אפקט טראמפ: אירופה תגדיל הוצאות ביטחוניות על חשבון רווחה ובריאות
בעשורים האחרונים נהנו מדינות היבשת מ"דיבידנד השלום" שאיפשר להקטין הוצאות על ביטחון ולשחרר משאבים להשקעות ורשתות ביטחון סוציאליות. האיומים של נשיא ארה"ב להקטין את התמיכה באירופה יחייבו אותה להפוך את המגמה
מדינות אירופה חסכו בחישוב מצרפי מאות מיליארדי דולרים בשנה בעשורים האחרונים - בזכות "דיבידנד השלום" שלאחר המלחמות — כאשר צמצמו את הוצאותיהן על ביטחון ושחררו בכך משאבים למטרות אחרות, כולל מדיניות רווחה. אך כעת הן ניצבות בפני התפכחות אכזרית בצאתן למרוץ חימוש מחודש, זאת ברקע איומי הנשיא דונלד טראמפ להקטין את התמיכה האמריקאית ביבשת.
בעוד האיחוד האירופי מוציא כיום קצת פחות מ־2% מהתמ"ג על הגנה, מנהיגי אירופה דנים באפשרות להגדיל את ההוצאה ל־3.5% מהתמ"ג או אף יותר בעשור הקרוב, רמה שכמותה לא נראתה ביבשת מאז שלהי שנות ה־60. הוצאה בגובה כזה בשנים 2023-1995 היתה מחייבת את חברות האיחוד האירופי להקצות עוד 387 מיליארד דולר בשנה למטרות ביטחון — בערך הסכום השנתי שמוציא הציבור ביבשת על דיור ושירותים.
לדברי מרק זנדי, כלכלן ראשי במודי'ס אנליטיקס, אירופה נהנתה מדיבידנד שלום בעשורים האחרונים, ש"שחרר משאבים כלכליים להשקעות פרטיות ואיפשר לממשלות להגדיל את התמיכה בשירותי רווחה וברשתות ביטחון פיננסיות". אך המציאות הזו הגיעה לסופה, ואפשרויות הבחירה העומדות בפני אירופה עגומות למדי.
אירופה נהנתה מהוצאה ביטחונית נמוכה לאורך השנים בזכות הגנות שקיבלה מארצות הברית, מה שאיפשר לה להקים את אחת ממערכות הביטוח הסוציאלי הנדיבות בעולם עבור אוכלוסייתה המזדקנת. ברחבי האיחוד, שיעור ההגנות הסוציאליות מתוך ההוצאה הממשלתית צמח מ־36.6% ב־1995 ל־41.4% ערב פרוץ מגפת הקורונה — כך לפי נתוני יורוסטאט.
הוצאות ממשלת גרמניה על הגנות סוציאליות, הכוללות הוצאות רווחה ופנסיות אך לא בריאות, הן יותר מפי שניים ההוצאה היחסית של ארה"ב מהתמ"ג על מטרות אלה. הפערים הללו בולטים יותר במקרה של צרפת.
על מנת להגדיל שוב את ההוצאה הביטחונית — אשר ביחס לתמ"ג נחתכה במחצית בשנים 2023-1963 ברוב הכלכלות האירופיות — יידרש צמצום ההוצאה הקיימת או היקף הלוואות גבוה יותר, שמדינות אירופיות רבות יתקשו לממן.
מחאה ציבורית בצרפת
ברחבי אירופה, הניסיונות לצמצם את ההוצאה על רשתות ביטחון סוציאליות התגלו כמייגעים וקשים. הניסיון של צרפת להקטין את ההוצאה הפנסיונית הצית מחאות ציבוריות נרחבות, כולל ב־2023, כאשר הנשיא עמנואל מקרון ביקש להעלות את גיל הפרישה בשנתיים במטרה לחסוך כ־18 מיליארד יורו בשנה. בימים אלה נידונה האפשרות לבטל את השינוי, זאת תחת לחץ איגודי עובדים והאופוזיציה, וחרף דיונים שמקיימים שרים על יעדי הגדלת תקציב הביטחון, שיגמדו את החיסכון הפנסיוני.
ההתקרבות של טראמפ לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין ואיומים אמריקאיים להתנתקות מנאט"ו חייבו את אירופה להגיב. כעת מנהיגי היבשת עוברים למדיניות הגנה עצמאית יותר.
עם זאת, לפי קלאוס ויסטסן, כלכלן בחברת הייעוץ פנתיאון מאקרו־אקונומיקס, הפער ביכולות הוא עצום ו"ההתקדמות איטית מדי". לדבריו, עדיין צפויה ליבשת "תקופת מעבר ממושכת וכאוטית". בצבא הבריטי, מספר החיילים צנח ביותר ממחצית בשנים 2020-1985, ל־153 אלף. כלל החיילים בצבאות האיחוד התכווץ מ־3 מיליון ל־1.9 מיליון.
בשנים האחרונות טרנד ההוצאות על ביטחון החל לטפס. ב־2024 ההוצאות של האיחוד האירופי על הגנה עמדו, לפי הערכות, על 326 מיליארד יורו, כ־1.9% מהתמ"ג, עלייה מ־214 מיליארד יורו ב־2021. זהו נתון גבוה יותר מממוצע של כ־150 מיליארד יורו ב־15 השנים עד 2019 — כך לפי המועצה האירופית. אך הפערים לגבי הגדלת התקציב הנדרשת גבוהים מאוד ונעים בין 160 מיליארד יורו בשנה בחמש השנים הבאות לפי הערכות גולדמן זאקס, לטווח שנתי של 460-230 מיליארד יורו לפי הערכות פנתיאון מאקרו־אקונומיקס.
בעוד הלוואות גדולות יותר יוכלו לממן את ההיערכות הראשונית עבור מדינות עם מרווח פיסקאלי שמאפשר זאת, משלמי המסים ומי שנהנים מרשת הביטחון הסוציאלית של היבשת, הם אלה שיישאו לבסוף בנטל ההתחמשות מחדש.
גונטראם וולף, עמית מחקר בכיר במכון ברויגל, אמר כי בחישוב של נתח מהתמ"ג, "בעולם החדש" אירופה מתקרבת להוצאות הביטחוניות שאפיינו את שנות ה־80. "המשמעות היא כמובן יותר ויתורים בתקציבים הציבוריים". תוכניות סיוע זרות צפויות להיפגע בשלב הראשון — בריטניה כבר הודיעה על קיצוצים נרחבים — בעוד החלטות קשות צפויות לגבי עתיד תקציבי הרווחה. לפי ויסטסן, ייתכן שיידרשו גם "מסי מלחמה". קנצלר גרמניה הנבחר פרידריך מרץ חשף בשבוע שעבר תוכנית להסרת המגבלות על החוב הציבורי, בסעיף המימון הביטחוני. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הציעה להחריג מחוקי האיחוד האירופי הנוגעים לחובות וגירעונות הלוואות נוספות בגובה 800 מיליארד יורו.
הוצאה גבוהה על ריבית
ממשלת בריטניה התחייבה להוצאה ביטחונית של 2.5% מהתמ"ג עד 2027, זאת באמצעות קיצוצים בתקציבי סיוע זר, ולאחר מכן היא תגדיל בהדרגה את השיעור הזה ל־3%. פולין כבר הגדילה משמעותית את ההוצאה הצבאית שלה, כשהיא מיישרת קו עם דרישת טראמפ כי מדינות נאט"ו יגדילו את ההוצאה ל־5% מהתמ"ג, וסימנה יעד של 4.7% השנה, הגבוה ביותר מבין מדינות הברית בהובלת ארה"ב.
בעוד גרמניה מסוגלת להגדיל את נטל החוב שלה, המצב שונה עבור מדינות אחרות באירופה. באיטליה, למשל, שיעור החוב ביחס לתמ"ג גדל מ־31% בשנות ה־60 ל־137% ב־2024, כך לפי נתוני הנציבות האירופית. גם החובות של צרפת ובריטניה גבוהים מגודלה של הכלכלה, זאת לצד גירעונות תקציביים גבוהים. האיחוד האירופי מוציא עתה 2% מהתמ"ג על תשלומי ריבית, כאשר לגבי איטליה, הנתון גבוה פי שניים.
קיצוץ ההוצאה הממשלתית על פנסיות ובריאות יהיה מאתגר במיוחד, בהינתן שאוכלוסיית היבשת היא המבוגרת בעולם, עובדה שתיתרגם לעלייה בהוצאות הסוציאליות ולירידה בהכנסות, ככל שהאוכלוסייה בגיל העבודה מתכווצת. "ממשלות יצטרכו ללוות יותר, מה שירגיז את משקיעי האג"ח, או לבצע קיצוצי תקציב, מה שירגיז את ציבור הבוחרים", מסכם ג'ק אלן־ריינולדס, כלכלן בקפיטל אקונומיקס.
