סגור
מימין בני שטיינמץ ו  עופר קרז'נר
מימין: בני שטיינמץ ועופר קרז'נר (צילומים: AFP מתוך פייסבוק)

איש העסקים עופר קרז'נר זומן להעיד מחר בערעורו של בני שטיינמץ בשוויץ

קרז'נר, קונסול הכבוד של אוקראינה בישראל, שימש על פי גזר הדין כאיש הקש של שטיינמץ לצורך העברת מיליוני יורו כשוחד לנשיא גינאה המנוח ואלמנתו. קרז'נר זומן על ידי הרשויות בשוויץ גם להעיד במשפט שבו הורשע שטיינמץ, אך לא הגיע. לא ידוע אם הוא צפוי להגיע מחר לז'נבה

איש העסקים הישראלי עופר קרז'נר זומן להעיד מחר (ה') בז'נבה שבשוויץ במסגרת הערעור שהגיש בני שטיינמץ על הרשעתו בשוחד והלבנת הון ועונש 5 שנות המאסר שהוטל עליו - כך מדווח העיתון השוויצרי "לה טמפס".
קרז'נר, קונסול הכבוד של אוקראינה בישראל, זומן להעיד בינואר 2021 גם במשפטו של שטיינמץ בערכאה הראשונה, המקבילה לבית משפט השלום בישראל. הוא לא הגיע אז לדיונים, ולא ידוע אם יגיע מחר. במסגרת המשפט זימנו עורכי דינו של שטיינמץ גם שורת עדי אופי, בהם חבריו ובני משפחתו. על פי הערכות, אם יגיע קרז'נר להעיד הוא צפוי להיחקר על הדוכן לגבי מידע חדש, שלא עלה במהלך המשפט בינואר אשתקד.
לפי כתב האישום שבו הורשע שטיינמץ בשוויץ, בשנים 2011-2009 היה קרז'נר שותפו העסקי של שטיינמץ למראית עין בלבד, וזאת על מנת לשמש כאיש קש עבורו להעברת כספי שוחד לנשיא גינאה המנוח, אלפא קונטה, ולאלמנתו, לממאדי טורה. השוחד, כ-10 מיליון דולר, שולם על מנת לקבל זכויות כרייה בשווי 2.5 מיליארד דולר.
קרז'נר, נקבע בגזר הדין, נרשם כבעל מניות של חברה בשם "לסטר אינווסט גרופ", שמי שעמד מאחוריה בפועל היה שטיינמץ. דבר זה נעשה כדי להונות את השלטונות האמריקאיים והרומניים והבנקים בשוויץ, כלומר ליצור מצג שווא שקרז'נר הוא בעל השליטה בלסטר שהחזיקה מגרשים ברומניה.
בהמשך, נקבע בגזר הדין, ביצע קרז'נר עסקת קרקעות פיקטיבית על המגרשים ברומניה בין חברה הקשורה לשטיינמץ, טרפטלי, לבין חברת לסטר שקרז'נר היה לכאורה הבעלים שלה. זאת, כדי להסתיר את העובדה שהכספים שהגיעו לחברה של קרז'נר, לכאורה בתמורה לעסקת הקרקעות ברומניה, מקורם בפועל בשטיינמץ, ושהם מיועדים לתשלומי שוחד לטורה.
בעסקה קיבלה החברה שקרז'נר נרשם כבעליה לחשבון בקרדיט סוויס 9 מיליון יורו משטיינמץ. משם, בשורה של עסקאות פיקטיביות, בין היתר עם חברות שבשליטת מקורבים לשטיינמץ, המשיכו הכספים לממאדי טורה, אלמנתו של נשיא גינאה.
כך למשל, נקבע שקרז'נר חתם מול חברה של פטריק סילינס, מורשע נוסף בפרשה, חוזה ייעוץ פיקטיבי לעבודות בדרום אפריקה. את החוזה הציג לבנקים בשוויץ, לאישור תשלום של 1.5 מיליון דולר לסילינס. לאחר שהכסף, שכאמור הגיע במקור משטיינמץ, עבר לסילינס, הורה לו קרזנ'ר לשלם אותו לטורה. כלומר, הכסף החליף פעמיים ידיים, תוך יצירת שתי עסקאות פיקטיביות, כדי להרחיק את המשחד (שטיינמץ) מהמשוחדת (טורה).
לפי השוויצרים, זה לא היה החוזה הפיקטיבי היחיד שרקחו שטיינמץ וקרז'נר. ביולי 2011 שטיינמץ הציג לבנקים חוזה להשכרת היאכטה שלו לקרזנ'ר, בסכום של 510 אלף דולר. "זה היה מסמך שקרי", נטען בכתב האישום. "קרז'נר מעולם לא שכר את היאכטה. גם כאן הרעיון היה להסתיר כספים שקרז'נר העביר לנושים שלו ולממאדי טורה".