ניתוח
תהליך הגמילה מתחיל: סיוע ביטחוני מקוצץ עושה את דרכו מאמריקה לישראל
מנכ"ל משרד הביטחון, שגריר ישראל בארה"ב ומזכיר המדינה האמריקאי יחלו בחודש הבא שיחות על מתווה סיוע ביטחוני חדש, שמוגדר כ"מתווה ביניים" לקראת גמילה מוחלטת מכספי הסיוע האמריקאים עד 2038. הסכום שיינתן לרכישת נשק יפחת מדי שנה, אך יתהדקו שיתופי פעולה בפיתוח מערכות לחימה ייחודיות
השיחות הרשמיות בין ישראל לארצות הברית על המתווה החדש לסיוע הביטחוני האמריקאי יחלו בחודש הבא ברקע פקיעתו הצפויה של ההסכם הנוכחי בעוד כשנתיים וחצי. ההסכמים הללו הם לתקופות של עשר שנים. לכלכליסט נודע כי את הצוות הישראלי יוביל מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, ויהיו חברים בו שגריר ישראל בארצות הברית מיכאל לייטר, נציגי משרדי הביטחון והאוצר, צה"ל והמטה לביטחון לאומי (מל"ל). בצד האמריקאי יעמוד צוות בראשות מזכיר המדינה מרקו רוביו, ובו גם יועצו הבכיר מייקל נידהם ושגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי. מועד תחילת השיחות נקבע בביקור שקיים ברעם בוושינגטון בחודש שעבר. במוקד השיחות יעמוד אפיון המודל שעל פיו יינתן הסיוע הביטחוני שתעמיד ארצות הברית לישראל בעשור שבין 2029 ל־2038.
המודל הנוכחי נחתם בשלהי כהונתו של הנשיא האמריקאי לשעבר ברק אובמה ב־2016 ונכנס לתוקף ב־2019. את המתווה הקודם הוביל ממלא מקום ראש המל"ל דאז יעקב נגל, ועל בסיסו הממשל האמריקאי העמיד לישראל סיוע ביטחוני בהיקף כולל של 38 מיליארד דולר בעשור, כך שהיא מקבלת ממנו מדי שנה 3.3 מיליארד דולר המשמשים לרכש של מערכות לחימה מרכזיות כמו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק ומסוקים מהתעשיות הביטחוניות של ארצות הברית ועוד כחצי מיליארד דולר לפיתוח מערכות הגנה אוויריות והצטיידות בהן.
מתווה הסכם הסיוע הביטחוני החדש צפוי להיות שונה מן הקצה אל הקצה לעומת זה שיפקע בסוף 2028, מעין מתווה ביניים, לקראת גמילתה המוחלטת של ישראל מכספי הסיוע האמריקאים עד 2038. היקף הסיוע הכספי שארצות הברית תעמיד לישראל לרכש של נשק יפחת מדי שנה בהדרגה, ומנגד — שתי המדינות יהדקו שיתופי פעולה בפיתוח מערכות לחימה ייחודיות שיבטיחו להן יתרון צבאי ואסטרטגי.
הסכומים, לוחות הזמנים ותכולת הפרויקטים המשותפים של ישראל וארצות הברית עדיין לא ברורים והם ייקבעו במהלך המו"מ בין הצדדים. לפי הערכות של גורמים ביטחוניים, ייתכן שהמיזמים המשותפים בין התעשיות בארץ ובארה"ב יעסקו בתחומי נשק אנרגיה כמו לייזר רב־עוצמה, שיפור ההגנה האווירית אל מול התרחבות האיומים כמו טילים היפר־סוניים ובינה מלאכותית. "הצרכים המבצעיים משתנים לפי האתגרים הביטחוניים שמזמנות הזירות השונות, ונצטרך לשמר גמישות בתחום הפיתוח של יכולות צבאיות במגוון תחומים. גם לנו וגם לאמריקאים ברור שלא ניתן לדעת מעכשיו מה בדיוק ידרוש השטח בעוד 12 שנה", אמר לכלכליסט גורם ביטחוני ישראלי.
הסנטימנט השתנה
הסיוע הביטחוני שישראל מקבלת מארצות הברית הוא כ־0.5% מהתוצר של ישראל וכ־15% מתקציב הביטחון הממוצע השנתי שלה. בעשורים האחרונים הוא ביטא את הקשר המיוחד בין שתי המדינות ואת המחויבות האמריקאית לעליונות הביטחונית של ישראל במזרח התיכון. אלא שכפי שהכסף הזה שדרג את יכולותיה הצבאיות של ישראל, הוא היטיב במשך שנים ארוכות עם תעשיות הנשק האמריקאיות שקיבלו באמצעותו סבסוד מהממשל. רובם הגדול של כספי הסיוע ניתנים למימוש רק בחברות בארצות הברית.
1 צפייה בגלריה
מימין: מיכאל לייטר, אמיר ברעם ומרקו רוביו. השיחות צפויות להימשך כארבעה חודשים
(צילום: אלכס קולומויסקי, אלעד מלכה משרד הביטחון)
ההסכם החדש בין ישראל לארצות הברית יגובש ברקע למלחמת רוסיה־אוקראינה, שבעקבותיה תעשיית הנשק האמריקאית שוקקת פעילות ונהנית מצברי הזמנות חסרי תקדים, כך שהזמנות מישראל כבר פחות קריטיות עבורה. כמו כן הקונצנזוס האמריקאי בנוגע לסיוע הצבאי לישראל התערער בשנתיים האחרונות, בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים. מהלכיה של ישראל, בעיקר בעזה, נתונים לביקורת גוברת מצד המחנה הפרוגרסיבי המזוהה עם המפלגה הדמוקרטית; ובמחנה הרפובליקני גוברים הקולות שלפיהם תמיכתה הבלתי מעורערת של וושינגטון בישראל מכרסמת במדיניות "אמריקה תחילה", שעליה הצהיר הנשיא דונלד טראמפ. כל אלה מקבלים ביטוי בדעת קהל שלילית הולכת וגוברת על ישראל, עד כדי חששות כבדים בארץ כי טראמפ הוא הנשיא הפרו־ישראלי הרפובליקני האחרון, כפי שג'ו ביידן היה הנשיא הפרו־ישראלי הדמוקרטי האחרון. על רקע השינויים בדעת הקהל האמריקאית גם בישראל כבר לא בטוחים שניתן להמשיך ולהסתמך על כספי משלמי המיסים בארצות הברית. מקורות ביטחוניים אמרו לכלכליסט כי הם מעריכים שהשיחות בין הצוות הישראלי לאמריקאי על מתווה הסיוע החדש יימשכו כארבעה חודשים, ואפשר שתדירותן תושפע מהמצב הביטחוני האזורי, כמו חידוש אפשרי של התקיפות באיראן ובלבנון. בכל מקרה, אחד היעדים בשיחות אלה יהיה לקבוע מצב שבשנת 2038 הסיוע הכספי מארצות הברית לישראל יהיה אפסי.
תרשום על החשבון
במערכת הביטחון אומרים כי עם גמר תקופת ההסכם הנוכחית ב־2028 לישראל כבר תהיה חריגה של כמה מיליארדי דולרים ברכש שלה מארצות הברית. חובות אלה ישולמו על חשבון המתווה החדש, ואם לא יהיה כזה — ישראל תצטרך לפרוע אותם מתקציבה. עוד אומרים שם כי ישראל תהיה מסוגלת לקיים את תוכניות ההתעצמות שלה גם ללא כסף אמריקאי, אם כי הדבר ידרוש את הגדלת תקציב הביטחון.
תקציב הביטחון של ישראל תפח בחודשים האחרונים ל־144 מיליארד שקל, בעוד מערכת הביטחון דורשת את הגדלתו ל־177 מיליארד שקל. סכום זה אינו סופי, שכן לא ברור כיצד יתפתח המצב בכלל הזירות הביטחוניות עד סוף 2026. חזרה למלחמה באיראן והעצמת המהלכים מול חזבאללה בלבנון כמו גם חזרה למלחמה בעזה, שבה חמאס מתעצם ומצטייד מחדש, עלולות להזניק בעוד מיליארדי שקלים את הדרישות התקציביות של מערכת הביטחון וצה"ל. כמו כן משרד הביטחון הגדיר בתוכניתו האסטרטגית את העשור הקרוב כ"עשור עצים", שאמור להתבטא ברכש ביטחוני מואץ של פלטפורמות לוחמה כמו מטוסי קרב, מטוסי תדלוק, מסוקי תקיפה, כלי שיט חדשים, לוויינים ומערכות הגנה אוויריות.
מול השינויים במתווה הסיוע הביטחוני החל מהשנה הבאה, לבסיס תקציב הביטחון יתווספו בכל שנה כ־35 מיליארד שקל במסגרת תוכנית שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו להגדלת התקציב בכ־350 מיליארד שקל בעשור. אלא שמול קצב האירועים בשנתיים וחצי האחרונות המעמיסים על תקציב הביטחון באופן שהוא נפרץ חדשות לבקרים ואל מול סגירת ברז המזומנים מצד ארה"ב, בספק אם יהיה די בתוספת זו כדי לענות על כלל הצרכים הביטחוניים הדחופים של ישראל. בכל מקרה, כל חבילת הביטחון חסרת התקדים הזאת תבוא על חשבון שירותי הבריאות, הרווחה והחינוך.
