"הטכנולוגיה דורשת מאיתנו לפתח פדגוגיה חדשה לגמרי"
מכללת קיי בדרום חוצה גבולות בהכשרת מורים: מהכיתה המסורתית למרחב הלמידה הדיגיטלי ומהחברה הבדואית לשוק העבודה הישראלי. בעוד משרד החינוך מתלבט, המכללה כבר משקיעה מיליונים בפרויקטים טכנולוגיים פורצי דרך. "מבנה התקציב של מערכת החינוך חייב להשתנות ולהתאים את עצמו למציאות החדשה", מסביר פרופ' אריה רטנר, נשיא המכללה
האם מדרום תיפתח הטכנולוגיה של הדור הבא בעולם החינוך? מכללת קיי מתווה מסלול חדש בעולם ההכשרה להוראה. עם כ-4,000 סטודנטים וסטודנטיות, מורים ומורות במסלולי ההוראה השונים, המכללה לא רק מכשירה את דור המורים הבא - היא מובילה מהפכה טכנולוגית. במרכז המאמץ: יצירת מרחבי למידה דיגיטליים ואימרסיביים שיחליפו את הכיתה המסורתית.
כיצד מיושם החזון הטכנולוגי של המכללה? ומהו החלק שלה בהנגשת ההשכלה הגבוהה לבני ובנות החברה הבדואית?
שאיפה להתרחבות כלל-ארצית
היקף הסטודנטים והמורים במסלולי ההוראה השונים במכללת קיי מעיד על המקום המרכזי שתופסת המכללה באזור הדרום, אך פרופ' רטנר, נשיא מכללת קיי, אומר כי "אנחנו פועלים להרחבת הרדיוס, להביא סטודנטים ממעגלים גיאוגרפיים רחוקים יותר ולהפוך למרכז כלל-ארצי של מצוינות בהכשרה בתחומי ההוראה".
המכללה מציעה מגוון גדול של תוכניות והתמחויות. החל מתוכניות ההכשרה בתחומי גיל רך, ביה"ס היסודי והעל-יסודי, דרך אומנות, חינוך גופני וחינוך מיוחד, אנגלית רב-גילית ועוד. המכללה גאה במיוחד במספר תוכניות בהן הייתה חלוצה, כגון תוכנית מגשימות לסייעות גן ותוכנית עוצמות לסייעות בחינוך המיוחד. תוכניות אלה מאפשרות לנשים בוגרות יותר, העובדות כסייעות בגני ילדים ובחינוך המיוחד, לרכוש תואר אקדמי, דבר שלפני כן לא התאפשר, והן אף משלבות לימודים ועבודה ותוכלנה לשמש גננות. בנוסף, מקיימת המכללה תוכנית למורות חיילות ומספר תוכניות הסבה להנדסאים ואקדמאים.
יחד עם תוכניות אלה, מקיימת המכללה שורה של התמחויות בתחומים כמו מתמטיקה, אנגלית, מדעים, לשון עברית ועברית כשפה שנייה, ספרות, תנ"ך, אומנות גיאוגרפיה ועוד. מרבית התוכניות משותפות ליהודים ולבדואים.
בתוכניות אלה רוכש את השכלתו הדור הבא של המורות והמורים בדרום ובישראל בכלל.
המכללה משקיעה מאמצים רבים ביצירת סביבה המקדמת דו-קיום וחיים משותפים. לדברי פרופ' רטנר, התוצאות ניכרות בשטח. "כשיוצא לי לסייר ביישובים בדואים, אני מקבל הערכה ממנהלי בתי הספר, המפקחים, ראשי הרשויות, המועצות וראשי הערים".
המהפכה הדיגיטלית: "בעתיד כבר לא תהיה כיתה של טורים, שולחנות וכיסאות"
במבט אל העתיד, מכללת קיי מובילה מהפכה טכנולוגית בעולם ההוראה. "לפני יותר משנתיים, לפני שה-AI עלה לכותרות, הגעתי למסקנה שאת שיטות ההוראה והפדגוגיות שעושים בהן שימוש היום בכיתה, צריכים לקחת למקום אחר", מספר פרופ' רטנר.
החזון הברור של המכללה הוא "שהכיתה של המחר, לא תיראה יותר כמו הכיתה של היום. לא כיתה של טורים, שולחנות וכיסאות, עם מורה בחזית עם לוח". תחת זאת, "במקום כיתה אנחנו מדברים במונחים של מרחב למידה דיגיטלי".
סימולטורים וחוויות אימרסיביות
הפרויקטים הטכנולוגיים במכללת קיי הם לא עתיד - הם מציאות בשטח. "אנחנו מכניסים סימולטורים לעולם הכשרות ההוראה", מתאר פרופ' רטנר. "סטודנט לחינוך יכול לתרגל מצבים מגוונים כמו ניהול כיתה, אסיפת הורים ועוד - לפני שרגלו דרכה פעם ראשונה בכיתה". אפשרות טכנולוגית נוספת היא כיתה אימרסיבית, הפועלת במכללה, "אשר כוללת הקרנה של תכנים על כל הקירות, כדי ליצור חוויה עוטפת".
הטכנולוגיה העדכנית מאפשרת חוויות למידה חסרות תקדים בבתי הספר. "התלמיד יכול בלחיצת כפתור להיחשף למערכת כלי הדם וממש לטייל בתוכה, למשל. הכל בתלת ממד, בגודל טבעי". כיתת VR כבר פעילה במכללה, "שם המורה והתלמידים יכולים לצאת למסעות וירטואליים משותפים".
היוזמות הטכנולוגיות של המכללה משתלבות גם בשאיפה להנגשת הלימודים בחברה הבדואית. "מעבדות ניידות טכנולוגיות לימודיות של המכללה צפויות להגיע לכפרים בלתי מוכרים, להם אין גישה לתשתית", מסביר עמוס חרמון, יו"ר הדירקטוריון של מכללת קיי. "בסיורים שאני עורך בחברה הבדואית, אפשר לראות את הרצון הרב. הנכונות לשתף פעולה היא ברמה בלתי רגילה".
יחד עם פרופ' רטנר, מהפכת החדשנות במכללה ופרויקט הטכנולוגיות בעולם ההוראה מובלת על ידי חבר הסגל ד"ר ברק כץ, המגיע מעולם הטכנולוגיה וההייטק ומביא איתו ניסיון רב בנושא. "חברי סגל נוספים מעולם הטכנולוגיה צפויים להצטרף בתקופה הקרובה, היות ורק שילוב נכון בין הטכנולוגיה לפדגוגיה יביא לפיתוח והטמעה נכונים בעולם החינוך וההוראה".
ההשקעה במהפכה הטכנולוגית ואתגרי התקציב
באשר להחלטה על הקצאת תקציב לטובת הטמעת האמצעים הטכנולוגיים המתקדמים במכללה, חרמון מסביר כי "הדירקטוריון החליט להשקיע בפרויקט הדיגיטציה מיליונים ממסגרת התקציב של המכללה, מתוך הבנה כי התפקיד של המכללה הוא להוביל את הדרך כבר עכשיו, לפני שהרגולטורים והממשלה ישקיעו בכך באופן רשמי".
ההשקעה באמצעים טכנולוגיים נובעת בחלקה ממחסור חמור בכוח הוראה איכותי. "הביקוש הולך ופוחת ללימודים במכללות להוראה, מהסיבות הידועות: דימוי נמוך של המקצוע, שכר, מעמד. מורים צעירים מתמודדים עם קשיים ותסכול", מספר חרמון. "על פי הסקר של התאחדות הסטודנטים, כמחצית מהסטודנטים הלומדים הוראה לא חושבים להתחיל ללמד. חלק גדול מהמורים שהתחילו היום יעזבו את המקצוע תוך 5-3 שנים, לפי הסטטיסטיקה".
במכללה מודעים לכך שהצטיידות באמצעים טכנולוגיים בבתי הספר דורשת תקציב משמעותי. "מנהל שרוצה לצייד את בית הספר בכיתות דיגיטליות ואימרסיביות, צריך תקציב", מציין פרופ' רטנר. "כדי לפתח ערכת למידה בכימיה, למשל, צריך להפעיל מתכנתים ולבנות לומדה, מה שגורר עלויות נוספות של כ-100 אלף ₪, מעבר לציוד עצמו. לכן, ברור כי מבנה התקציב של מערכת החינוך חייב להשתנות ולהתאים את עצמו למציאות החדשה".
ההוראה של המחר דורשת פדגוגיה חדשה לגמרי
על רקע התוצאות המרשימות והאימוץ הניכר של הכלים הטכנולוגיים, פרופ' רטנר מזהיר מפני הסכנות. "יש להיזהר שלא להפוך את התלמידים של הדורות הבאים לסוג של רובוטים שלא צריכים לחשוב ומסתפקים בלחיצת כפתור".
הפתרון, לדבריו, הוא פיתוח פדגוגיות חדשות. "צריכים לפתח פדגוגיה חדשה לגמרי, שמשלבת שימוש בטכנולוגיות האלו - ההוראה של המחר לא יכולה להיות כמו זו של אתמול".
המכללה שואפת להקים מרחב למידה מהמשוכללים והמתקדמים בישראל. במרחב זה יוכלו הסטודנטים במכללה ללמוד כיצד לעשות שימוש פדגוגי נכון בטכנולוגיות המגוונות כאשר יפגשו את דור התלמידים של המחר.
מכללת קיי, הממוקמת בצומת של אתגרים חברתיים וטכנולוגיים, שואפת לשנות את פני החינוך בישראל. בין הכשרת מורים מהחברה הבדואית לפיתוח טכנולוגיות חינוכיות מתקדמות, היא מובילה מהפכה שצפויה להשפיע על כל מערכת החינוך למשך שנים רבות.
