מנכ"ל התאגיד נגד הקואליציה: "ה־BDS מנסים לחנוק את התרבות הישראלית - אתם עושים אותו דבר"
בדיון בוועדת הכספים, גולן יוכפז תקף את הצעת החוק שתאפשר לממשלה לשלוט בתקציב התאגיד: "התקשורת החופשית חייבת להיות מנותקת מהשפעות חיצוניות". קרעי: "חייבים להזיז את הגבינה הזו כי היא מרעילה את הציבור בישראל"
בוועדת הכספים נערך היום (ג') דיון סוער בהצעת חוק שנועדה להכפיף את תקציב תאגיד השידור הציבורי לממשלה. מצד אחד, שר התקשורת שלמה קרעי וח"כים מהקואליציה טענו כי בתאגיד יש ייצוג רק לצד אחד מהמפה הפוליטית; ומנגד, נשיא מועצת העיתונות פרופ' חנן מלצר, מנכ"ל התאגיד גולן יוכפז וח"כים מהאופוזיציה טענו כי הצעת החוק תביא לפגיעה בחופש הביטוי ובגיוון הדעות, וכי זו מטרתה האמתית.
הצעת החוק התקבלה אשתקד בקריאה טרומית והועברה לוועדת הכלכלה בראשות ח"כ דוד ביטן (הליכוד), ששרוי במחלוקת עם קרעי. לפיכך, הצעת החוק הועברה לפני חודשיים אל ועדת הכספים. בקואליציה מבקשים להשלים את חקיקתה של הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית בטרם התפזרות הכנסת לבחירות, המתוכננת כעת לסוף יולי 2026.
לפי ההצעה, הסכום העיקרי המהווה כיום את תקציב התאגיד לא יהיה עוד מעוגן בחוק, כלומר הסכום שהיה נקוב בחוק יוחלף בסכום משתנה שתקבע הממשלה מדי שנה בהחלטת ממשלה שתעוגן במסגרת חוק התקציב השנתי.
שופט העליון בדימוס, פרופ' חנן מלצר, המשמש כנשיא מועצת העיתונות והתקשורת, טען כי "אין הלימה בין הצעת החוק ודברי ההסבר למה שקורה כאן. 'צריכים בזמן מלחמה לקצץ גם בתקציב התאגיד', זו ההנמקה בדברי ההסבר, אבל כשקוראים את סעיפי החוק בכלל לא מדובר רק בתקופת מלחמה - זו הוראה שרוצה להכפיף את תקציב התאגיד להחלטת הממשלה".
עוד הוסיף פרופ' מלצר כי ככל שמבקשים להמשיך בחקיקה, "כשבודקים את נושא החוקתיות צריך לבדוק אם יש אלטרנטיבה, שבזמן חירום אפשר לקצץ אבל בדיוק כפי שמקצצים לגופים אחרים ובאותה פרופורציה ורק בנימוקים של שעת חירום". עוד הוא ציין כי יש לשים לב גם לכך ש"בשעת חירום או בשעת מלחמה גדלות ההוצאות על מלחמה אבל גם גדלות ההוצאות על השידור, כי ברור שיש התעניינות ציבורית ויש לתת לה מענה. זה גם בא לידי ביטוי בהוצאות, גם הכתבים בשטח".
בהמשך הדיון העלה מלצר אפשרות לפתרון משפטי נוסף: "לקבוע ששינוי שתכניסו ייכנס לתוקף רק לאחר הבחירות לכנסת, כי מי שיאשר את זה פה, יידע שזה יכול ליפול עליו. קודם כל לקבוע שהמטרה מותאמת לדברי ההסבר, ואם לא תקבלו את דעתי, תחילו את זה רק מהכנסת הבאה".
גולן יוכפז, מנכ"ל תאגיד השידור הישראלי, טען כי "לשלוט בתקציב התאגיד תוך ניתוק מחופש הביטוי בישראל זה ניתוק מעוות, בסופו של דבר התקשורת החופשית, וזה גם חלק ממה שישב בבסיס התאגיד החדש, חייבת להיות מנותקת מהשפעות חיצוניות, אם של פוליטיקאים ואם כלכלית. ברגע שהתאגיד פועל במצב כזה, הוא יוצר בסיס של תקשורת חופשית, לכן כל מה שקרה פה הוכיח שלא רוצים לשלוט בכסף אלא בדעה. חברי הכנסת דיברו על דעה כזו או אחרת או שדרן כזה או אחר, הם קשרו את זה לרצון שלהם לשלוט על השיבר ועל התקציב. הבסיס של חופש יצירה, חופש עיתונות וביטוי, הוא התנתקות ממי שיכול להשפיע עליך".
עוד ציין יוכפז כי לפי סקרים ובדיקות חיצוניות, התאגיד הוא גוף התקשורת האמין ביותר לדעת אזרחי ישראל. הוא פנה ליוזם החוק, ח"כ אביחי בוארון (הליכוד), ואמר לו: "תאגיד השידור הישראלי מייצג אותך עוד כמה שעות על הבמה הכי חשובה בעולם, ומנסה לייצג את הישראליות האמיתית. אנחנו מתמודדים מצד אחד עם הדברים שלך כלפינו ומצד שני עם הביקורת של ה-BDS וגורמים אנטישמיים שמנסים לחנוק את התרבות הישראלית. בעצם אתם עושים אותו דבר, אתה עושה את אותו דבר".
יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד), השיב כי "אם היה עוד ספק למה ששולט פה בכיפה, קיבלנו את התשובה ממך בהשוואה ל-BDS. בחומרים של הערוץ שלך עושה ה-BDS שימוש". גולן ציין כי לא השווה בין ח"כ בוארון ל- BDS, והוסיף וציין את התכנים והסדרות המוצלחות שיוצר התאגיד וחלקן נמכרות לחו"ל.
יוכפז התייחס לטענתו של קרעי לפיה התאגיד לא היה מוכן להיכנס מתחת לאלונקה של הקיצוץ התקציבי, ואמר: "זה פשוט לא נכון. ישבתי בחדר סמוך במהלך המלחמה ואמרתי שהתאגיד מוכן להיכנס תחת האלונקה הכלכלית הזו. בנוסף, יש לתאגיד מאות עובדות ועובדים שהשכר שלהם קוצץ כמו כל השכר הציבורי במשק. אמר האוצר שכאשר יש גירעון למדינה יבוא התאגיד ובשנה העוקבת יקוצץ חלק מתקציבו, הסכמנו גם לדבר הזה. הטענה לא נכונה".
בוארון הסביר כי "מבחינתי לא סביר שתקציב - לא של כ-900 מיליון שקל ולא תקציב אחר - ינוהל מחוץ לתקציב המדינה. אין פירמה, אין עמותה, אין פיצוצייה בפינת רחוב שמנהלת תקציב שחלקו מתגלגל שלא כחלק מהתקציב הכללי. זה לא נורמלי, לא בריא ולא מקצועי. ניהלתי 35 שנה ומעולם לא נהגתי כך". הוא הוסיף כי מדובר במצב חריג שאין לו תקדים, במיוחד בתקופות מלחמה, שבהן המדינה נדרשת לקיצוצים כואבים.
קרעי ציין כי אין הצדקה כלכלית למימון הקיים של התאגיד: "אין שום סיבה שהמדינה תממן במיליארד שקל בשנה חדשות ואקטואליה בעברית. הן קיימות למכביר בשוק". הוא ציין כי התאגיד פועל באופן מוטה פוליטית בצורה עקבית: "התאגיד הפך זרוע תעמולה של צד אחד בלבד, תמיד נגד ממשלת הימין ובעד השמאל, נגד העם וההכרעה הדמוקרטית שלו". הוא הוסיף כי השידורים בערבית במסגרת התאגיד במצב חמור עוד יותר - "לא רק פוליטית, אלא אף לטובת האויב" - וכי פניותיו למנכ"ל בנושא נתקלו בהתעלמות מוחלטת.
עוד הדגיש השר את הצורך בתיקון המצב דווקא כעת, בזמן מלחמה, כשהמשאבים נדרשים במקומות אחרים. הוא בירך על הצעת החוק של בוארון כדרך מאוזנת להתמודדות "עם הבזבוז הכספי וההפרה השיטתית של החוק", והוסיף: "חייבים להזיז את הגבינה הזו כי היא מרעילה את הציבור בישראל. אל תתרגשו מאלה שמעוניינים להשאיר את מיליארד השקלים האלה בצידם ולהמשיך להרעיל נגד הצד השני. ראוי שהכסף ישמש לחלק משיקום הצפון, ואני קורא להכניס הוראת שעה שתחול כבר על תקציב 2026".
ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) ציינה כי הצעת החוק היא "פופוליזם שמטרתו לחסל את עצמאות התאגיד", וכי חוק השידור הציבורי המקורי הועבר בתמיכת הליכוד במטרה ליצור "חומה סינית" בין הפוליטיקאים לשידור הציבורי, והוסיפה: "ברור שעיתונאי שיודע שתקציב מערכת החדשות שלו תלוי בפוליטיקאים לא יבקר אותה. למה לא סומכים על פוליטיקאים? כי זה הביא לסגירת השידור הציבורי במתכונת הקודמת".
ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) אמר: "אנחנו יודעים שאתם רוצים לראות את מגוון הדעות כמו בערוץ 14, ככה אתם רוצים לראות את מדינת ישראל 2026. לא בכדי אתם שמים דגש על תקציב 2026, דרך מתקפה על התקשורת אתם רוצים לפגוע בטוהר הבחירות. אתם רוצים לגנוב את הבחירות והחוק הזה הוא חלק בלתי נפרד מהמאמץ הזה".
