"את טעויות ההשקעה שלך תראה רק כשהשוק יצלול"
גרי ליבנת, מנהל נציגות בנק רוטשילד בישראל, מסביר מדוע ניהול עושר מקצועי זה לא מותרות אלא הכרח, איזו טעות נפוצה רואה אצל משקיעים צעירים, ולמה אי אפשר להסתמך על AI בניהול תיק ההשקעות
גרי ליבנת, מנהל נציגות בנק רוטשילד בישראל
למשפחת רוטשילד תמיד הייתה גישה ברורה לניהול הון: תכנון ארוך טווח, פיזור גיאוגרפי והבנה שהחלטות השקעה נכונות נבחנות דווקא בתקופות משבר. בעידן של חוסר ודאות פוליטית וגיאופוליטית, מלחמה ושווקים תנודתיים בישראל, העקרונות האלה רלוונטיים יותר מתמיד. השאלה כבר לא רק איפה לנהל את הכסף, אלא איך לבנות תיק שיעמוד במבחן האמת כשהשוק יורד.
"למעשה, ניתן לייחס למשפחת רוטשילד את עיצוב מודל הבנקאות הגלובלית כפי שאנו מכירים אותו כיום", מסביר גרי ליבנת, מנהל נציגות בנק רוטשילד ושות׳ בישראל, בשיחה עם דור מרקוביץ רוט, מנכ"ל Multiply, בפרק חדש של ״רכבת ההשקעות״, פודקאסט הבית של Capital Summit. "מאיר אנשל רוטשילד לקח את חמשת הבנים שלו, בנה אמנה משפחתית, ושלח כל ילד לבירה אירופאית אחרת להקים פעילות פיננסית". האחים תקשרו ביניהם בשפה שרק הם ידעו, יידיש, וכך יצרו יתרון תחרותי חסר תקדים.
"ברור שאתה יכול לנהל את הכסף בבנק מקומי ובגופי השקעות מקומיים, בחברות ברוקרים אמריקאיות גלובליות וכן הלאה. יש הרבה אפשרויות לנהל כסף וזה בסדר", אומר ליבנת. "אבל אני חושב שכמו כל דבר בחיים, ברגע שמדובר בפעילות משמעותית, אז עולה השאלה האם זה הדבר הנכון לעשות".
זה קצת כמו לקנות מכונית
ליבנת משתמש בדימוי מעניין כדי להסביר את ההבדל בין ניהול כסף באופן עצמאי לבין שימוש בשירותי ניהול עושר מקצועי. "אתה יכול לקנות רכב ב-100 אלף שקל או במיליון שקל", הוא אומר. "שניהם רכבים שייסעו והכל בסדר, יבצעו את העבודה שלהם. אבל האם לרכב ב-100 אלף שקל יש את אותן מערכות הגנה? האם הוא יחזיק לאורך זמן?". באותו אופן, מסביר ליבנת, ניהול הון באופן עצמאי עשוי לעבוד בשנים טובות, אבל כשיש מורכבות כמו היבטים מיסויים, החלטות גיאוגרפיות כשהמשפחה מפוזרת בין מדינות, אירועי קיצון בשוק או במשפחה - נכנסת לתמונה החשיבה המקצועית ארוכת הטווח.
"כשאתה מסתכל על עולם של ניהול הון, נכנסים כל מיני היבטים אחרים", הוא מסביר. "קודם כל ישנם היבטים מיסויים. יש החלטות השקעה שיכולות להיות דרמטיות במיוחד במכפילים גבוהים, בסכומים הגדולים ולאורך זמן. השאלה היא באיזה כלי השקעה אנחנו נשתמש? יש החלטות גיאוגרפיות, למשל משפחה ישראלית, אבל פתאום ילד אחד עובר ללונדון ואחד עובר לארצות הברית. האם יש השלכה לאיך אנחנו מנהלים את הכסף?".
חטיבת ניהול העושר בבנק רוטשילד ושות׳, עוסקת בעיקר בניהול עושר ולא בבנקאות ריטייל. הלקוחות של הבנק הם משפחות עתירות הון, חלקן משפחות ותיקות שצברו הון לאורך דורות, וחלקן יזמים צעירים שעברו אירוע נזילות משמעותי כמו אקזיט. "המורכבות הפיננסית מתחילה כבר מכמה מיליוני דולרים", מציין ליבנת. "זה לא שכל לקוח מחזיק עשרות מיליוני דולרים".
הטעות שכמעט כולם עושים
כשליבנת בוחן תיקי השקעות של לקוחות חדשים, הוא רואה שוב ושוב את אותן טעויות. לדבריו, הבעיה הנפוצה ביותר היא חוסר מבנה. "אנחנו רואים המון תיקים שהם נורא אופורטוניסטיים", הוא אומר. "זה לא תהליך מובנה. זה אוסף החלטות אקראיות. זאת אומרת, עכשיו אני אוהב מניה מסוימת אז אני משקיע בה. או הבנק הציע מוצר מסוים וקניתי, בסופו של דבר נהיה בלאגן בתוך תיק ההשקעות".
הבעיה השנייה שליבנת מזהה היא ריכוזיות יתר בתיק ההשקעות. הוא מציין, כי בשנים האחרונות רואים ריכוזיות גבוהה מאוד באחת מ-7 המניות הגדולות, מהלך שחושף את המשקיע לתנודתיות מאוד גבוהה. התנודתיות הזו לא מורגשת בימים טובים אלא דווקא בעתות משבר. "אנחנו חווים שווקים עולים כל כך הרבה שנים, אז אתה לא רואה את הטעויות כי קשה לראות טעויות כשכמעט כל השוק עולה", הוא אומר. "טעויות יבואו כשהשוק יתממש בצורה אגרסיבית, ואז אתה תראה שאם לא בנית את זה בצורה נכונה, אתה פתאום יכול למצוא את עצמך באיזושהי מצוקה, בייחוד אם זה הרכיב המהותי של ההון שלך ולא רכיב קטן בתיק".
אם שואלים את ליבנת, המפתח לבניית תיק נכון הוא מבנה ברור שכולל אחוז מסוים של השקעה באיגרות חוב, אחוז מסוים במניות, וכן הלאה. "צריך", הוא אומר, "לבנות את זה בצורה כזו שאתה מגדיר מה הנכסים שצריך להיות חלק מהם". ההקצאה הספציפית תלויה בגורמים רבים - גיל, אופק זמן, צרכי נזילות, והאם ההון מיועד למשקיע עצמו או לדור הבא.
למה לא כדאי להסתמך על צ'אט ג'י-פי-טי
בעידן שבו בינה מלאכותית יכולה לענות כמעט על כל שאלה, למה לא פשוט להיעזר בכלי AI על מנת לבנות את תיק ההשקעות? ליבנת ברור בעניין: "נראה שאפשר לעשות הכל עם AI, אבל אתה יכול לחשוב שאתה קונה את תעודת הסל הכי טובה, ואולי מסתבר שיש שם איזשהו עניין מיסוי שלא לקחת בחשבון. אלף ואחד דברים שיכולים לקרות, ולקחת דבר שעבדת מאוד קשה בשבילו לייצר הון משמעותי ולתת את זה לפלטפורמה אינטרנטית - אני חושב שזו שגיאה".
לפי ליבנת, ניהול עושר הוא לא רק בחירת מניות או קרנות. זו חשיבה הוליסטית על המשפחה, על העברת הון בין דורות, על ניהול סיכונים לאורך זמן, ועל הסתגלות לשינויים בחיים. "החיים הם דינמיים ודברים משתנים כל הזמן", הוא אומר. "זו הסיבה שצריך מנהל עושר, זה בדיוק העניין. מישהו שיודע לבנות את המערכת הזו, שכל הזמן מסתכל על ניהול הסיכונים, איפה אתה נמצא בנקודת זמן הזו בחיים, והאם צריך לעשות שינוי?"
