אל תשנאו את הקבלנים
איך קרה שהאנשים שיכולים לפתור את מצוקת הדיור - הפכו למוקצים מחמת מיאוס
ענף הבנייה בישראל מידרדר מדחי אל דחי, וקריסת כ-80 חברות קבלניות צריכה להדליק נורה אדומה. מהם הגורמים לכך?
תדמית: נתחיל בהתייחסות העויינת והדימוי העלוב של ענף הבנייה בעיני הרשויות, ובעקבות זה בעיני הציבור. התקשורת חוזרת ומזהירה איך להישמר מ"הקבלן הגנב" - ואזהרות אלו "יצוקות" בתודעת הציבור. שוכחים שהקבלנים הללו בנו את הארץ, ושאף בניין לא יובא מחו"ל.
מעמדו של הקבלן ברשויות המקומיות: הרשויות המקומיות מתייחסות לקבלנים כאל מלחכי פנכה, ועושות כל שהן יכולות, באופן ישיר ועקיף ולפעמים באופן לא מודע, כדי לסרבל, לדחות ולמשוך זמן יקר.
כך למשל, הפקיד המטפל נוסע לחופשת השתלמות בחו"ל, והקבלן נאלץ לחכות לקבלת הרישיון, עד שהאדון או הגברת ישובו; ואחר כך עוד רצוי לו לשאול בנימוס מלא אמפתיה לשלום הפקיד ולהתעניין איך בילה בחופשה.
כן, כן. הקבלנים והאדריכלים שמייצגים אותם הולכים בעירייה על קצות האצבעות, מתחנפים לפקידות ומשתחווים לפניה.
חרפה ובושה, הרי גם הרשויות בעלות עניין בקידום הפרויקטים, שלא לדבר על המשכורות של עובדיהן המשולמות באמצעות אגרות הבנייה היקרות שהן גובות מהקבלנים.
הבנקים
: אלה שבמשך עשרות שנים גדלו והתעשרו גם בזכות הקבלנים, מעמידים בפניהם תנאים מחפירים, ובעצם הופכים ל"בוסים" שלהם. דרישות הבנקים מרקיעות שחקים: כתנאי לליווי פרוייקט הם מבקשים גם מכירה מוקדמת וגם השקעת הון עצמי - בנוסף למשכון המגרש גם כשהוא בבעלות מלאה של הקבלן ומתן ערבויות אישיות מהבונה, מכאן ועד להודעה חדשה. מה קורה כאן? אנחנו הרי בנינו את הבנקים - והגולם קם כעת על יוצרו.
כוח אדם: בעבר בנינו בניין במשך שנה. כיום הבנייה נמשכת שנתיים ויותר - אין פועלים זרים כי גירשו אותם, והישראלים לא יעבדו בבניין. למה? אולי זאת שאלה של מנטליות - שהרי כל אם יהודייה רוצה שבנה יהיה עורך דין, רואה חשבון, מהנדס או לפחות פקיד בעירייה.
אני פונה בזאת לממשלה לאפשר לקבלן שיש בידו רישיון בנייה, להביא קבוצת עבודה מחו"ל. הקבלן יהיה אחראי לכך שבסיום הפרויקט יחזרו אותם פועלים לארצם. אין אנו זקוקים לתיווך של חברות כוח אדם, דבר שמייקר את שכר העבודה - ואת עלות הבנייה.
תל אביב, הזנחת דרום העיר: העירייה מעדיפה להתייחס לצפון העיר ומזניחה זה שנים ארוכות את דרומה. תל אביב הולכת ומזדקנת ובקרוב תיהפך לבית אבות אחת גדול. ובאמת, בכל פינה בעיר נבנים בתי אבות ומגדלי מגורים לעשירים בלבד. הרזרבה היחידה לדירות זולות בנות 2.5-3 חדרים, במחיר שזוג צעיר יכול לעמוד בו, היא בדרום העיר. העירייה צריכה לשלב משאבים רציניים גם לפיתוח הדרום, ואף לתת תמריץ לקבלנים הבונים ומחדשים אזור זה ומחזירים לו את יופיו. זו האפשרות היחידה לאנשים מהמעמד הבינוני לרכוש דירה בתל אביב.
לא ייתכן שתל אביב תיהפך לעיר שרק אנשים בעלי הון רב יוכלו לגור בה, ואנשים מהמעמד הבינוני - שהם עמוד השדרה והבסיס לחברה בריאה - נאלצים בלית ברירה לעזוב את העיר.
אני פונה לרשויות - השקיעו כעת בדרום תל אביב, ואז תחסכו מאות מיליונים בשחזור ושימור עתידי.
לפי המצב כיום, נווה אביבים או תל ברוך צפון ייראו בעוד שלושים שנה מוזנחות ועלובות. למה לא לעשות מה שנדרש כבר עכשיו, ולשלב באופן יפה את הישן והחדש? ראו איך בפריז יש את הגדה השמאלית, בניו יורק יש את הווילג' ובלונדון את הסוהו. במקומות אלה מקדישים מחשבה ומתכננים לעתיד עם הרבה חזון.
איפה הממשלה?
גם הממשלה וגם שר השיכון צריכים לעשות הכל לעידוד ענף הבנייה שהוא הענף היצרני מספר אחת בישראל. כשענף הבנייה פורח, הוא מושך אחריו לצמיחה גם את כל יתר המגזרים. ענף זה אינו דומה להיי-טק, לבורסה או ליהלומים. אין פה עסקים וירטואליים, תיאוריה או אחיזת עיניים. או שהבניין נבנה ועומד לתפארת, או שאין בניין.
אם הממשלה, העיריות והבנקים יתאחדו ויירתמו למטרה זו - יצליח ענף הבניין לייצר עוד ועוד דירות. זה בידינו, ולא גזירה משמים. בשיתוף פעולה של כל הגורמים נפתור את מצוקת הדיור.
הכותב הוא חבר ארגון הקבלנים והבונים בתל אביב-יפו בת ים
