הפער בין תקן 21 למציאות: למה תוכניות מאבדות כלכליות בדרך לאישור
איך אפשר לפתור את בעיית הכלכליות בתוכניות התחדשות? מתי מוצדק לכפות עמדה על רשות מקומית? ומדוע המטלות הציבוריות דורשות הסדרה? על שאלות אלו עונה עו"ד מיכה גדרון יו"ר ועדה מחוזית לתכנון ובנייה במרכז משרד הפנים
הפער בין תקן 21 למציאות נובע מכך שהוא נבחן ליום ההפקדה, ועד שהתוכנית מקבלת תוקף עוברים לעיתים שנה וחצי. בתקופה הזו משתנות הריבית ועלויות הבנייה, וההנחות שהיו נכונות בהתחלה כבר לא מחזיקות.
גדרון מדגיש שתקן 21 הוא כלי עבודה ולא מדע מדויק, ושאין טעם לפתוח אותו מחדש בכל פעם שיזם מבקש, כי אז צריך לבחון גם מה קרה למחירי הדירות, והתוכנית חוזרת אחורה במקום להתקדם.
במקום זה, במחוז שלו ניסו לעזור בדרכים אחרות: תוספת יחידות דיור, ביטול חניות אורחים, או מתן אפשרות להיכנס מתחת לשצ"פים בתכנון תלת-ממדי כדי לחסוך קומת חניה. לגבי תוכניות שכבר אושרו ונותרו תקועות, הוא סבור שנדרש פתרון מערכתי כגון הליך מקוצר לתיקון או הקלות במס.
את הטענה שהשמאים המחוזיים עבדו עם עלויות בנייה לא ריאליות הוא מאשר לגבי העבר, ומציין שהפערים הצטמצמו מאז שלשכת השמאים פרסמה טבלת עלויות.
מול ראשי הערים גדרון מציג עמדה ברורה. הוא לא מתערב אלא כשהעמדה המקומית סותרת תוכניות בהיררכיה גבוהה יותר או את מדיניות מינהל התכנון.
כיצד להחזיר כלכליות לתוכניות ההתחדשות? צפו בגדרון עונה על זה ועוד נושאים בפודקאסט המלא >>
