ניתוחהחשש העיקרי בשוק הנפט: התערבות איראנית במערכה
ניתוח
החשש העיקרי בשוק הנפט: התערבות איראנית במערכה
הצטרפות איראן למלחמה בדרך זו או אחרת תשפיע על נתיבי האספקה, אך אנליסטים אינם צופים השפעה חריפה כמו זו שהורגשה לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה. בעקבות ההסלמה במזה"ת, קרן המטבע הורידה את תחזית הצמיחה העולמית
מחירי הנפט בשוק העולמי זינקו מאז החלה הלחימה בין ישראל לחמאס ביום שבת. שלשום, יום המסחר הראשון מאז פתיחת המערכה, טיפס מחיר חבית מסוג ברנט ב־4.2% ונקבע על 88.15 דולר בעוד שמחיר חבית מסוג WTI עלה ב־4.3% ל־86.38 דולר. אתמול, השוק נרגע מעט ונרשמה ירידה של כ־35 סנט במחירי הנפט משני הסוגים.
עליית המחירים נובעת מהחשש של הסוחרים כי העימות ברצועת עזה יתפשט לאזורים נוספים במזרח התיכון, דבר שעלול להוביל לשיבושים באספקת הנפט לשוק העולמי. עיקר החשש הוא מהצטרפות כזו או אחרת של איראן לעימות, במה שיוכל להשפיע על נתיבי האספקה של הנפט, בעיקר דרך מצרי הורמוז. עם זאת, מרבית האנליסטים סבורים כי בטווח הארוך ההשפעה של הלחימה תהיה מוגבלת, ובוודאי לא באותה המידה שהורגשה בשוק לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר שעבר — אז חצה מחיר החבית את ה־120 דולר.
בנק ההשקעות מורגן סטנלי, בהתייחסות למצב השוק, פרסם שלשום הערכה, כי הסיכון גם בטווח הקצר לאספקת הנפט כתוצאה מהלחימה בעזה נמוך, אך סייג זאת באומרו שהמגמה תתהפך במידה והאלימות תתפשט לחזיתות נוספות. אמירה זו מתבססת על הצפי כי העימות בין ישראל לארגון הטרור העזתי, אלים ככל שיהיה, לא ישפיע בטווח הרחוק על הביקוש העולמי לנפט או על תפוקת הנפט של חברות אופ"ק, בעיקר אלה במזרח התיכון.
האנליסטים מסכימים כי למלחמה בין ישראל לחמאס תהיה השפעה משמעותית יותר על שוק הנפט העולמי במידה ואיראן תהיה מעורבת בה. כרגע, התסריט של כניסת איראן ללחימה ישירה נראה לא סביר, אולם בישראל וגם בארצות הברית לא לוקחים סיכונים. הדבר בא לידי ביטוי בהוראת שר ההגנה האמריקאי לויד אוסטין על תנועת נושאת המטוסים ג'רלד פורד למזרח הים התיכון, זאת במסר מרתיע לאיראן ולגרורותיה באזור, ובדגש על חיזבאללה, לבל ינסו להתערב.
אבל גם אם איראן לא תפעל צבאית במלחמה הנוכחית, קיימת אפשרות שהממשל האמריקאי יכביד את הסנקציות שלו על תעשיית הנפט שלה. זאת במידה ויוכח כי איראן היתה מעורבת בתכנון המתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי הדרום. דיווחים על הסיוע שהעניקה איראן לחמאס לפני המתקפה פורסמו מוקדם יותר השבוע בתקשורת האמריקאית, אולם הם הוכחשו נמרצות על ידי משטר האייתולות בטהרן. גם ממשל ביידן הודיע כי בשלב זה אין בידיו הוכחות למעורבות איראנית ישירה במסע הרצח שיצא מרצועת עזה.
בה בעת, אם האמריקאים אכן ינקטו בצעדים קשוחים יותר להגבלת תעשיית הנפט האיראנית, הדבר ישפיע על השוק העולמי, אם כי משקלה של איראן בשוק הנפט העולמי מינורי יחסית. בחודשים האחרונים היתה תחושה שארצות הברית מעלימה עין ומאפשרת לאיראן להגדיל את תפוקת הנפט שלה, ומכאן גם את הייצוא לשווקים העולמיים, ובעיקר סין. מאז תחילת השנה ישנן הערכות, כי תפוקת הנפט של איראן עלתה ב־700 אלף חביות, אם כי אין לכך אישור רשמי, שכן איראן איננה מפרסמת נתונים בנושא.
ההסבר לגישה האמריקאית המקלה היה קשור ברצון הממשל למנוע זעזועים בשוק הנפט העולמי, זאת כדי להגדיל את ההיצע ולמנוע את נסיקת המחירים בעקבות הלחימה באוקראינה. הסבר נוסף: ארצות הברית מעוניינת דרך ההקלה על איראן לספק יותר נפט בכדי ליצור אווירה חיובית יותר שתוביל בסופו של דבר להסכמות בנושא הגרעין.
ואכן, בשנה שעברה הגיעו הכנסותיה של איראן מיצוא נפט גולמי וקונדנסט ל־42.6 מיליארד דולר — שיא מאז 2018, אז החליט נשיא ארצות הברית לשעבר דונלד טראמפ לצאת מהסכם הגרעין ולהחזיר את משטר הסנקציות על איראן. לשם השוואה, בשנת 2021 הגיעו הכנסות הנפט של איראן ל־25.5 מיליארד דולר. לפי נתוני אוגוסט 2023, רמת יצוא הנפט של איראן הגיעה ל־2.2 מיליון חביות ביום. זה אמנם נמוך יותר מהשיא שנרשם בשנת 2017 (כ־2.8 מיליון חביות) אך עדיין רמת היצוא הגבוהה ביותר בחמש השנים האחרונות. לפי הערכות אנליסטים, במידה ואיראן תהיה מעורבת במלחמה, או שארצות הברית תנקוט מדיניות תקיפה יותר נגד תעשיית הנפט שלה, פוטנציאל עליית מחירי החבית נע בין 5 ל־10 דולרים.
הכלכלה איבדה מומנטום
המלחמה בעזה מתרחשת במקביל לכינוס השנתי של קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי במרקש שבמרוקו. לפי קרן המטבע, הכלכלה העולמית איבדה את מומנטום הצמיחה בשל העלאות הריבית, הפלישה לאוקראינה והעימותים הגיאו־פוליטיים. היא ציינה שהמלחמה בין ישראל לבין חמאס יוצרת אי־ודאות חדשה.
לפיכך, מומחי קרן המטבע צופים שהצמיחה העולמית תאט ל־2.9% ב־2024 לעומת 3% צמיחה הצפויים השנה. התחזית הנוכחית לשנה הבאה משקפת ירידה קלה בהשוואה לצפי הקודם שפרסמה הקרן ביולי, אז היא עמדה על 3%. ההאטה מגיעה משום שכלכלת העולם טרם התאוששה לחלוטין מהמיתון שיצרה הקורונה, שצמצמה את התפוקה הכלכלית העולמית בכ־3.7 טריליון דולר בשלוש השנים האחרונות לעומת שלוש השנים שקדמו למגפה. כעת, עקב הסכסוך במזרח התיכון, הכלכלה העולמית עלולה להיקלע להאטה נוספת.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת concordmena.com
