$
בארץ

ראיון כלכליסט

ראש עיריית ירושלים: "השילוב בין עסקים לאמנות ירים את ירושלים"

תוכנית הפיתוח שיציג ניר ברקת בכנס ירושלים 2020 משלבת בין שתי תיאוריות מנוגדות לכאורה של פיתוח עירוני בהשקעה של מיליארד שקל על פני חמש שנים

אמנון אטד 07:1907.05.15

"תכנית החומש שאנחנו מציעים משלבת בין התיאוריות של פרופ' מייקל פורטר ופרופ' ריצ'רד פלורידה: שילוב בין גישה עסקית לשימור המעמד היצירתי של העיר", מתאר ראש עיריית ירושלים ניר ברקת את התוכנית החדשה, שנועדה להגביר את התחרותיות ואת הצמיחה הכלכלית של בירת ישראל.

 

התוכנית, שתוצג בכנס ירושלים 2020 שתקיים העירייה ביום ראשון הקרוב, גובשה בעבודת מטה שנמשכה חצי שנה בשיתוף הפרופסורים האמריקאים פורטר ופלורידה וראש עיריית ניו יורק לשעבר מייקל בלומברג. ברקת צפוי להגיש את התוכנית לאישור הממשלה לקראת יום ירושלים בשבוע הבא. 

 

"פורטר מציע להשקיע ברפואה, במדעי החיים ובהייטק. הגישה של פלורידה היא ששימור המעמד היצירתי של העיר בתחומים כמו אמנות הבמה, מדיה, קולנוע, פיתוח קהילתי ופעילות המגזר השלישי מסייע ליצירת עסקים ויזמות. לדברי פלורידה, עיר שמצליחה לשמר את המעמד היצירתי שלה יוצרת עתיד טוב יותר. אנחנו הראשונים בעולם שמשלבים בין שתי התאוריות. זה בעצם מודל ירושלמי שנתפר עבורנו על בסיס היתרונות שלנו, בהלימה לשני המודלים שציינתי", אומר ברקת בראיון ל"כלכליסט".

 

התוכנית המדוברת היא המשך לתוכנית החומש הקיימת, שצפויה להסתיים בעוד כשנה וחצי. במסגרת התוכנית הנוכחית התחייבה הממשלה להעביר לעיריית ירושלים תמריץ כספי בסכום של 350 מיליון שקל. תכנית החומש החדשה שאפתנית יותר, וגם תג המחיר המצורף אליה גבוה בהתאם ומסתכם בסכום עגול של 1 מיליארד שקל, שיתפרס על פני חמש שנים.

 

"נפתח מנועי צמיחה"

 

"התפקיד שלי כראש עיר הוא להבין את התחומים שבהם אנחנו רוצים להגדיל את השוק, לפעול בהם כ'עושה שוק' ולייצר ביקושים, ולאט לאט לעזור למגזר הפרטי לנצל את הביקושים ולבנות היצע עסקי והיצע תעסוקתי. אין עוד עיר שמפעילה מודל כזה. צריך להבין שבלי פיתוח עסקי וכלכלי, ירושלים לעולם לא תוכל לעמוד על הרגליים".

 

מה זה אומר בשפה פשוטה?

"אנחנו לוקחים מנועי צמיחה עירונית כמו הייטק, תרבות שמזינה תיירות, אקדמיה, בתי חולים וסטארט־אפים - ומתחילים לבחון מה ניתן לעשות בכל אחד מהתחומים. יש לנו סדרה של רעיונות. לדוגמה, אני טוען שהדרך היחידה להוציא את בית החולים הדסה מהמשבר היא באמצעות מצוינות. ירושלים יכולה להיות המובילה בעולם בתחום הפוריות, שפוטנציאל הפיתוח בו בעיר, עם האוניברסיטה העברית ובתי החולים הדסה ושערי צדק, הוא מדהים. זה נוגע גם במחקר הגנום ובמחקר תאי הגזע.

 

"אנחנו גם שוקלים לכרות קטע של קילומטר אחד או שניים מכביש בגין, לחבר בדרך זו את האוניברסיטה בגבעת רם עם שכונת בית הכרם, ולבנות לצד הכביש רובע חדשנות, שבו יפעלו מיטב חברות המחקר הבינלאומיות בסמוך לאוניברסיטה, כמו באוניברסיטאות הרווארד וב־MIT. אנחנו גם רוצים להסיר את הגדרות של האוניברסיטה ולחבר אותה לעיר ולתעשייה המקומית".

 

"אנחנו שוקלים חיבור של גבעת רם עם שכונת בית הכרם ובנייה של רובע חדשנות לחברות מחקר בינלאומיות לצד הכביש כמו ב־MIT" "אנחנו שוקלים חיבור של גבעת רם עם שכונת בית הכרם ובנייה של רובע חדשנות לחברות מחקר בינלאומיות לצד הכביש כמו ב־MIT" צילום: גיא אסיאג

 

במה עוסקת התוכנית בתיירות?

"רוב ההשקעות בתחום התיירות־תרבות נסמכות על הניסיון שצברנו בתוכנית הקיימת. נמשיך לפתח ביקושים לעיר באמצעות אירועי עוגן - דוגמת מרתון ירושלים או פסטיבל האור - ונשקיע בשיווק בשווקים אסטרטגיים. אירועי העוגן מלווים בסוכני מכירות מחו"ל וביותר ממאה עיתונאים זרים שמשדרים את התמונות בעולם. כבר יש לנו הצלחות בלתי רגילות, למשל בקרב התיירות ממדינות דוברות רוסית, ואנחנו מתמקדים בתתי־שווקים נוספים גם באירופה וגם במזרח. נשקיע גם משאבים רבים בפיתוח לשכת כנסים מסודרת.

 

"בצד ההיצע, אנחנו פועלים להמשך מתן תמריצים לבניית חדרי מלון, אטרקציות ומסלולים, כדי לחבר את המוצר התיירותי לחבילות תיור של מלון, תרבות ומסעדה. יש לנו בצנרת בנייה של כ־4,000 חדרי מלון נוספים בירושלים".

 

התוכנית מתייחסת לתחבורה?

"בפיתוח אינטנסיבי של מערכת התחבורה בירושלים יש פוטנציאל ענק להתחדשות עירונית, וזה נושא שהממשלה מסכימה איתנו והולכת להשקיע בו בעשור הקרוב 30 מיליארד שקל. רכבות והנגשה זה בפירוש כלכלה".

 

לאן ילכו סכומים כל כך גדולים?

"בשלב ראשון נאריך את קו הרכבת הקלה הקיים, הקו האדום, עד לשכונת נווה יעקב ועד לבית החולים הדסה. שלוחה של הקו הזה תעבור במנהרה מתחת לעיר העתיקה עד לשער האשפות. קו רכבת נוסף, הקו הירוק, יתחיל בדרום־מערב שכונת גילה, יעבור דרך התחנה המרכזית ויגיע עד הר הזיתים. בקו הכחול תנוע הרכבת לאורך דרך חברון, תעבור במנהרה מתחת למאה שערים ותגיע עד הר חוצבים ושכונת רמות".

 

מה לגבי הרובע העסקי החדש שאתם מתכננים להקים בכניסה לעיר?

"מדובר במתחם בניינים שיהיה גדול פי חמישה ממרכז עזריאלי בתל אביב. לפי התוכנית, שכבר אושרה בוועדה המחוזית ואמורה לצאת לדרך בקרוב, ייבנו בו 13 מגדלים בני 35 קומות. מרכז הכנסים והכינוסים בבנייני האומה יוגדל מ־40 אלף מ"ר ל־270 אלף מ"ר, וייבנו 2,000 חדרי מלון נוספים. בחלק מהמתחם תעבור התחבורה על פני גשרים ומנהרות וייבנו בו 1,200 מקומות חניה תת־קרקעית. צוות ההקמה שלנו עובד על הפרויקט חצי שנה וכבר התחלנו בתהליך השיווק שלו".

 

"לשמר לקוחות קיימים"

 

זה לא סוד שצעירים משכילים עוזבים את ירושלים. לפני שלוש שנים אמרת בראיון שאתה רוצה להחזיר אותם לעיר. הם אכן חוזרים?

"חד־משמעית הם חוזרים. אבל היעד הוא לא להחזיר אנשים, אלא להשאיר בירושלים את הצעירים שבאים ללמוד. האסטרטגיה שלי היא להשקיע בצעירים בשלב הלימודים, להרחיב את בסיס הסטודנטים בעיר מ־40 אלף ל־60 אלף סטודנטים, להשאיר אותם בעיר, ואז להמריא עם העיר לטווח ארוך. לכן פיתוח האקדמיה הוא גורם קריטי בתוכנית, כי היא אחד המנועים לצמיחה עירונית".

 

למה בעצם לדאוג לאלה שכבר כאן, ולא לפעול להחזיר את אלה שעזבו?

"כי כמו בעסקים, קל יותר לשמר לקוח קיים מאשר להחזיר לקוח מאוכזב".

 

אתה יכול להבין את הצעירים שעזבו את העיר?

"בוודאי שאני יכול, ואני מבין אותם מצוין. האחים שלי עזבו את ירושלים. לכן עזבתי את העסקים שלי ונרתמתי לטובת העיר. בגלל זה החלטתי להתמודד ולשנות את המציאות".; סגן נשיא גוגל ומנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל יוסי מטיאס; אורי אדוני מקרן JVP; מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי; מנכ"לית האופרה הישראלית חנה מוניץ; הבמאי אבי נשר; ומנהל בית הספר סם שפיגל רנן שור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x