פוטין: "רוסיה איננה חוששת מבידוד עולמי"
הזינוק באינפלציה, המפולת בשוקי המניות, הירידה במחירי הסחורות והביטחון הבלתי מעורער של ולדימיר פוטין. כל הסימנים מראים שכלכלת רוסיה נמצאת בדרך למטה
בשנה האחרונה נהנתה רוסיה מצמיחה חסרת תקדים. בזמן שעל העולם המערבי השתלטה אווירת המיתון, העלייה במחירי הסחורות הפכה את הכלכלה הרוסית להרבה יותר אטרקטיבית והזרימה למדינה סכומים עצומים של הון זר. עכשיו נראה שהחגיגה נגמרת ושהמשבר הוא בלתי נמנע. לפי תחזית הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יצנח קצב הצמיחה בשליש, מ-8.1% בשנת 2007 ל-5.4% ב-2011.
סימני ההאטה הכלכלית הראשונים הופיעו ברוסיה בתחילת הרבעון השני של 2008. עד אז הקפידו קברניטי הכלכלה הרוסית להדגיש שמצבה טוב מתמיד ושמשבר האשראי העולמי פסח עליה ואף יוסיף לפסוח. אולם מהנתונים הכלכליים שהתפרסמו בשבועות האחרונים מתברר כי הדבר היחיד שעולה ברוסיה הוא המחירים. האינפלציה הגיעה ל-9.5% מתחילת השנה. חמור מכך, הכלכלה הרוסית הולכת ומאבדת את שני הקטרים שהובילו אותה קדימה בעשור שחלף מאז המשבר האחרון שפקד אותה - ההשקעות הזרות והביקוש הפרטי.
לירידה בביקושים יש מגוון סיבות, אך התוצאה שלהן היא אחת - אנשים קונים פחות. כוח הקנייה של האוכלוסייה המקומית יורד בגלל קצב האינפלציה הגבוה. הבנקים, מצדם, הקשיחו את תנאי מתן האשראי, שהופך עכשיו לפחות זמין עבור הרוסים. בקרמלין מתפללים שהצרות יסתכמו רק בזה. הבעיה היא שכאן הן רק מתחילות.
1. סוף עונת המחצבים
85% מהיצוא של רוסיה נשען על דלק ומתכות. לפני ארבע שנים נבעו 42% מהצמיחה בתוצר מעלייה במחירי הסחורות; בשנה הקרובה יירד השיעור הזה ל-26%–20%. הסיבה לשינוי היא שענף הכרייה הרוסי הגיע לקצה גבול היכולת: עלויות הכרייה גדלות במקביל להתייקרות הסחורות בעולם, ואילו העתודות רק הולכות ומצטמקות ונעשות פחות נגישות. אפילו במשרד לפיתוח כלכלי ברוסיה מודים שיצוא הסחורות לא יוכל לתחזק את הצמיחה הכלכלית לאורך זמן.
הלחימה בגיאורגיה. 7 מיליארד דולר כספי משקיעים הוצאו מרוסיה צילום: רויטרס
הפתרון שהגו בקרמלין לבעיה החמורה הוא להזרים הון ממשלתי שיגביר את ההשקעות הפרטיות בשוק. "כל רובל של הממשלה יביא אחריו שלושה רובלים פרטיים", אומרים במשרד האוצר, אך לא כל המשקיעים משתכנעים. במחצית הראשונה של 2008 הסתכמו ההשקעות הזרות ברוסיה ב-40 מיליארד דולר - חודש בלבד אחר כך ירד הסכום ל-30 מיליארד דולר. המלחמה בגיאורגיה רק החמירה את המצב. במהלך ששת ימי הלחימה הוציאו משקיעים זרים מהשוק 7 מיליארד דולר, ורובם אינם ממהרים לחזור בגלל הסיכון הגבוה.
2. המפולת בבורסה
גם הבורסה הרוסית, ששמרה על יציבות יחסית בתקופת משבר האשראי העולמי, מעידה כי תקופת הפריחה הסתיימה ותוחלף במיתון במקרה הטוב. נקודת המפנה בשוק ההון הרוסי התרחשה ב-19 במאי, כשהמדדים המובילים איבדו יותר מ-3%.
אמנם אז זה נראה תיקון טכני, אבל הבורסה לא התאוששה, והיא ממשיכה בצניחה חופשית. בתוך שלושה חודשים איבד מדד RTS, של 50 החברות הגדולות ביותר, 30% מערכו, ומדד MMVB צנח ב-27.7%. על פי הערכות של אנליסטים, המפולת צפויה להימשך.
במרכז לחקר הכלכלה במוסקבה מסבירים שהמפולת נובעת ממשבר הסאב־פריים והאשראי, ונגרמה בין היתר מהופעת סממני ההאטה בבריטניה ובמדינות גוש היורו. משמעות ההאטה היא ירידה בביקושים לגז, לנפט ולמוצריו - ענף היצוא העיקרי של רוסיה ונתח מרכזי של המגזר התעשייתי (לכן את הנפילות בבורסה מובילות מניות מגזר האנרגיה והתעשייה).
ברוסיה ישנם גורמים מקומיים שהחמירו את המצב עוד יותר. אחד מהם הוא המלחמה עם גיאורגיה, שהגבירה את המתיחות עם המערב. אחת המפסידות הגדולות מהמפולת היא מונופול הגז הממשלתי גזפרום, ששוויו נחתך בכ-130 מיליארד דולר בתוך חודשיים. בכך נהפכה גזפרום מהחברה השלישית בגודלה בעולם לשביעית.
3. ההתערבות הממשלתית
למתרחש בשווקים לא עוזרת מעורבות הממשלה בכלכלה מקומית ובעיקר בנעשה בחברות פרטיות. פרשת יוקוס, שהיתה חברת הנפט הגדולה ביותר ברוסיה וקרסה בהתערבות הממשל, עדיין מרחפת מעל הכלכלה הרוסית, ונראה שההיסטוריה יכולה לחזור על עצמה. חברת הפחם מיצ'ל (Mechel) נראתה מועמדת ודאית להפוך ל"יוקוס 2" לאחר שראש הממשלה ולדימיר פוטין מתח עליה ביקורת חריפה, שהפילה את מניותיה בבורסת מוסקבה ב-29%.
לדברי פוטין, מיצ'ל יצרה מחסור מדומה בשוק הפחם המקומי וגרמה להעלאת מחירים. לטענתו, החברה ייסדה חברות-בנות במדינות שמשמשות מקלטי מס, ומכרה להן את מרבית הפחם שהפיקה במחיר נמוך פי ארבעה ממחיר השוק המקומי. החברות-בנות שיווקו את הפחם באירופה במחירי השוק הרגילים. דברי הביקורת של פוטין, שעליהם הוא חזר פעמיים, זעזעו את שוק ההון הרוסי. שווייה של מיצ'ל נחתך בכ-5 מיליארד דולר, והפרשה כולה לוותה בירידות חדות בבורסה הרוסית.
מחיר ההתבטאות של פוטין למשקיעים הסתכם ב-60 מיליארד דולר, אך הנזק שלה היה גדול הרבה יותר: היא הזכירה להם שהבורסה הרוסית אינה פועלת לפי כוחות השוק בלבד. לחץ דומה מופעל באחרונה על התאגיד הבריטי-רוסי BP-TNK כדי לאלץ את בריטיש פטרוליום למכור את חלקה במיזם ולהפסיק את פעילותה ברוסיה. החברה המשותפת הוקמה ב-2003 במסגרת שיתוף פעולה בין חברת הנפט של טיומן (TNK) לבין בריטיש פטרוליום (BP). אנליסטים מעריכים שמאחורי הסכסוך עומדת בעצם ממשלת רוסיה, שמעוניינת להלאים את החברה ואת ענף הנפט כולו.
"השאלה הגדולה כעת היא מי יקבל בסוף את השליטה בתאגיד", אומר אריאל כהן, מומחה לרוסיה מהריטג' פאונדיישן. גם במקרה הזה קשה להימנע מהשוואה עם פרשת יוקוס. פוטין החל את כהונתו כנשיא בפירוק ענקית הנפט יוקוס, ומדבדב מנסה עכשיו לפצל את TNK-BP.
4. שובו של מסך הברזל
הודעתו של ולדימיר פוטין על הקפאת המגעים לכניסה לארגון הסחר העולמי ועל ביטול ההסכמים שנחתמו עד כה רק הוסיפו שמן למדורה. מהלך כזה צפוי לעלות לכלכלה הרוסית 3-4 מיליארד דולר בשנה. באותו היום איבדה הבורסה הרוסית עוד 6% והמחישה למשקיעים את שינוי הכיוון בכלכלה. נראה שפוטין לא נבהל מהתנודות בשוק ההון, רק להפך. בראיון לערוץ ARD הגרמני ביום שישי האחרון הוא אמר: "רוסיה לא חוששת מבידוד עולמי ואם עליה לבחור בין חיי אזרחיה לנקניק, היא בוחרת בחיים". הוא ציין שארצו אינה מעוניינת במתיחות עם המערב, אך הדגיש כי זכותה של רוסיה להגן על אזרחיה, וכך בדיוק הוא רואה את ההתערבות בסכסוך בגיאורגיה.
בינתיים, הרוסים מחפשים דרך להפסיק את התלות במזון שאותו הם רוכשים מהמערב. בדיוק כמו בתקופה הסובייטית, כלי התקשורת מהללים את היבולים העצומים שמספקים החקלאים המקומיים ומדגישים את האיכות הירודה שבתוצרת הזרה. שר החקלאות של רוסיה, אלכסיי גורדב, מדגיש שיבול החיטה השנה יהיה חסר תקדים - 95 מיליון טונה, מה שיאפשר לא רק לספק את הביקושים המקומיים (כ-71 מיליון טונה) אלא גם לייצר מזון עבור מגדלי עופות ובקר, כדי לוותר על היצוא.
כלכלנים רוסים רבים סבורים שרוסיה איננה יכולה להתחזק בלי שתשתלב בכלכלה העולמית. יותר מאשר להשקעות ולכספים היא זקוקה היום לסיוע טכנולוגי מהמערב - כדי לא לחזור על הטעויות של המלחמה הקרה. הסיבה שרוסיה הפסידה היתה חוסר הקדמה, שהשאירה אותה הרחק מאחור. הסכסוך הנוכחי טומן בחובו סכנות דומות ואף חמורות יותר, שיפגעו קודם כל בחברות המקומיות.
