החום הקיצוני רק יתגבר, אבל ישראל מפחיתה תקציבים שיעזרו להתמודד עם מזג האוויר
לפי השירות המטאורולוגי, עד סוף המאה עומסי חום קיצוניים יהפכו לשגרה: בת"א הם צפויים לזנק מכ־10% מימי הקיץ לכ־70%, בבאר שבע ל־50% ובאילת לכ־90%. במקביל, לפי המשרד להגנת הסביבה, כל גל חום מוביל לתמותה עודפת של כ־45 בני אדם, אך תקציבי ההיערכות לשינויי האקלים קוצצו, תוכנית הקירור העירוני לא תוקצבה, וכ־200 מיליון שקל מתקציב האקלים נגרעו
כפי שהוכיח סוף השבוע, שינויי האקלים לא פוסחים על ישראל. פורום מדעני האקלים העולמי (IPCC) מגדיר את הים התיכון כנקודה חמה של שינויי אקלים: האזור מתחמם מהר יותר מהממוצע העולמי, כאשר ההתחממות הצפויה למאה ה־21 נעה בטווח של כ־9-3.5 מעלות צלזיוס. צירוף של חום ויובש קיצי גוברים, ומשקעים מתמעטים, מהווה כר פורה להתפשטות שריפות. לפי דו"ח של השירות המטאורולוגי, בשנים 1951-2020 עלה פי 3 מספר הימים בשנה שבהם קיים פוטנציאל רב להתפשטות שריפות.
ישראל מתחממת בקצב של כ־0.5-0.6 מעלות צלזיוס לעשור, כאשר עד סוף המאה ההתחממות עשויה להגיע ל־5-4 מעלות בפנים הארץ ובהר וכ־3-3.5 מעלות בחוף ובשפלה. לפי השירות המטאורולוגי, במחצית השנייה של המאה עומסי חום קיצוניים ייהפכו לשגרה כמעט בכל ישראל. בתל אביב עומס חום כבד ששורר היום בכ־10% מהקיץ צפוי לשרור בכ־70% מהזמן עד סוף המאה. בבאר שבע תזנק השכיחות מ־10% ל־50% ובאילת מכ־40% לכ־90%. קיצים של 50 מעלות צלזיוס עלולים להגיע מוקדם מהצפוי, ואירועים שבעבר נרשמו פעם במאה שנה, עלולים לחזור מדי שנתיים. כבר היום, מספר הימים שבהם שררו 30 מעלות צלזיוס ומעלה בגוש דן זינק פי יותר מ־5 מאז שנות השישים, מ־20 ימים בשנה ל־109 בשנת 2024.
לפי אומדן ראשוני של המשרד להגנת הסביבה (מ־2022), כל גל חום בישראל מוביל לתמותה עודפת של כ־45 בני אדם בממוצע. עלייה בתדירות ובעוצמת גלי החום משמעה עומס גובר על מערכת הבריאות. בעוד ערים אירופיות משקיעות מיליארדי יורו בהיערכות לשינויי האקלים, בישראל דווקא צומצמו תקציבים מקדימים. השרה להגנת הסביבה עידית סילמן ויתרה על כ־200 מיליון שקל מתקציב האקלים של משרדה, התוכנית הלאומית לקירור עירוני ולהצללה לא תוקצבה בשנתיים האחרונות, ותקציבי התחום רק נשחקים והולכים.
