מדד הבנקים
מדד הבנקים
מדד הבנקים, ששמו הרשמי הוא מדד ת"א־בנקים־5, מרכז את מניותיהם של חמשת הבנקים הגדולים הנסחרים בבורסת תל אביב. המדד משמש אמת מידה לביצועי המגזר הבנקאי בישראל ומושפע מהריבית, מהיקף האשראי במשק, מהפסדי אשראי, מהרגולציה ומהמצב הכלכלי והביטחוני.
אילו מניות נכללות במדד הבנקים
מדד הבנקים כולל חמש מניות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי. הרכב זה מעניק חשיפה לחמש הקבוצות הבנקאיות הציבוריות המרכזיות בישראל, אך הוא אינו מחלק את משקלן באופן שווה.
משקלה של כל מניה נקבע בעיקר בהתאם לשווי השוק שלה ולשיעור החזקות הציבור, בכפוף לכללי המדדים ולתקרת משקל שקובעת הבורסה. לכן מניות הבנקים הגדולים, ובראשן לאומי והפועלים, עשויות יחד לתפוס חלק ניכר מהמדד ולהשפיע עליו יותר מהמניות האחרות. המשקלים משתנים בעקבות תנודות בשערי המניות ומתעדכנים במסגרת מועדי העדכון של מדדי הבורסה.
לצד המדד המרכזי מפעילה הבורסה גם את מדד ת"א־בנקים־5 משקל שווה. במדד זה מקבלת כל אחת מחמש המניות משקל התחלתי דומה בעת האיזון, ולכן השפעתם של הבנקים הקטנים יותר גבוהה ביחס להשפעתם במדד הרגיל.
מה משפיע על מדד ת"א־בנקים־5
הכנסות הבנקים מבוססות במידה רבה על הפער בין הריבית שהם גובים על אשראי לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות ומקורות מימון אחרים. משום כך, למדיניות הריבית של בנק ישראל יש השפעה מרכזית על רווחיות הבנקים ועל האופן שבו המשקיעים מתמחרים את מניותיהם.
עליית ריבית עשויה להרחיב את מרווחי הריבית ולהגדיל את ההכנסות מפעילות מימון, אך היא עלולה גם להכביד על משקי בית ועסקים, לצמצם את הביקוש להלוואות ולהגדיל את הסיכון שלווים לא יעמדו בהחזריהן. ירידת ריבית יכולה לצמצם חלק מהכנסות הריבית, ובמקביל לעודד נטילת משכנתאות, אשראי עסקי ופעילות כלכלית.
גורמים נוספים המשפיעים על מדד הבנקים הם קצב הצמיחה במשק, מצב שוק הדיור, שיעור האבטלה, איכות תיק האשראי, ההפרשות להפסדי אשראי, ההוצאות התפעוליות וחלוקת דיבידנדים. גם דרישות ההון של הפיקוח על הבנקים, מגבלות רגולטוריות, מסים ייעודיים ושינויים בכללי התחרות עשויים להשפיע על הרווחיות ועל יכולת הבנקים להעביר הון לבעלי המניות.
מכיוון שחמש החברות במדד פועלות באותו ענף ובאותה כלכלה, הן חשופות בחלקן לאותם סיכונים. האטה חריפה במשק, פגיעה בשוק הנדל"ן או הרעה נרחבת באיכות האשראי עלולות להשפיע על כמה מניות במקביל.
מדד הבנקים לעומת מדדי הבורסה האחרים
חברות ביטוח אינן נכללות במדד ת"א־בנקים־5. הבורסה מחשבת עבורן מדדים נפרדים, ובהם מדד ת"א־ביטוח. אף ששני הענפים משתייכים לעולם הפיננסים ומושפעים מריבית ומשוק ההון, המודל העסקי שלהם שונה: הבנקים מתמקדים בפיקדונות, אשראי ושירותים בנקאיים, ואילו חברות הביטוח פועלות בביטוח, בחיסכון ארוך טווח ובניהול נכסים.
איך להשקיע במדד הבנקים?
אי אפשר להשקיע ישירות במדד הבנקים, שכן המדד הוא נתון חישובי ולא נייר ערך. אפשר לקבל חשיפה למניות הבנקים באמצעות רכישה נפרדת של המניות או באמצעות קרן סל או קרן מחקה, כמו קרן הסל ילין לפידות סל ת"א־בנקים והקרן הפתוחה ילין לפידות מחקה ת"א־בנקים.
קבוצה אחרת של מוצרים עוקבת אחר מדד אינדקס בנקים ישראל, שהוא מדד פרטי ולא מדד של בורסת תל אביב. עם קבוצה זו נמנות תכלית סל אינדקס בנקים ישראל, הראל סל אינדקס בנקים ישראל, קסם ETF אינדקס בנקים ישראל ואי.בי.אי סל אינדקס בנקים ישראל. לצד חמש מניות הבנקים, המדד כולל גם את מניית פיבי, החברה השולטת בבנק הבינלאומי.
מוצרים משולבים מעניקים חשיפה חלקית בלבד למניות הבנקים: למשל, MTF מחקה משולבת ת"א־125 ות"א־בנקים־5 מקצה 70% מנכסיה למדד ת"א־125 ו־30% למדד הבנקים.
הסיכונים בהשקעה במדד הבנקים
מדד הבנקים מספק פיזור בין חמישה בנקים, אך אינו מספק פיזור ענפי. משקיע המחזיק בו תלוי במידה רבה במצב הכלכלה הישראלית, בהחלטות בנק ישראל, בשוק הנדל"ן המקומי ובמדיניות המפקח על הבנקים. גם הריכוזיות בתוך המדד משמעותית, משום ששני הבנקים הגדולים עשויים להחזיק יחד במשקל גבוה.
מדד מניות יכול לעלות או לרדת בחדות, וקרן סל שעוקבת אחריו אינה מבטיחה תשואה או הגנה על הקרן. ביצועי עבר אינם מעידים בהכרח על ביצועים עתידיים, ותשואת המוצר בפועל עשויה להיות שונה מעט מתשואת המדד בשל דמי ניהול, הוצאות וסטיית עקיבה.
מדד הבנקים הוא אחד המדדים הענפיים הבולטים בבורסת תל אביב ומשמש אינדיקציה לאופן שבו שוק ההון מעריך את רווחיותה ואת רמת הסיכון של מערכת הבנקאות. לצד חשיפה לחברות גדולות ומפוקחות, הוא נושא סיכון הנובע מהריכוז בחמישה גופים הפועלים באותו ענף ובאותו משק.
מדד הבנקים, ששמו הרשמי הוא מדד ת"א־בנקים־5, מרכז את מניותיהם של חמשת הבנקים הגדולים הנסחרים בבורסת תל אביב. המדד משמש אמת מידה לביצועי המגזר הבנקאי בישראל ומושפע מהריבית, מהיקף האשראי במשק, מהפסדי אשראי, מהרגולציה ומהמצב הכלכלי והביטחוני.
אילו מניות נכללות במדד הבנקים
מדד הבנקים כולל חמש מניות: בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק מזרחי טפחות והבנק הבינלאומי. הרכב זה מעניק חשיפה לחמש הקבוצות הבנקאיות הציבוריות המרכזיות בישראל, אך הוא אינו מחלק את משקלן באופן שווה.
משקלה של כל מניה נקבע בעיקר בהתאם לשווי השוק שלה ולשיעור החזקות הציבור, בכפוף לכללי המדדים ולתקרת משקל שקובעת הבורסה. לכן מניות הבנקים הגדולים, ובראשן לאומי והפועלים, עשויות יחד לתפוס חלק ניכר מהמדד ולהשפיע עליו יותר מהמניות האחרות. המשקלים משתנים בעקבות תנודות בשערי המניות ומתעדכנים במסגרת מועדי העדכון של מדדי הבורסה.
לצד המדד המרכזי מפעילה הבורסה גם את מדד ת"א־בנקים־5 משקל שווה. במדד זה מקבלת כל אחת מחמש המניות משקל התחלתי דומה בעת האיזון, ולכן השפעתם של הבנקים הקטנים יותר גבוהה ביחס להשפעתם במדד הרגיל.
מה משפיע על מדד ת"א־בנקים־5
הכנסות הבנקים מבוססות במידה רבה על הפער בין הריבית שהם גובים על אשראי לבין הריבית שהם משלמים על פיקדונות ומקורות מימון אחרים. משום כך, למדיניות הריבית של בנק ישראל יש השפעה מרכזית על רווחיות הבנקים ועל האופן שבו המשקיעים מתמחרים את מניותיהם.
עליית ריבית עשויה להרחיב את מרווחי הריבית ולהגדיל את ההכנסות מפעילות מימון, אך היא עלולה גם להכביד על משקי בית ועסקים, לצמצם את הביקוש להלוואות ולהגדיל את הסיכון שלווים לא יעמדו בהחזריהן. ירידת ריבית יכולה לצמצם חלק מהכנסות הריבית, ובמקביל לעודד נטילת משכנתאות, אשראי עסקי ופעילות כלכלית.
גורמים נוספים המשפיעים על מדד הבנקים הם קצב הצמיחה במשק, מצב שוק הדיור, שיעור האבטלה, איכות תיק האשראי, ההפרשות להפסדי אשראי, ההוצאות התפעוליות וחלוקת דיבידנדים. גם דרישות ההון של הפיקוח על הבנקים, מגבלות רגולטוריות, מסים ייעודיים ושינויים בכללי התחרות עשויים להשפיע על הרווחיות ועל יכולת הבנקים להעביר הון לבעלי המניות.
מכיוון שחמש החברות במדד פועלות באותו ענף ובאותה כלכלה, הן חשופות בחלקן לאותם סיכונים. האטה חריפה במשק, פגיעה בשוק הנדל"ן או הרעה נרחבת באיכות האשראי עלולות להשפיע על כמה מניות במקביל.
מדד הבנקים לעומת מדדי הבורסה האחרים
חברות ביטוח אינן נכללות במדד ת"א־בנקים־5. הבורסה מחשבת עבורן מדדים נפרדים, ובהם מדד ת"א־ביטוח. אף ששני הענפים משתייכים לעולם הפיננסים ומושפעים מריבית ומשוק ההון, המודל העסקי שלהם שונה: הבנקים מתמקדים בפיקדונות, אשראי ושירותים בנקאיים, ואילו חברות הביטוח פועלות בביטוח, בחיסכון ארוך טווח ובניהול נכסים.
איך להשקיע במדד הבנקים?
אי אפשר להשקיע ישירות במדד הבנקים, שכן המדד הוא נתון חישובי ולא נייר ערך. אפשר לקבל חשיפה למניות הבנקים באמצעות רכישה נפרדת של המניות או באמצעות קרן סל או קרן מחקה, כמו קרן הסל ילין לפידות סל ת"א־בנקים והקרן הפתוחה ילין לפידות מחקה ת"א־בנקים.
קבוצה אחרת של מוצרים עוקבת אחר מדד אינדקס בנקים ישראל, שהוא מדד פרטי ולא מדד של בורסת תל אביב. עם קבוצה זו נמנות תכלית סל אינדקס בנקים ישראל, הראל סל אינדקס בנקים ישראל, קסם ETF אינדקס בנקים ישראל ואי.בי.אי סל אינדקס בנקים ישראל. לצד חמש מניות הבנקים, המדד כולל גם את מניית פיבי, החברה השולטת בבנק הבינלאומי.
מוצרים משולבים מעניקים חשיפה חלקית בלבד למניות הבנקים: למשל, MTF מחקה משולבת ת"א־125 ות"א־בנקים־5 מקצה 70% מנכסיה למדד ת"א־125 ו־30% למדד הבנקים.
הסיכונים בהשקעה במדד הבנקים
מדד הבנקים מספק פיזור בין חמישה בנקים, אך אינו מספק פיזור ענפי. משקיע המחזיק בו תלוי במידה רבה במצב הכלכלה הישראלית, בהחלטות בנק ישראל, בשוק הנדל"ן המקומי ובמדיניות המפקח על הבנקים. גם הריכוזיות בתוך המדד משמעותית, משום ששני הבנקים הגדולים עשויים להחזיק יחד במשקל גבוה.
מדד מניות יכול לעלות או לרדת בחדות, וקרן סל שעוקבת אחריו אינה מבטיחה תשואה או הגנה על הקרן. ביצועי עבר אינם מעידים בהכרח על ביצועים עתידיים, ותשואת המוצר בפועל עשויה להיות שונה מעט מתשואת המדד בשל דמי ניהול, הוצאות וסטיית עקיבה.
מדד הבנקים הוא אחד המדדים הענפיים הבולטים בבורסת תל אביב ומשמש אינדיקציה לאופן שבו שוק ההון מעריך את רווחיותה ואת רמת הסיכון של מערכת הבנקאות. לצד חשיפה לחברות גדולות ומפוקחות, הוא נושא סיכון הנובע מהריכוז בחמישה גופים הפועלים באותו ענף ובאותו משק.
