$
כלכלה ומדיניות

הערכות: תוצאות הבחירות ביוון עלולות לסכן את תוכנית החילוץ

אחרי שנתיים של משבר כלכלי, הציבור ביוון צפוי להעניש היום בקלפיות את שתי המפלגות הגדולות ולהעניק קולות רבים ל"מפלגות מחאה" קיצוניות. מצב כזה לא יאפשר הקמת ממשלה, וייתכן שיוון תלך לבחירות נוספות כבר ביוני

סוכנויות הידיעות 07:1906.05.12

אחרי יותר משנתיים של משבר כלכלי, חילוצים בינלאומיים, מחיקת חובות ענקית ו תוכנית הצנע הקשה ביותר באירופה, אזרחי יוון יקבלו היום (א') הזדמנות להראות לפוליטיקאים מה דעתם על מי שהכניסו אותם לתסבוכת הזאת.

 

מיליוני יוונים הזועמים על קיצוצי המשכורות, העלאות

המסים ושיעור האבטלה המאמיר יצביעו מחר בבחירות לפרלמנט, שתוצאותיהן צפויות להיות כאוטיות במיוחד. על פי כל התחזיות, יוונים רבים ינטשו הפעם את הנאמנויות המסורתיות שלהם למפלגות הגדולות, כך שאף מפלגה לא תזכה ברוב והפרלמנט יהיה במצב המפולג ביותר מאז נפילת החונטה והשבת הדמוקרטיה למדינה ב־1974.

 

תוצאות הבחירות עשויות להביא לחוסר יציבות פוליטית כה גדול, עד כדי כך שבכירים משתי המפלגות הגדולות מתכננים סבב בחירות נוסף בקרוב, חלקם סבורים שאפילו בחודש הבא.

 

מצב כזה יכול להשאיר את יוון ללא ממשלה דווקא בתקופה שבה היא זקוקה לה יותר מכל, ולסכן את תוכנית החילוץ הבינלאומית שבה המדינה תלויה כדי להבטיח את הישארותה בגוש היורו. הפרלמנט היווני מורכב לרוב בעיקר מנציגים של מפלגת "הדמוקרטיה החדשה (ND) ומפלגת המרכז־שמאל Pasok, שנמצאת כיום בשלטון. אולם הפעם, ספק אם שתי המפלגות יצליחו להשיג 300 מושבים בפרלמנט יחד, מאחר שיוונים רבים צפויים להצביע ל"מפלגות מחאה" - ממפלגה מרקסיסטית־לניניסטית ועד למפלגת ימין קיצוני שגובלת בניאו־נאציזם. עשר מפלגות צפויות לעבור את אחוז החסימה (3%), ומתוכן שבע מתנגדות להסכם החילוץ ושתיים רוצות שיוון תצא מגוש היורו לחלוטין. לכן ישנו סיכוי סביר שגם אם תקום ממשלה, היא תיאלץ לפתוח את המשא ומתן על הסכם החילוץ.

 

היוונים מטילים על שתי המפלגות הגדולות את האחריות על הבעיות שהביאו את יוון למצבה הירוד הנוכחי. ב־2010, אחרי שנים של הוצאות ממשל מוגזמות והתנהלות תקציבית מרושלת, המשקיעים הבינלאומיים הפסיקו לרכוש את החוב היווני. כדי להגן על המדינה משקיעה, נדרשו שתי חבילות סיוע משותפותיה באיחוד האירופי ומקרן המטבע הבינלאומית, שהסתכמו ביותר מ־240 מיליארד יורו, וכן מחיקת חובות אדירה למשקיעים הפרטיים.

 

מאז נובמבר 2011, כאשר הפרלמנט הדיח את ראש הממשלה הסוציאליסטי, המדינה נשלטת על ידי ממשלת קואליציה זמנית שבראשה הושם הטכנוקרט לוקאס פפאדמוס, שהצליח להשיג ליוון את החילוץ השני והקלה מסוימת בנטל החוב.

אחד התנאים לקבלת חבילת החילוץ השנייה היה שאתונה תציג עד יוני תוכנית קיצוצים נוספת, בהיקף 11.5 מיליארד יורו. הקיצוצים של יוני יחייבו את מנהיגי המדינה להכריז על קיצוצים נוספים.

 

על פי התחזיות, ND תזכה במספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט, ומנהיגה אנטוניס סאמרס כנראה יהיה ראש הממשלה. את הסוציאליסטים מנהיג אבנגלוס וניזלוס, שהיה עד לא מזמן שר האוצר בממשלתו של פפאדמוס.

 

מחר יוכרע המירוץ לנשיאות צרפת

 

נשיא צרפת ניקולא סרקוזי יתמודד היום ראש בראש עם מנהיג המפלגה הסוציאליסטית פרנסואה הולנד בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות צרפת.

 

סיכוייו של סרקוזי לשמור על כיסאו הלכו והצטמצמו ככל שמועד הבחירות התקרב, זאת אף שסקרי סוף השבוע הצביעו על הצטמצמות הפער בינו לבין הולנד - בעקבות נטישת הימין הקיצוני.

 

פרנסואה ביירו ממפלגת המרכז הכריז ביום חמישי כי הוא מעביר את תמיכתו להולנד, בטענה שסרקוזי נכנע למדיניות שנאת הזרים ולקו האנטי־אירופי של הימין הקיצוני.

 

במקביל, כמה סקרים שנערכו לאחר העימות המתוקשר של סרקוזי והולנד ביום חמישי, אך לפני הודעתו של ביירו, הצביעו על כך שסרקוזי מצליח לצמצם מעט את הפער ל־5%. בממשלת גרמניה כבר מתכוננים למצב שבו סרקוזי יפסיד להולנד, שידוע כמתנגד למדיניות הפיסקאלית שמובילות כיום גרמניה וצרפת, לטיפול במשבר החוב ביבשת.

 

שר האוצר של גרמניה וולפגנג שויבלה הצהיר בסוף השבוע כי גרמניה מצפה מהולנד "לשמר" את ההתחייבות הצרפתית שניתנה על ידי סרקוזי, לתמוך במדיניות הפיסקאלית הנוכחית.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x