סגור
תושבי קונגו מתגייסים לארגון המורדים M23
תושבי קונגו מתגייסים לארגון המורדים M23. באי יש מרבצים משמעותיים של עפרות נדירות (צילום: Luis TATO / AFP)

גרינלנד, אוקראינה, קנדה – ועכשיו קונגו: טראמפ במרדף אחר מינרלים כדי להחליש את סין

השאיפות של הנשיא להשתלט על אוצרות טבע החיוניים לתעשיות הביטחון והטכנולוגיה עוברות דרך סיפוח קנדה וגרינלנד וכיפוף אוקראינה. כעת נוסף לתוכנית סיוע צבאי לקונגו בתמורה לגישה לאוצרותיה. היעד: ביטול המונופול הסיני 

הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, שם מנהלים כוחות מורדים קרבות קשים ואכזריים, פתחה בחודש שעבר בשיחות עם ממשל טראמפ לגבי שיתוף פעולה אפשרי שיניב לארצות הברית עסקת מינרלים. התמורה שמבקשת קונגו: סיוע צבאי נגד המורדים, המחזיקים באזורים עשירים במשאבי טבע במזרח המדינה.
השיחות הללו מתווספות למהלכים דומים שמבצע הנשיא דונלד טראמפ, זאת לאחר שסימן מטרה עוד בכהונתו הראשונה ומקדם אותה כעת ביתר שאת: העשרת מקורות המינרלים של ארצות הברית החיוניים לתעשיות הביטחון, האנרגיה והטכנולוגיה. קונגו היא האחרונה ברשימת מקורות אפשריים, זאת לאחר שהנשיא דיבר על סיפוח אפשרי של קנדה העשירה במשאבים, גיבוש הסכם מינרלים עם אוקראינה בתמורה לסיוע צבאי וכן סיפוח גרינלנד — האי הגדול בעולם שבו קיימים מרבצים משמעותיים של עפרות נדירות.
קונגו
הסינים כורים שם במרץ
קונגו היא היצרנית הגדולה בעולם של קובלט, מינרל המשמש לייצור סוללות למכוניות חשמליות. בקונגו נמצאים גם מרבצים משמעותיים של זהב, נחושת, פח, ליתיום והמתכת טנטלום המשמשת בייצור רכיבים אלקטרוניים.
ממשלת קונגו חשפה לראשונה את שיתוף הפעולה האפשרי עם ארצות הברית לפני שבועיים, זאת בריאיון שנתן נשיא המדינה פליקס טשיסקדי ל"ניו יורק טיימס", שם ציין כי ממשל טראמפ הראה עניין בעושר המינרלים העצום של קונגו. שיתוף הפעולה הזה חיוני עבור ממשלת קונגו, שכן אזורים נרחבים שבהם שוכנים המינרלים נמצאים בשליטת ארגון המורדים M23. לפי גורמים מטעם האו"ם, המורדים מבריחים את המינרלים מעבר לגבול, בסיוע רואנדה השכנה.
עסקת מינרלים עם ארצות הברית עשויה לצייד את קונגו בתגבורת הצבאית שהיא זקוקה לה על מנת לשים סוף לסכסוך העקוב מדם שגבה כבר אלפי קורבנות בנפש.
במכתב ששיגר לשר החוץ האמריקני מרקו רוביו, הציע סנטור קונגולזי להעניק לחברות אמריקאיות זכויות כרייה, זאת בתמורה לסיוע בהכשרת חיילי צבא קונגו ובציודם — כך לפי דיווח ב"פייננשל טיימס". יתרון משמעותי נוסף עבור ממשל טראמפ יהיה ערעור הדומיננטיות של סין במגזר הכרייה הקונגולזי. לפי דיווח רשמי שפורסם ב־2024, מאות חברות כרייה סיניות פועלות במדינה באופן בלתי חוקי. הפעילות הזו מתווספת לדומיננטיות סינית ברחבי אפריקה, בין השאר בתחומי התשתיות, הנדל"ן, הדיג והנפט.
"לרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נתח משמעותי מהמינרלים החשובים ביותר בעולם הנדרשים לטכנולוגיות מתקדמות", אמר דובר מטעם משרד החוץ האמריקני ל"פיייננשל טיימס". "ארצות הברית פתוחה לשיחות על שיתוף פעולה במגזר הזה, שעולות בקנה אחד עם תוכנית 'אמריקה תחילה' של ממשל טראמפ".


אוקראינה
הסכם המינרלים ממתין לחתימה
גורמים רשמיים מטעם ממשל טראמפ ואוקראינה צפויים להיוועד השבוע בסעודיה, זאת בצילו של מופע האימים שהתקיים בבית הלבן לפני כשבוע. המפגש שהתקיים בין טראמפ לנשיא וולודימיר זלנסקי אמור היה להניב הסכם מינרלים, אך הסתיים בפיצוץ כאשר הנשיא האמריקני גירש את זלנסקי בטענה כי הנשיא האוקראיני איננו מעוניין בסיומה של המלחמה. בדלתיים סגורות ציין טראמפ, כי חתימה על הסכם מינרלים לא תהיה מספקת על מנת לחדש את הסיוע הצבאי לאוקראינה ואת שיתוף המודיעין עמה. אף שטראמפ מעוניין בגישה למינרלים של אוקראינה, לפי עוזריו, הוא מעוניין גם בשינוי גישה מצד זלנסקי לגבי שיחות השלום עם רוסיה, כולל נכונות לבצע ויתורים טריטוריאליים. בנוסף, טראמפ מעוניין כי זלנסקי יקדם בחירות באוקראינה ואולי אף יוותר על תפקידו לטובת מועמד נוח יותר לקרמלין.
6% מהתמ"ג האוקראיני לפני פרוץ המלחמה הגיעו מסחר במינרלים
הסכם מינרלים עם אוקראינה יעניק לחברות כרייה אמריקאיות גישה ל־22 מינרלים מתוך 34 שהוגדרו קריטיים על ידי האיחוד האירופי, ביניהם נחושת, ניקל, ליתיום וטיטניום, החיוניים לתעשיות ביטחוניות, אנרגיה ירוקה וטכנולוגיות מתקדמות. לפי הנציבות האירופית, ב־2019 סיפקה אוקראינה 7% מהטיטניום הגלובלי, המשמש להקמת תחנות כוח גרעיניות ולבניית מטוסים. מאגרי הליתיום שלה, המשמשים בתעשיית הסוללות, הם הגדולים באירופה.
הסכם מינרלים יפתח בפני ארצות הברית גישה למשאבים חיוניים שעבורם היא נאלצה להסתמך על מדינות אחרות, בעיקר סין. מינרלים נדירים כמו גליום, החיוניים לטכנולוגיות ביטחוניות מתקדמות, אינם קיימים בארצות הברית. סין, מאידך, המקור המוביל שלהם, מגבילה את היצוא, בין השאר בתגובה למכסים שהשיתה עליה ארצות הברית במסגרת מלחמת הסחר.
קנדה
השכנה מצפון היא מעצמת כרייה
מאז חזרתו לבית הלבן, הנשיא טראמפ הציף במספר הזדמנויות את הרעיון לספח את קנדה כמדינה ה־51, רעיון שלא התקבל בברכה מעבר לגבול. בחינת מהלכיו הגלובליים בתחום אוצרות הטבע מסייעת להבין מה עומד בבסיסה של הצעתו זו. קנדה היא מעצמת כרייה המדורגת בין חמש המדינות המובילות בעולם בייצור אשלג, אורניום, קובלט, יהלומים, אלומיניום ומתכות מקבוצת הפלטינה. לקנדה גם מאגרים עצומים של זהב, כסף וניקל, קובלט וליתיום. יתרון משמעותי מספקים תשתיות הכרייה המעולות שלה, הכוללות מלבד טכנולוגיות מתקדמות, גם רשת נרחבת של מסילות רכבת ונמלים, המאפשרים גישה נוחה לשווקי יצוא. עם החברות הבולטות במגזר הכרייה הקנדי ניתן למנות, בין השאר, את נוטריאן, באריק גולד וכן טק רסורס וענקית האורניום קאמקו.
חרף ההצהרות הלוחמניות שמפזר הנשיא טראמפ, בענף הכרייה הקנדי סבורים כי דווקא בעת הזו, שיתוף הפעולה בין המדינות הוא חיוני. במאמר שפרסם בשבוע שעבר האתר Mining.com, זאת ברקע מלחמת הסחר שכופה טראמפ על השכנה מצפון, התייחסו כותביו לחשיבות שבפיתוח משותף של מינרלים החיוניים לתעשיית הביטחון. האתר ציטט מחקר שפרסם המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) המונה חמשה מינרליים כאלה, שאותם תוכל קנדה לספק בעצמה במקום להסתמך על מקורות זרים, בראשם סין. עם המינרלים הללו נמנים גליום, קובלט, טונגסטן, ניוביום ועפרות נדירים. כל אחד מהם מיוצר בקנדה, במקרים רבים בהשקעה אמריקנית, וכולם נמצאים בסיכון מוגבר להפרות באספקה מצד סין, זאת בצלה של מתיחות הסחר הגוברת. היסטורית, גם במהלך מלחמת העולם השנייה, ארצות וקנדה שיתפו פעולה בתחום הכרייה למטרות ביטחוניות.
גרינלנד
הקרח נמס, האוצרות נחשפים
"גרינלנד שוכנת על מרבצים עצומים של עפרות נדירות", ציין בחודש שעבר הסנטור מטקסס טד קרוז בשימוע שנערך בפני הקונגרס. "אם ארצות הברית תקבל גישה למשאבים של גרינלנד, היא תוכל להפחית באופן משמעותי את תלותה במקורות אספקה זרים, באופן מיוחד סין, שכרגע מפעילה סוג של מונופול בשוק העפרות הנדירות", סיכם.
הנשיא האמריקאי הוא אמנם מכחיש התחממות גלובלית ידוע, אבל זה ודאי לא מונע ממנו להתעלם מאוצרות הטבע הנחשפים בהדרגה בשל התמוססות משטחי הקרח המכסים את גרינלנד. התופעה הזו מציבה אפשרויות חדשות בפני כורים פוטנציאליים. אלה כוללות גישה למתכות נפוצות יותר כמו נחושת וזהב, אבל גם ליסודות נדירים כמו טיטניום וגרפיט. אך כמו בכל שאר הזירות שאליהן הוא פוזל כעת, גם בגרינלנד המינרלים החיוניים לתעשיית הטכנולוגיה הם הפיתוי הגדול ביותר עבור טראמפ. בטריטוריה הדנית האוטונומית שוכנים לפי הערכות מרבצים של 43 מתוך 50 המינרלים שאותם הגדירה ארצות הברית כחיוניים לביטחון הלאומי. עמם אפשר למנות עפרות נדירות, זאת בנוסף למתכות אחרות המשמשות לייצור טכנולוגי, כמו ונאדיום וכרומיום. כפי שהדגיש קרוז, גרינלנד תוכל לספק חלופה למתכות הנדירות הנכרות בסין, ובדיוק בשל החשיבות האסטרטגית הזו, הנשיא טראמפ הציע לרכוש את גרינלנד מדנמרק. עד כה נתקלה ההצעה הזו בחומה בצורה מצד גורמי הממשל בגרינלנד ותושביה, כמו גם בהתנגדות של ממשלת דנמרק.
100 רשיונות כרייה הנפיקה גרינלנד לחברות זרות, בהן ריו טינטו
ממשלת גרינלנד הנפיקה 100 רשיונות כרייה, בין השאר לחברות קובולד מטאלז וריו טינטו. עם זאת, הרשיונות הללו שימשו בעיקר לחיפוש אחר המשאבים, כאשר בשלב זה פעילים במדינה שני מכרות בלבד. הכשרת מכרה לייצור עשויה להימשך עשור, בשל מגוון אתגרים. אבן נגף משמעותית היא התנועה החזקה הקיימת בגרינלנד למען שימור הסביבה, שהצליחה לסגור פרויקטי כרייה משיקולי בטיחות. בתחום העפרות הנדירות האתגר גדול במיוחד, משום שהן מופקות מעפרות אחרות, תהליך הגורם ליצירת פסולת ולזיהום. בהינתן כי מדובר בסוגיות הנמצאות בתחתית סולם העדיפויות של טראמפ, אפשר להבין מדוע הרעיון לרכישת גרינלנד ולזכייה בגישה ישירה לאוצרותיה קוסם לנשיא האמריקני.