פרס נובל לפיזיקה יוענק לשלושה פרופסורים מארה"ב על חקר מינהור קוונטי
שלושת החוקרים מאוניברסיטת קליפורניה ג'ון קלרק, מישל דבורה וג'ון מרטיניס הם ממגלי תופעת המינהור הקוונטי ברמה המיקרוסקופית, המאפשרת לחלקיקים גדולים יחסית לעבור דרך מחסומים פיזיים
פרס נובל בפיזיקה יוענק השנה לשלושה חוקרים מארצות הברית על גילוי תופעת המינהור הקוונטי ברמה המקרוסקופית. הפרס יחולק בין שלושה חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה ברברה: ג'ון קלרק (Clarke), מישל דבורה (Devoret) וג'ון מרטיניס (Martinis), על עבודות שהחלו לפני כארבעים שנה.
בניסויים שעשו ב-1984 ו-1985 הראו שלושת החוקרים כי במעגל שהורכב ממוליכי על וביניהם חומר מבודד, חלקיקים שנעו בו התנהגו כמו חלקיק אחד גדול. זו הייתה ההדגמה הראשונה שמערכת שבה פועלים חלקיקים גדולים, יכולה להתנהג בתנאים מסוימים כמו מערכת קוונטית, ולקיים תופעות כמו מנהור קוונטי, שבה חלקיקים מתנהגים כמו גל ועוברים דרך מחסום פיזי. הגילוי סלל את הדרך לפיתוח וייצור של מערכות הצפנה, חיישנים ובימינו גם מחשבים קוונטיים.
בשנה שעברה עסק הפרס בבינה מלאכותית, וחולק בין ג’ון ג’וזף הופפילד (Hopfield) מאוניברסיטת פרינסטון וג’פרי אוורסט הינטון (Hinton) מאוניברסיטת טורונטו על פיתוח כלי חישוב המדמים את פעילותה של מערכת העצבים, ומשמשים בסיס למערכות הבינה המלאכותית המודרניות.
בשנת 2023 הוענק הפרס לשלושה מהחוקרים שתרמו לפיתוח שיטות לייצור הבזקי אור קצרים במיוחד, מיליארדית של מיליארדית השנייה: פייר אגוסטיני (Agostini) מאוניברסיטת אוהיו בארצות הברית, פרנץ קראוס (Krausz) ממכון מקס פלנק לפיזיקה במינכן, גרמניה, ואן ל’הוליייר (L’Huillier) מאוניברסיטת לונד בשוודיה.
ב-2022 קיבלו את הפרס בפיזיקה שלושה מהחוקרים שהדגימו כי השזירה הקוונטית מתקיימת במציאות: אלן אספה (Aspect), ג’ון קלאוזר (Clauser) ואנטון ציילינגר (Zeilinger).
אתמול הוכרז כי פרס נובל ברפואה יוענק השנה למרי ברונקוב (Brunkow), פרד רמסדל (Ramsdell) ושימון סקגוצ’י (Sakaguchi) על גילוי המנגנון שמונע מתאי T לתקוף את הגוף, כפי שקורה במחלות אוטואימוניות.
מחר (רביעי) תכריז האקדמיה השבדית על חתני פרס נובל בכימיה. ביום חמישי תהיה ההכרזה בספרות, וביום שישי יוכרזו באוסלו חתני פרס נובל לשלום. שבוע הנובל יינעל ביום שני הבא, עם ההכרזה על מקבלי הפרס בכלכלה על שם אלפרד נובל.
