק הסחיר. עם זאת, להתעלם לחלוטין מעולם ההשקעות האלטרנטיביות - זו כבר בחירה מודעת שהמשמעות שלה היא תיק פחות מפוזר ופחות מתוחכם מהפוטנציאל האפשרי.
המשקיע הפרטי בישראל לא צפוי ולא אמור להגיע ל-60% של השקעות אלטרנטיביות כמו ייל, או ל-44% כמו המשפחות העשירות בעולם, אבל הוא בהחלט יכול "לאמץ את ההיגיון" ולהעלות בהדרגה את המשקל של נכסים לא סחירים בתיק שלו.
משקיע כשיר שמחזיק היום 100% שוק סחיר יכול לשקול יעד של 10-25% אלטרנטיבי - קרנות נדל"ן, קרנות חוב פרטי, קרנות פרייבט אקוויטי או הון סיכון ברמת כניסה מתאימה, או קרנות גידור נזילות - בהתאם לפרופיל הסיכון, גודל ההון ואופק הזמן.
Multiply - מנגישה השקעות אלטרנטיביות למשקיעים בישראל
אם בעבר רק עשירים מאוד יכלו לגשת להשקעות מהסוג שהמשפחות העשירות והאוניברסיטאות משקיעות בהן, היום המצב השתנה. פלטפורמת Multiply מאפשרת למשקיעים כשירים בישראל גישה לגופי ההשקעה הבינלאומיים המובילים, כגון Apollo, Ares, Brookfield ו-Hamilton Lane.
Multiply מספקת גישה מסודרת, שקופה ואינפורמטיבית להשקעות אלטרנטיביות מובילות, תוך דגש על מידע, בחירה מושכלת וניהול תיק לאורך זמן. למי שרוצה ליצור תיק השקעות מגוון שכולל הגנות מול תנודתיות בשוק והשקעות בתחומים צומחים, Multiply פותחת את הדלת ומאפשרת לבנות תיק השקעות המותאם לעולם של ימינו.
הסיכום: להשקיע כמו העשירים והמשכילים
אם המשפחות העשירות בעולם והפרופסורים המשכילים באוניברסיטאות המובילות משקיעים אחוזים ניכרים מהתיק שלהם באותו אופן - אולי כדאי להקשיב להם.
שתי הקבוצות האלו חולקות אותה מטרה ואסטרטגיה: ליצור תשואה מקסימלית עם סיכון מינימלי ולצמצם תנודתיות, דרך פיזור אמיתי וחשיבה ארוכת טווח. Multiply מאפשרת בדיוק את זה.
