"2012 תהיה שנה רעה מאוד לספרד"
בבחירות הכלליות שיתקיימו במדינה ביום ראשון צפויים הספרדים להעניש את המפלגה הסוציאליסטית על האבטלה המפלצתית ולבחור במפלגה השמרנית וביו"ר נעדר הכריזמה שלה, מריאנו ראחוי. ההיסטוריון פרופ' רענן ריין ל"כלכליסט": "חשוב להבין שאנחנו מדברים במושגים של השפל הגדול בארה"ב בשנות ה־30"
שישה חודשים אחרי שמאות אלפי ספרדים הציפו את כיכרות הערים, הקימו מאהלים וזעקו "דמוקרטיה אמיתית עכשיו!", ביום ראשון תיבחר בספרד דווקא ממשלת ימין שמרנית - אלא אם תתרחש הפתעה בקנה מידה מרשים במיוחד.
ימים ספורים לאחר שממשלות יוון ואיטליה התמוטטו תחת ערימה של חובות ומנהיגיהן הכריזמטיים והצבעוניים הוחלפו בטכנוקרטים קרי רוח, הספרדים יבחרו כברירת מחדל ביו"ר המפלגה העממית השמרנית (PP) מריאנו ראחוי - דמות נעדרת כריזמה, שהפסיד בשתי מערכות הבחירות הקודמות.
האתגר המרכזי של ראחוי יהיה לייצב ולאושש את הכלכלה הספרדית מוכת החובות, בתקופה שבה היא סופגת חדשות לבקרים התקפות מהשווקים הפיננסיים וגוברים החששות לכך שגם היא, הגדולה מכדי ליפול, תצטרף לרשימת המדינות הנזקקות לסיוע חיצוני.
מאהל מפגינים בספרד צילום: רויטרס
נתונים מסמרי שיער
"הבחירות האלה מיותרות במובן מסוים, מפני שתוצאותיהן ידועות מראש", אומר פרופ' רענן ריין בראיון ל"כלכליסט". "הציבור הספרדי מבקש להעניש את הממשלה הסוציאליסטית ולכן ינחיל למפלגת השלטון (PSOE) תבוסה צורבת, שעל פי הסקרים לא היתה כמותה מאז 1982 - הפרש של יותר מ־15%". גם הסוציאליסטים, שאותם מוביל אלפרדו פרס רובלקבה, מכירים בכך שהתבוסה בלתי נמנעת.
יצירת מקומות עבודה היא כמעט הנושא היחיד שנמצא על סדר היום במערכת הבחירות הנוכחית. "חשוב להבין עד כמה עמוק וחריף מצב האבטלה בספרד כרגע", אומר ריין, היסטוריון של ספרד וראש מרכז דניאל אברהם ללימודים בינ"ל ואזוריים באוניברסיטת תל־אביב. "אנחנו מדברים במושגים של השפל הכלכלי הגדול בארה"ב בשנות השלושים".
הנתונים אכן מסמרי שיער: שיעור האבטלה בספרד כמעט שילש את עצמו מאז 2007 וכיום הוא הגבוה ביותר בעולם המפותח - 22%. במילים אחרות, אחד מכל חמישה ספרדים רוצה היום למצוא עבודה ולא יכול, ובסך הכל 5 מיליון ספרדים יושבים בבית בחוסר מעש. למעשה, ב־1.5 מיליון משקי בית אין היום אפילו מפרנס אחד ובחודש אוקטובר לבדו איבדו מדי יום 4,350 ספרדים את מקום עבודתם.
בקרב צעירים עד גיל 24 המצב מדאיג אף יותר. כמעט כל צעיר שני במדינה מחוסר עבודה. גם בקרב בני המזל שעוד מחזיקים בעבודה כלשהי המצב עגום למדי, מאחר ששליש מועסקים בחוזי עבודה זמניים ששוללים מהם ביטחון תעסוקתי מינימלי.
השפל הכלכלי ומדיניות הקיצוצים שבה החלה הממשלה הנוכחית כדי לצמצם את הגירעון מורגשים היטב בספרד. לספרדים ברור שבין אם הממשלה תהיה סוציאליסטית ובין אם שמרנית, הצנע כבר כאן והוא רק יקצין. "הספרדים מהדקים היום את החגורה, זה ניכר בנתוני המכירות הקמעונאיות וגם ברחובות. מי שנוסע תכופות לספרד רואה את ההבדל: הספרדים, שתמיד נהגו לאכול בחוץ, כבר לא נוהרים כל ערב אחרי העבודה לבלות בברים ובמסעדות. יש פחות כסף, וגוברת המודעות לכך שצריך לחסוך כל סנט. קרן ספרדית שהיתה אמורה להוציא השנה ספר שכתבתי אמרה שייבשו לה את כל התקציבים. חלק גדול מהקרנות האלה ייסגרו בשנה הקרובה - כבר עכשיו פעילותן כמעט שותקה לחלוטין".
ראש הממשלה היוצא חוסה לואיס רודריגס ספאטרו טען שהמצב נובע מהמשבר הכלכלי העולמי, אולם לדברי ריין, "המבקרים טוענים שכל מה שהוא עשה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הוא התכחש לקריסתה הממשמשת ובאה של הכלכלה עוד לפני שלוש שנים והתעלם מקריאות אזהרה שנשלחו אליו מכל העולם".
מריאנו ראחוי יו"ר המפלגה השמרנית בספרד צילום: רויטרס
ספאטרו, שנבחר לראשונה ב־2004, יכול לזקוף לזכותו את שביתת הנשק של המחתרת הבאסקית אחרי 43 שנים של פיגועים וסחיטות, הרחבה משמעותית של זכויות האזרח עם חוקים כמו נישואים חד־מיניים, ביטול האיסור על הפלות והוצאת הצבא הספרדי מעיראק. אולם בימים אלה הציבור הספרדי זוכר לו אך ורק את המשבר הכלכלי הגדול והממושך ביותר שידעה המדינה ב־80 השנים האחרונות.
הצרות, כמובן, לא מסתכמות רק באבטלה הגואה: על פי נתונים שפורסמו באחרונה, הכלכלה הספרדית לא צמחה כלל ברבעון השלישי של השנה, 21% מהספרדים חיים מתחת לקו העוני, לפחות 40% מהעיריות סובלות מבעיות פיננסיות קשות, יותר ממיליון בתים ברחבי המדינה עומדים ריקים, והבנקים המקומיים עדיין מחזיקים בחובות רעילים בהיקף 176 מיליארד יורו עוד מלפני התפוצצות בועת הנדל"ן ב־2008.
לכן, סבור ריין, "ראחוי תולה תקוות בכך שהיצוא והתיירות, שני הענפים שעדיין פועלים בהיקף סביר, לא ייחלשו. הדבר אמור לאפשר לספרד להמשיך לצוף איכשהו, להישאר על צמיחה נמוכה אבל לא שלילית. אבל כל שינוי בענפים האלה ידחוף את ספרד עוד יותר אל התהום".
אין טעם לפזר הבטחות
ראחוי, כאמור, מתכנן להחריף את מדיניות הקיצוצים, במטרה לעמוד ביעדי צמצום הגירעון שאליהם התחייבה ספרד בהתאם לדרישות האיחוד האירופי: כיום הגירעון עומד על 9% מהתמ"ג, וממשלת ספאטרו התחייבה לצמצמו ל־6% השנה, 4.4% ב־2012 ו־3% ב־2013 - תקרת הגירעון של האיחוד האירופי. ככלל, השמרנים שואפים לממשלה רזה יותר, עם מסים נמוכים יותר על עסקים, חוקי תעסוקה גמישים יותר ובירוקרטיה פחות מנופחת. על פי דיווחים בימים האחרונים, ראחוי כבר מחפש דמות מוערכת בעולם שישמש כשר האוצר שיוכל להרגיע את המשקיעים הכעוסים. מקורות במפלגתו מסרו לרויטרס כי הוא רוצה מנהל עם כוח השפעה וניסיון, לא בהכרח מישהו מתוך המפלגה.
אולם מאחר שהשמרנים יודעים שהניצחון מונח אצלם בכיס, המפלגה כלל לא טרחה לפרט במצעה את התוכניות לטווח הקצר. רובלקבה כינה את היעדר הפרסום "עמימות מחושבת". השמרנים, מצדם, טוענים שבמצב הנוכחי אין טעם לפזר הבטחות שיהיה קשה לממש בהמשך.
מנהיג חדש לא יוכל לשנות את התמונה?
"אין ספק שראחוי ייהנה מאמון רב יותר מצד משקיעים, אנשי עסקים בתוך ספרד ומנהיגים באירופה. מצד שני, אני צופה יחסי עבודה בעייתיים יותר וחזרה של המחאות לרחוב. במידה מסוימת, עצם העובדה שהסוציאליסטים היו בשלטון עד כה הצליחה למתן את חלק מהתגובות של האיגודים המקצועיים, איגודי השמאל וכיו"ב. הכוונה של ראחוי להגמיש את חוקי העבודה תעורר התנגדות חברתית גדולה יותר מצד מגזרים מסוימים מכפי שהיה עד עתה. הם יתקשו לבלוע מהלכים מסוימים כל עוד הם מגיעים מצד ממשלה שמרנית".
במה שונה המצב בספרד משאר המדינות מוכות החובות באירופה?
"כשמדברים על יוון, איטליה, פורטוגל ואירלנד לרוב מתמקדים בשאלות גובה הגירעון הממשלתי ויכולתה של המדינה לעמוד בהחזר חובות. בספרד הסוגיה הזאת מטרידה קצת פחות, מפני שהשאלה המרכזית היא החוב הפרטי - היציבות של המערכת הבנקאית. לבנקים בספרד יש הרבה מאוד נדל"ן שהם נמנעו במכוון מלמכור, והם למעשה לא הכניסו למאזנים את הירידה האמיתית בשווי הנכסים האלה. בלי סיוע אירופי, היציבות שלהם נראית לי בסכנה של ממש.
"ספרד גם אינה יוון מבחינת היקף הכלכלה והמשמעות שיש לקריסה אפשרית שלה - זו הכלכלה הרביעית בגודלה בגוש היורו. קריסה של ספרד היא קריסה של אירופה. המשבר האחרון החזיר את הדימוי של הגרמנים כעובדים יצרנים, לעומת האיטלקים, הספרדים והיוונים שהם בטלנים. אבל זה לחלוטין לא העניין, לא מדובר באופי לאומי, אלא במבנים כלכליים וארגוניים שאכן דומים בכל דרום אירופה: בירוקרטיה מנופחת, איגודים מקצועיים שנהנו מעוצמה גדולה ולכן יצרו חוקי עבודה נוקשים שמאפשרים גמישות קטנה בניוד עובדים, בפיטורים וכדומה. יש בהן מסורת של מעורבות המדינה בשורה של תחומים כלכליים וחברתיים שבמדינות אחרות היא מצומצמת יותר. כל זה האיץ את המשבר ללא ספק, והגביל את יכולת התמרון של הממשלה בהתמודדות עם תוצאותיו".
ראש ממשלת ספרד ספאטרו צילום: אי פי אי
משבר בנייה חמור
גם דו"ח האיחוד האירופי שפורסם החודש מראה שהסיכוי שספרד תצא מהבוץ בטווח הקצר והבינוני הוא נמוך ביותר. בייחוד מאחר שתעשיית הבנייה, המנוע הכלכלי החשוב ביותר שלה, נמצאת בקרשים. סקר אונסק"ו מ־2009 ממקם את ספרד בתחתית דירוג הנגישות לדיור באירופה, בגלל הספקולטיביות חסרת השליטה שאפיינה את מגזר הנדל"ן הספרדי ב־20 השנים האחרונות ומספרם הגבוה של הנכסים הריקים.
300 אלף משפחות פונו מבתיהן משנת 2007. על פי החוק הספרדי, גם אם הבנק עיקל את הנכס, החוב אינו מבוטל אם הנכס נמכר במחיר נמוך מהמשכנתה. הבנק יכול לתבוע את ההפרש מהלווה כנגד כל הנכסים וההכנסות העתידיים שלו.
במקביל, הגיל הממוצע שבו הספרדים עוזבים את בית ההורים הוא 30, בגלל הקשיים האדירים הכרוכים ברכישת דירה. בספרד אין מספיק דירות מסובסדות או בשכירות נמוכה, אין נגישות נוחה לאשראי, ואי אפשר בכלל לחשוב על נטילת משכנתה לנוכח המשכורות הנמוכות בקרב צעירים בעלי השכלה נמוכה. מי שיש לו השכלה גבוהה מחפש עבודה בחו"ל בגלל התחושה שמצבו של הדור הנוכחי יהיה גרוע מזה של הוריו.
שלטון מנותק מהעם
המציאות הבלתי נסבלת הזו היא שהולידה את תנועת המחאה 15-M, שחבריה מכנים עצמם "לוס אינדיגנדוס" (הזועמים), שיצאו לרחובות בחודש מאי וקראו נגד מערכת השלטון הדו־מפלגתית שפועלת במנותק מהעם ונכנעת לתכתיבי המוסדות הפיננסיים הגדולים ודרישות האיחוד האירופי. התנועה, שהעניקה השראה למחאות "זועמים" ברחבי העולם, זכתה לתמיכה ציבורית נרחבת בספרד.
לכן מתקיים כאן פרדוקס מעניין: הימין עומד בפני ניצחון היסטורי דווקא בתקופה שבה מושגים סוציאליסטיים כמו מדינת רווחה חזרו לאופנה. "שיעור התומכים בשמרנים בקרב הצעירים עוד יותר גבוה מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית", אומר פרופ' ריין. כלומר, "אותם צעירים שיצאו לרחובות כדי לתבוע בראש ובראשונה הגנה על מדינת הרווחה עומדים לבחור בשמרנים, בחירה שבהחלט אינה מבטיחה את ההגנה הזאת".
אז מה מניע אותם להצביע לשמרנים?
"המטרה היא בראש ובראשונה להעניש את המפלגה הסוציאליסטית ולהגיד שהמצב הנוכחי הוא בלתי נסבל. מה שצפוי לקרות אם ייבחרו השמרנים הוא לא בהכרח טוב יותר, אבל אם מסתכלים על ההבטחות של ראחוי במערכת הבחירות, ברור שהמחאה החברתית בכל זאת השפיעה על השיח הציבורי: ראחוי מקפיד לומר היום, למשל, שבכל מקרה לא ייפגעו תקציבי החינוך הציבורי, הבריאות הציבורית ולא תהיה פגיעה בפנסיות".
מה צריך לקרות כדי שיתרחש שינוי אמיתי בספרד ובתחושה של הספרדים לגבי השלטון?
"שני המתמודדים כיום היו 'מס' 2' במשך שנים רבות. מאחר שנראה ששתי המפלגות מציעות אותו הדבר, תחושת הניכור מהמערכת הפוליטית הולכת וגדלה. אבל אפשר לשנות את זה. בחירה של מנהיג כריזמטי שינקוט כמה צעדים משמעותיים תשיב את האמון במערכת הפוליטית ואולי גם תביא שינוי".
איך ספרד תשרוד את העתיד הקרוב?
"במידה רבה, אני חוזה שחורות. 2012 תהיה שנה רעה מאוד לספרד על פי כל קריטריון ואני לא רואה אפשרות שהיא תוכל למנוע גלישה מחודשת למיתון. לפחות בטווח הקצר, הרפורמות שמבטיח ראחוי לא יניבו אינדיקטורים של צמיחה, מפני שלצעדים כאלה אין השפעה מיידית. התקווה היא שלטווח הבינוני, בתוך שנתיים, אכן נוכל לראות שינויים משמעותיים במגמות, אבל זה ודאי לא יקרה במהלך המחצית הראשונה של 2012. כך שכרגע המצב נראה רע, ואירופה כולה תחוש היטב בטווח הקרוב את נטל חולשת הביצועים הכלכליים של כלכלת ספרד".
