מחזיקים את המקל בשני הקצוות: רוסיה נלחמת לצד אסד ואיראן, אבל עושה עסקים גם עם סעודיה

מעבר להדים שהיא עוררה, ההתנקשות בשגריר רוסיה באנקרה אנדרי קרלוב בשבוע שעבר מעידה על התפקיד ההולך וגדל של רוסיה במזרח התיכון. העילה להתנקשות הייתה ההתערבות הרוסית הבוטה במלחמת האזרחים בסוריה לטובת בשאר אל אסד ובני בריתו האיראנים. היא לא מפתיעה אם מביאים בחשבון שהסונים, שמזוהים עם מתנגדי אסד, לא מסתירים את האיבה שלהם כלפי כלפי רוסיה ונשיאה ולדימיר פוטין.

כבר לפני כשבועיים החל קמפיין ברשתות החברתיות הקורא להטיל חרם על רוסיה בגלל האירועים הקשים בחאלב. אזרחים בסעודיה האיצו בשלטונות לגרש את השגריר הרוסי מריאד. בהמשך הקמפיין אף התפשט לשאר מדינות המפרץ. חלק מהמשתתפים בו דרשו מממשלות גם מהן להכריז חרם כלכלי על רוסיה במחאה על מעשיה בחאלב.

התקשורת מצניעה

אבל לנוכח המעורבות הגוברת של רוסיה באינטרסים הכלכליים האזוריים, הזעם הציבורי האדיר כלפיה יוצר מצב מורכב עבור הממשלות בחצי האי ערב. כך למשל, מוצאות עצמן היריבות המרות רוסיה וסעודיה באותו הצד של המתרס כשהן מנסות לייצב את שוק הנפט העולמי. בניגוד לתחזיות, שתי המדינות שיתפו פעולה באופן הדוק בחודש שעבר בוועידת אופ"ק והביאו להסכם על הגבלת הפקת הנפט.

שיתופי הפעולה אמנם מוצנעים בתקשורת הסעודית, אך מאחורי הקלעים האינטרסים הכלכליים הם שנותנים את הטון. מטבע הדברים, בכירים סעודים זהירים בהתבטאויות כלפי מוסקבה. בראיון שנתן שר הנפט הסעודי ח'אלד אל־פאלח אחרי אישור הסכם אופ"ק הוא הודה כי שיתוף הפעולה בין מוסקבה לריאד סלל את הדרך להסכם, אך הדגיש מנגד כי שתי המדינות אינו רואות עין בעין בסוגיות שונות באזור, ובראשן סוריה והשפעתה של איראן. למרות המחלוקות, נראה שהסעודים מעוניינים לשמר את היחסים המתגבשים עם רוסיה, ועל כך ניתן ללמוד מהעובדה שמועצת חכמי הדת בסעודיה הכפופה לארמון המלוכה מיהרה לפרסם מיד אחרי ההתנקשות בשגריר הרוסי פתווה (הלכה דתית) האוסרת פגיעה בשגרירים ודיפלומטים זרים וכן אוסרת גילויי שמחה על פגיעות כאלו.

תיאוריית קונספירציה שנפוצה ברשתות החברתיות בסעודיה מצביעה על הפער בין התנהלות הממשלה לבין הסנטימנט העממי. לפי התיאוריה, הסעודים והרוסים רקמו עסקה משולבת שכללה מצד אחד את הסכם הנפט בווינה ומצד שני את ההשתלטות המחודשת של אסד על חאלב. המאמינים מצאו לה סימוכין בקריאתה של מוסקבה לריאד להצטרף לניסיונות ליישב את הסכסוך בסוריה, ביחד עם איראן וטורקיה. האינטרסים הכלכליים של רוסיה במזרח התיכון מקיפים מגוון תחומים, והענף הבולט שבו היא מעורבת הוא הנפט והגז. לוקאויל פעילה בעיראק ובמצרים וגזפרום היא ספקית הגז המובילה לטורקיה. החודש רכשה רוסנפט מ־ENI האיטלקית נתח של 30% משדה הגז הטבעי הגדול במצרים, שורוק. הרוסים שילמו לאיטלקים 1.12 מיליארד דולר בעסקה, שכללה גם אופציה לרכישת 5% נוספים מהשדה בעתיד. העסקה במצרים הגיעה ימים אחדים אחרי שקרן ההשקעות הקטארית וחברת הסחורות גלנקור רכשו יחד ממשלת רוסיה 19.5% ממניות רוסנפט תמורת כ־11 מיליארד דולר. לכן, ההשקעה של רוסנפט בשדה הגז המצרי טומנת בחובה גם השקעה קטארית עקיפה ונדירה, שכן מדינת המפרץ הקטנה נחשבת למוקצית בעיני משטר א־סיסי בגלל תמיכתה בתנועת האחים המוסלמים.

נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין צילום: איי פי

עניין נוסף מגלים הרוסים בעסקי תחנות הכוח הגרעיניות, שמדינות האזור רואות בהן פתח לגיוון מקורות האנרגיה שלהן. במהלך המחצית השניה של 2016 הודיעו מצרים, ירדן וטורקיה על שיתוף פעולה עם רוסיה בתחום, ורק החודש הודיעה מוסקבה כי היא תקים תחנת כוח גרעינית עם יכולת הפקה של 1200 מגה ואט עבור משרד החשמל הסודאני.

התחממות היחסים עם סעודיה לא מונעת מרוסיה לפעול במלוא העוצמה לביסוס קשריה הכלכליים עם איראן. שתי המדינות הצהירו על הקמת בנק אסלאמי משותף ועל הלוואות בגובה 2 מיליארד דולר שתיתן רוסיה לאיראן כדי לממן בניית מסילות ברזל ותחנות כוח.

מחכים לטראמפ

ההתפתחויות הללו מתרחשות על רקע ציפיית כל הצדדים המעורבים לכניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן. הממשל החדש צפוי להוביל שינוי במדיניות של וושינגטון במזרח התיכון בשמונה השנים הבאות. יהיו לכך כמובן גם השלכות כלכליות. לעת עתה נראה שסעודיה מתכוונת לצמצם את השקעותיה בארה"ב עד שיתברר הכיוון שבו הולך ממשל טראמפ. בין היתר, ההנפקה של ענקית הנפט הסעודית אראמקו שצפויה במהלך 2017 או 2018 לא תתבצע בבורסת ניו יורק בעיקר בשל החשש מהשלכות חוק JASTA — החוק לצדק נגד מממני טרור — שכבר הוליד חיכוכים בין וושינגטון לריאד. אגב, היומון הסעודי "אל־אקטיסדיה" דיווח בשבת כי הממשלה מתכננת למכור 49% ממניות ארמקו בהנפקה המתוכננת, אך אתמול הוא הסביר כי הפרסום היה שגוי והתנצל בפני הקוראים.

צומת שמחבר בין המשק הסעודי לארה"ב הוא שער הריאל המקומי, שמקובע לדולר. לפי ידיעות בתקשורת המקומית סעודיה הגדילה את השקעתה באג"ח אמריקאיות ל־96 מיליארד דולר בטרם ההכרזה על העלאת הריבית בארה"ב החודש, כדי להגן על הפקדונות של הסעודים.

המצב רגיש אף יותר לאור הערכות כי המשק הסעודי עלול להידרדר למשבר חריף תוך שנים בודדות אם מחיר הנפט לא יעלה וההוצאות הצבאיות על המלחמה בתימן ימשיכו לגדול.

ביום חמישי הציגה ממשלת סעודיה את תקציבה לשנת 2017, שהתקשורת הגדירה כנקודת מפנה לקראת השגת יעדי תכנית 2030 שנועדה לצמצם את תלות הממלכה בהכנסות מנפט.

הצמרת הסעודית ובראשה מוחמד בן סלמאן, סגן יורש העצר ובנו של המלך, הדגישה כי תקציב 2017 מבוסס על יסוד חדש שעד כה לא היה מקובל בתקציב הסעודי — שקיפות. זהו מסר כלפי פנים וחוץ שנועד למתן את הביקורת על שחיתות נרחבת ועל כך שהמשפחה השלטת עושה בהכנסות המדינה כבשלה.

תקציב 2017 הוא הרביעי ברציפות שבו יצרנית הנפט הגדולה בעולם רושמת גירעון. עם זאת, הוא צפוי להיות קטן יותר ולהגיע ל־53 מיליארד דולר או 8%, לעומת 80 מיליארד דולר, או כ־14%, השנה. לצמצום הגירעון צפויות לתרום הכנסות הנפט שיגיעו לכ־128 מיליארד דולר, עלייה של כ־46% בהשוואה ל־2016. גורם נוסף לצמצום הגירעון הוא צעדי צנע שנוקטת הממשלה, כמו למשל העלאת מחירי הדלק בכ־30% כחלק מהקיצוץ בסובסידיות הממשלתיות. עם זאת, כדי למנוע תסיסה ציבורית בוטלו ברגע האחרון מסים חדשים שלפי הדלפות קודמות היו אמורים לפגוע עוד יותר בהכנסה הפנויה של האזרחים.

זאת ועוד, ביום שבת אמר מזכ"ל ועדת הפיננסים של ארמון המלוכה הסעודי מוחמד אל טוואיג'רי כי הממלכה מתכננת להנפיק אג"ח בהיקף של 15–10 מיליארד דולר בשנה הבאה, זאת לאחר שהשנה היא גייסה 17.5 מיליארד דולר בשוק הבינלאומי, לראשונה בתולדותיה. אל טוואיג'רי אמר את הדברים לערוץ הטלוויזיה אל־עראביה. גיוס החוב נועד לממן, בין היתר, את תוכנית 2030. לדברי שר האוצר הסעודי מוחמד אל ג'עדאן, שהתראיין לסוכנות הידיעות בלומברג, הגיוס צפוי להתרחש ברבעון הראשון של 2017.

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת