• תפריט
בארץ

סתיו שפיר: "יש אפליה בין מרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים בתנאי המשכנתאות"

בדיון בוועדת השקיפות על המחסור בנתונים בנוגע למתן משכנתאות מצד הבנקים, אמרה היו"ר כי אם הבנקים לא יחשפו את הנתונים זה ייעשה בחקיקה

עמרי מילמן 17:2807.03.16

"במצב הקיים בשוק הבנקאות - חסר מידע, ועל כן הלקוחות לא יכולים לקבל החלטות כלכליות מושכלות, ורשויות הפיקוח לא יכולות לפקח על השוויון והתחרותיות בשוק". כך אמרה היום ח"כ סתיו שפיר , יו"ר ועדת השקיפות בכנסת בדיון שהתקיים על חוסר הנתונים בנוגע למתן משכנתאות מצד הבנקים.

 

 

לדברי סתיו, "המידע שהגיע לידי הוועדה, מעיד באופן ברור על אפליה בין מרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים בתנאי המשכנתאות ואף בנגישות לשירותים בנקאיים. על אף שהחוק אוסר על הפליה כזו - המפקחת על הבנקים לא נוקטת בצעדים לוודא שאינה מתקיימת. בהיעדר מידע - יש פחות תחרותיות.

 

"כשאנחנו מנסים לייצר תחרותיות גדולה יותר, מנסים להתמודד עם יוקר המחייה, אנחנו חייבים נתונים, בהעדר נתונים קשה לקבוע מדיניות. פה אנחנו נחשפים למצב שנמשך שנים רבות מבלי לדעת את ממדי הבעיה", אמרה שפיר. 

 

היא פנתה לבנקים ואמרה "יש פה שתי אפשרויות: חשיפת המידע מרצון, מה שיגדיל את אמון הציבור בבנקים ואת הפיקוח הציבורי - או שהכנסת תידרש לחוקק את החוק שיחייב את הבנקים לעשות זאת".

 

ח"כ יוסף ג`בארין. "אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מגלים בנושא זה זה שיש קושי להשיג את הנתונים" ח"כ יוסף ג`בארין. "אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מגלים בנושא זה זה שיש קושי להשיג את הנתונים" צילום: אלכס קולומויסקי

 

 

יוזם הדיון ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), אמר כי "אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מגלים בנושא זה זה שיש קושי להשיג את הנתונים. כיום יש עתירה מנהלית כנגד חוסר השקיפות שמבקשת את חשיפת מידע זה. כשמדברים על איפה ואיפה בשירותים הבנקאים. מישור אחד זה פריסת סניפים, כאן יש קצת שקיפות, דרך מרכז המחקר של הכנסת, אפשר לראות שפחות או יותר שיעור של 7% בלבד מסניפי הבנקים הם בישובים הערבים. עיקר הסניפים הם של הבנק הערבי הישראלי, ש-100% מתוכם בישובים ערביים, וגם מרכנתיל דיסקונט שיותר משליש מהסניפים שלו בישובים ערבים. אם מורידים את שני אלה בקושי מגיעים ל-2%-3%".

 

"חשש לפגיעה בזכות לפרטיות"

 

בדיון הודתה נציגת בנק ישראל, מרב שמש, כי "לא התייחסנו למה שהבנקים לא אישרו, מאחר וזה לא בתיק המשכנתאות של הבנק, וגם לא להביטים של מוצא אתני, או אוכלוסיה כזו או אחרת, מאחר והוא לא נראה שייך מבחינת הסיכון של התאגידים הבנקאיים. למעשה יש פה נתונים על ההכנסה של הלווים, יש חשש לנושא של פרטיות. לכן בנק ישראל מקדם את מאגר נתוני אשראי, בנק ישראל דוחף אותו חזק בחקיקה, שייתן נתונים ללווים, ומיקוח בידיו של הלווה לגבי הרייטינג שיש לו. יכול להיות שזה נותן מענה בנוגע לנתוני משכנתאות, כי הכוונה שהוא יהיה מאגר קמעונאי, לא לעסקים, אלא לפרטים, ועל פי חוק יסדרו נושא אבטחת המידע והפרטיות. אנחנו עושים כאן עבודה עם משרדי הממשלה השונים. אנחנו מפרסמים נתונים רבים מאד, אך לא פרטניים. אלא נתונים על סך כל התיק, מאותה נקודת מבט של סיכון."

 

נציגת משרד המשפטים, שרון שמש עזריה, הביעה הסתייגות מהפרסום מחשש לפגיעה בזכות לפרטיות אולם טענה שאין בידיה את הידע הסטטיסטי להוכיח פגיעה.

 

ד"ר דני בן שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול באוניברסיטת ת"א, הציג נתונים לפיהם ישנם פערים בשירותים בנקאיים בחברה הערבית ובפריפריה לעומת כלל האוכלוסיה. אולם הדגיש כי ניתן רק לשער מהם מימדי
ההפליה היות והנתונים המפורטים והמלאים אינם מפורסמים על ידי בנק ישראל.

 

בן שחר הציג את החקיקה האמריקאית בתחום ואמר כי"בארה"ב עלו טענות על הפליה אתנית, גזעית וגאוגרפית בשוק המשכנתאות, ולכן חוקקו ב 1975 חוק פדרלי שהביא למהפכה בשוק המשכנתאות האמריקאי, שחייב את הבנקים לאסוף ולפרסם נתונים מפורטים אודות כל הלוואה והלוואה למשכנתא כולל בקשות להלוואות שסורבו . בעקבותם פורסמו מאות מאמרים על הפליה אתנית, גזעית וגאוגרפית שהביאו לצמצום הפערים."

 

שפיר סיכמה את הדיון בהחלטה לקדם באמצעות חקיקה את החלת חוק חופש המידע גם על תאגידים גדולים המספקים שירות מעין-ציבורי. החקיקה תנוסח בהשראת המודל האמריקאי כאשר על פי התכנון, המידע יפורסם בחלוקה לאזורים סטטיסטיים רלוונטיים - כך שהפרסום לא יהווה פגיעה בצנעת הפרט אולם כן ניתן יהיה לפלח נתונים לפי מעמד סוציו-אקונומי של הלווה, מוצא, מגדר, שיעורי הריביות וכו'.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x