האם חוק ההתחדשות העירונית החדש יחזיר את הדיירים הביתה מהר יותר?
עו"ד קרן כהן בלחרסקי, ממשרד קרן כהן בלחרסקי ושות', מסבירה על מי חל החוק לשיקום נזקי מלחמה, איך הוא יקצר את התהליך מ-7 שנים ל-3, ומה קורה לסרבנים שלא רוצים לשתף פעולה
החוק מחלק את הבניינים לשלושה סוגים: בניינים אדומים - ניזוקו משמעותית, חייבים הריסה. בניינים כתומים - ניזוקו אבל יכולים לעבור שיקום ארוך. ובניינים ירוקים - לא ניזוקו, אבל דרושים לתכנון המתחם. הגבלה: הבניינים הירוקים יכולים להיות עד 25% מהמתחם.
לגבי קיצור לוחות זמנים - מהרגע שמתחם הוכרז, הרשות המקומית צריכה בתוך 21 יום להעביר עמדה. אם לא, הקידום עובר לגורם ממשלתי. בנוסף, ניתן לקדם תוכנית איחוד וחלוקה במקביל להוצאת היתר בנייה. והרשות המקומית מקבלת סמכויות של ועדה מחוזית. בלחרסקי מאמינה שלוחות הזמנים יקוצרו לשלוש שנים, במקום חמש-שבע.
אתגר נוסף הוא הסכמה רחבה. אחת הבשורות: הפחתת הרוב הדרוש ל-51%, במקום 66%. צריכים את הרוב בכל אחד מהבניינים.
מסלול Buyout מוצע לדיירים: בעל דירה שלא מעוניין לחתום יקבל שווי הדירה משמאי ממשלתי, צמוד מדד, ולא יצטרך להמתין. אם בעל דירה מתנגד לשתי האפשרויות - חתימה או Buyout - הולכים לסנקציה קיצונית: הפקעה. מפקיעים ממנו את הזכויות והוא מקבל פיצוי.
לדבריה הצלחת החוק תלויה בשיתוף פעולה של הרשויות המקומיות. מטרת העל זה להחזיר את בעלי הדירות כמה שיותר מהר. "כמה שיותר מהר" זה בכל מקרה חמש-שבע שנים - עולם ומלואו לבעל דירה שנאלץ לפנות.
צפו בכתבה המלאה וגלו כיצד החוק החדש יחזיר דיירים הביתה מהר יותר >>
