בעולם הערבי שואלים: האם ישראל בדרך להתמוטטות?
בעולם הערבי שואלים: האם ישראל בדרך להתמוטטות?
מלבד הדיווחים המבוססים על התקשורת הישראלית, המצב מעורר שיח ושמחה ברשתות החברתיות וסיקור של פובליציסטים, בעיקר פלסטינים, שסבורים: קרע החברה הישראלית הרבה יותר גדול מעילת הסבירות בפרט או ההפיכה המשטרית בכלל
בעולם הערבי עוקבים מטבע הדברים בעניין אחרי ההתפתחויות בישראל סביב ההפיכה המשטרית. מלבד הדיווחים המבוססים על התקשורת הישראלית כולל הבלטה היום (ג') בתקשורת הערבית של עמודי השער השחורים של העיתונים בישראל, העניין מעורר שיח רב ברשתות.
ההאשתגים הפופולאריים בהקשר זה הם "ישראל מתמוטטת", "ישראל נשחקת" ו"ישראל לקראת היעלמות". המשתמשים תחת ההאשתגים הללו הביעו בעיקר שמחה על מה שמתרחש ברחובות ישראל ורבים מהם שיתפו את סרטון הדריסה מאזור כפר סבא וסרטונים של עימותים קשים בין השוטרים למוחים בתל אביב. רבים מהמשתמשים הזכירו בהקשר זה נוכח האירועים האחרונים נבואות שהושמעו בעבר בעולם הערבי על "היעלמותה הצפויה" של ישראל בשנים הקרובות.
גם פובליציסטים בעיקר פלסטינים עוסקים במתרחש בישראל ומה משמעות המאבק המתחולל בה על רקע החקיקה המשפטית. להלן מספר דוגמאות: מוחמד עאיש הפובליצסט הפלסטיני, תחת מאמר בשם "האם ישראל תתמוטט?" בעיתון הלונדוני "אלקודס אלערבי", כותב היום שהקרע בישראל "הוא תוצאה טבעית והגיונית של המפה הפוליטית המעוותת והמפולגת השולטת בישות זו". לדעתו, לא מדובר במשבר חולף והוא מעלה מחדש תיאוריות שהושמעו בעבר על התמוטטות פנימית אפשרית של ישראל.
העיתונאי הפלסטיני הבולט נאסר לחאם, שעובד גם ברשת אלמיאדין הלבנונית המקורבת לחיזבאללה, סבור שמדובר בהרבה יותר ממחלוקת פנים ישראלית. לדבריו, מדובר בקרע של ממש בין אלה התומכים בחילוניות לאלה המעוניינים במדינת הלכה. הוא גם התייחס לחוק יסוד לימוד התורה שמפלגת יהדות התורה הגישה היום וציין כי הוא יביא למשבר בלתי פתיר נוסף. "מעתה ניתן לומר שישראל תייצר לעצמה משברים בעצמה. אין להם פתרונות, תהיה ההתערבות האמריקאית אשר תהיה", הוא הוסיף.
פובליציסט פלסטיני נוסף, מאג'ד כיאלי, במאמר שפרסם היום, הסביר כי במשך 75 שנות קיומה הצליחה ישראל לטשטש את המחלוקות הפנימיות באמצעות הדגשת הזהות היהודית שלה למרות ששמרה על חילוניותה וכן באמצעות האיומים מבחוץ שחיזקו את לכידותה הפנימית. לפי כיאלי, שני גורמים אלה כבר לא קיימים. "הראשון, בשל חתירתו של הזרם הדתי לכפות את עצמו, והשני, מתוקף התמורות המתרחשות באזור, כולל הנורמליזציה (של מדינות ערב) עם ישראל והפיוס עם הפלסטינים, בדמות הסכמי אוסלו והקמת הרשות הפלסטינית (1993)", הוא כתב.
