נתינה שהתחילה מגעגוע
היזם שהקים עמותה לזכר אמו ושינה את חייהם של אלפי אזרחים וחיילים
כבר בבוקר ה-7 באוקטובר, מושיקו מוסקוביץ, מייסד עמותת 'נחמה והצלה לישראל' ובעל חברה לייעוץ אסטרטגי ותקשורתי, לקח את הנשק, האפוד והקסדה, ויצא לדרך. "בתור חובש בכיר, הגעתי לאזור הנובה ולמקומות נוספים, בכדי לטפל בפצועים ולעשות כל מה שאני יכול", הוא מספר. מאז ועד היום, הוא במסע בלתי פוסק שהביא אותו לגלות משהו עמוק על כוח הנתינה ועל האחדות של עם ישראל. "הבנתי שזו המלחמה של כולנו וכל אחד יכול וצריך לקחת חלק - להילחם, לנהוג, לבשל, לעשות הסברה, או לתרום. כל אחד צריך להשתתף איפה שהוא יכול"
עוד בשנת 2021, סביב משבר הקורונה, הוקמה עמותת 'נחמה והצלה לישראל' על ידי מושיקו מוסקוביץ ואחיו, סא"ל (במיל.) שמוליק מוסקוביץ, לזכר אימם נחמה הלפרין-מוסקוביץ ז"ל. "בשנתיים הראשונות מאז הקמתה, שימשתי עדיין בתור ראש אגף מבצעים וקשרי ממשל באיחוד הצלה והפעילות של העמותה היתה יחסית צנועה", מספר מוסקוביץ. "ארגנו בעיקר מארזי מזון לנזקקים וסייענו לניצולי שואה".
לפני שנתיים, מוסקוביץ' החליט לעזוב את התפקיד הבכיר באיחוד הצלה, כדי "לפתח את העמותה, להשיק את האמבולנס הראשון וגם לפתוח חברת ייעוץ עצמאית", הוא מספר. "כל זה היה אמור לקרות בספטמבר 2023". ה-7 באוקטובר טרף את כל הקלפים.
"באותו לילה, אמרתי לאח שלי שאנחנו צריכים לקחת את המשאבים של העמותה, ולהעמיד אותם עבור חיילי צהל ואנשי כוחות הביטחון.״ למחרת, כבר פתחו חמ"ל ברמת גן, גייסו עשרות מתנדבים ומאז לא עצרו לרגע.
מכספים שגייסו, רכשה העמותה אפודים קרמיים, קסדות, ציוד הומניטרי ומקצועי ועוד דברים רבים עבור חיילי צהל. ואף אוטו גלידה מיוחד ורכב מרקים שהגיעו עד לשטחי הכינוס בצפון ובדרום בכדי לחמם את ליבם של החיילים המסורים. ״רכשנו עוד אמבולנס, קנינו עוד אופנוע ולא הפסקנו לרגע", מסביר מוסקוביץ.
פעילות העמותה נעשתה בזמן שמוסקוביץ עצמו ביצע למעלה מ - 480 ימי מילואים בעזה כשגם אחיו שמוליק, סגן אלוף במילואים, שירת תקופה ממושכת. "בעמותה אין אף אחד שמקבל משכורת מלבד עובד תפעול אחד. כולם פועלים בהתנדבות", הוא מציין. "ימי המילואים הממושכים נתנו לי יתרון גדול בעזרה לחיילים. כשאתה נמצא כל הזמן בשטח ורואה מקרוב בדיוק מה הצרכים קל לך לתרגם את זה למעשים. הרבה מהפרויקטים הגדולים שלנו נולדו בעקבות זה. האוטו גלידה למשל, נבע מכך שכאשר הגענו כחיילים לגבול או לעוטף, רצינו משהו קר ומרענן ולא היה איפה להשיג. בחורף האוטו הפך לרכב מרקים".
"זה מה שיש לי, אני רוצה לעזור" - התרומה של הילד הקטן, שריגשה יותר מהכל
מבין כל התרומות שקיבלה העמותה, שהגיעו במצטבר לסכום של יותר מ-10 מיליון ₪, יש אחת שמוסקוביץ זוכר יותר מכולן. "זה משהו שאני אקח לכל החיים - כמה ימים אחרי ה-7.10 הופעתי לכמה שניות בטלוויזיה, בכתבה שסיקרה את פעילות החמ"ל שלנו. למחרת, הגיע אליי ילד, הסתכל ואמר: 'אתה היית בטלוויזיה. זה בשבילך', והביא לי שקית עם 7 שקלים. אמר 'זה מה שיש לי'. זה מאוד ריגש אותי.", לדבריו, "זו התרומה שאני הכי זוכר. באותו רגע הבנתי משהו, שהעברתי בהמשך ליהודים שנפגשתי איתם בחו"ל - המלחמה הזו היא של יהודי כל העולם, וכל אחד יכול וצריך לקחת חלק - להילחם, לנהוג, לבשל, לעשות הסברה, או לתרום. כל אחד צריך לעשות מה שהוא יכול".
בית דקל - בית חם להתרעננות ואירוח לחיילים בדרום
אחת היוזמות המרכזיות של העמותה מהחודשים האחרונים היא "בית דקל" במושב פטיש. "מדובר בבית לחיילים על שם דקל סוויסה הי״ד, בשיתוף עם משפחתו של דקל. זה ממש בית מלון לחיילים בחינם כמובן, עם ג'קוזי, ספא, סאונה ועוד."
הרעיון נולד מתוך קשר אישי. "הייתי בחטיבה הצפונית של הרצועה, ושמעתי את הסיפור של דקל, נפעמתי מכמה שהוא היה גיבור, מאיך שהוא שמר על החיילים שלו והגן עליהם".
כשמוסקוביץ פנה למשפחה, הם חיפשו יחד לעשות משהו לזכרו, "והחלטנו להקים את בית דקל". בני המשפחה סיפרו שבהתנהלות עם ארגונים ועמותות, "אמרו להם שהיוזמה תלויה בקמפיין גיוס. אנחנו אמרנו להם שקודם נשקיע, ואז נבין האם לגייס. אנחנו עובדים אחרת – קודם משקיעים. בדיעבד גיליתי שזה היה גם האופי של דקל – הוא תמיד אמר שהכל יסתדר בסוף", מעיד מוסקוביץ.
הבית, שמיועד לעד 30 אנשים, משמש יותר מהתכנון המקורי שלו "כשהקמנו, חשבנו שיבואו אליו חיילים פעם -פעמיים בשבוע לגיבוש, ברביקיו, אולי חיילים בודדים", הוא אומר. "היום הוא משמש הרבה יותר - כל יום יש שם חיילים, יחידות שישנות שם במקום לישון באוהל בחום של אוגוסט - והכל במרחק קצר מהרצועה. חיילים שולחים לי הודעות תודה מרגשות ".
העמותה פועלת על פי עיקרון ברור: "החלטנו שכל דבר שאנחנו עושים, הוא על שם / לזכר גיבור שנהרג". בין היוזמות: משאית החסד על שם ניטאי מתודי, רכב בגטים לזכר ענר שפירא, והאמבולנס הבא ייקרא על שם איציק בוזוקושבילי, מפקד תחנת שגב שלום. "הכרתי אותו אישית, עבדנו יחד באיחוד הצלה. הוא נהרג ברעים ב-15:00 ב-7.10," מספר מוסקוביץ.
אמבולנס המשאלות מוכן לפעולה
האמבולנס החדש של העמותה צפוי להיות 'אמבולנס משאלות', מסביר מוסקוביץ. "אדם נכה, חולה סופני, שרוצה להגיע לים, או לאירוע, ילד עם מוגבלויות שרוצה להגיע לספארי - האמבולנס יסייע לו להגשים את המשאלות". מוסקוביץ היה אחראי על יוזמה דומה בעבר. "בקורונה, אנשים שלא יצאו מהבית, ולקחנו אותם לים עם אמבולנסים של איחוד הצלה. ראיתי שזה נותן חיים לא פחות מטיפול רפואי".
עם זאת, הוא יודע שהתוכניות עלולות להשתנות. "אי אפשר לדעת - האמבולנס יכול להיות מוכן ויום לאחר מכן תהיה מלחמה עם איראן או משהו דומה. אנחנו מתכננים תכניות ואלוהים צוחק".
מבט לעתיד במבט לצפון
התקופה האחרונה לימדה את מוסקוביץ תובנות חשובות לגבי תפקוד בתקופות משבר. בשנה האחרונה הוא מנהל את העמותה במקביל לניהול חברת הייעוץ שפתח בשם "טקטיקה נבונה", אותה הקים עם אחיו ואשר מספקת שירותי ייעוץ אסטרטגי ותקשורת. לצד זאת, הוא מוצא זמן לבנות חזון לעתיד. "אנחנו רוצים ליישם את המודל של 'בית דקל' בצפון עבור חיילים שמשרתים שם," הוא אומר. "אנחנו עובדים על זה בימים אלו".
במבט לעתיד, הוא רואה את התפקיד שלו ושל העמותה בצורה ברורה: "אנחנו שואפים לרתום את החברה הישראלית ואת יהודי התפוצות לסייע לדרום ולצפון. זה האתגר שלנו ואני מאמין שנעמוד בו".
