משרד הבריאות הכריע: קיצור תורנויות המתמחים יימשך, אך לא יורחב למרכז
שלוש שנים לאחר קיצור התורנויות מ-26 ל-21 שעות, מנכ"ל משרד הבריאות אימץ את המלצות הצוות לבחינת הרפורמה. בעוד 75% מהמתמחים מרוצים מהשינוי, רק 12% מהרופאים הבכירים וממנהלי המחלקות שותפים לשביעות הרצון. המתווה החדש יאפשר גמישות בשעות העבודה והחרגת מחלקות מסוימות, ולכל מחלקה שבה מקוצרות התורנויות יתווסף תקן לרופא מומחה. עלות המהלך טרם נקבעה
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אימץ היום (ה') את המלצות הצוות לבחינת עומס העבודה על המתמחים, בראשות מנהל המרכז הרפואי סורוקה, פרופ' שלומי קודש. מדובר בוועדה בהשתתפות נציגי משרד האוצר והר"י, שבדקה את יישום מתווה קיצור התורנויות שאושר לפני כשלוש שנים, ועורר ביקורת רבה בקרב רופאים מומחים, ובעיקר מנהלי המחלקות, שהצביעו על ליקויים חדשים שיצר אופן ההעסקה החדש. בלב הרפורמה אז - קיצור תורנויות המתמחים מ-26 שעות ל-21 שעות (19 שעות משמרת ועוד 2 חפיפה).
המסקנה: לא חוזרים לאחור. המתווה נשאר ברירת המחדל בבתי החולים בפריפריה שבהם הוא מיושם ולא יתרחב למרכז, אך עובר ממודל אחיד לכל המחלקות למודל גמיש. מרכז הכובד של התיקון עובר לרופאים הבכירים, ששילמו את רוב מחיר היעדרות המתמחים בשעות הבוקר (שם התרכזה הרפורמה).
"אנחנו נשענים על עבודה מצוינת שנעשתה לפני שלוש שנים, שיצאה לדרך עם הרעיון שלא חייבים לעשות תורנויות של 26 שעות ברצף", אמר קודש בתדרוך לכתבים. "אחרי שלוש שנים אנחנו עושים את ההתאמות כדי לתת מענה גם לאתגרים החדשים שהמתווה החדש יצר".
מרוצים מול מתוסכלים
"הממצא הכי חשוב, שעלה גם בסקרים, גם במחקרים וגם בשיח הבין-אישי: המתמחים שעובדים במתווה המקוצר מרוצים", אמר קודש. "הרוב הגדול מאוד מתאר שינוי באיכות החיים, בסגנון החיים, בזמן עם המשפחה". בסקר שערך הצוות בקרב 184 מתמחים, 75% מרוצים מהמתווה כפי שהוא, ורק חמישה ביקשו לחזור ליום עבודה מלא ולאחריו תורנות.
אלא שאצל הבכירים התמונה הפוכה - כ-12% בלבד מהבכירים ומנהלי מחלקות היו מרוצים מהמתווה כפי שהוא ויותר משליש מהם דרשו שהמצב יחזור לקדמותו. בסך הכול כ-81% מהם מדווחים על פגיעה בהכשרת המתמחים, ו-78% על פגיעה ברצף הטיפולי. "זה אחד הממצאים הכי משמעותיים, ועלה כבר בפגישה הראשונה", אמר קודש. "יש צוות שעובד ביחד, רופאים בכירים ומתמחים, עם איזונים ובלמים שקיימים עשרות שנים. עכשיו מורידים מתמחה אחד בבוקר – ויותר עומס נופל על הרופאים הבכירים".
עו"ד יעל ישראלי נבו, יועצת המשרד להסכמי רופאים, ריכזה את עבודת הצוות אמרה, כי למרות הממצאים מומחים רבים הבהירו שאי אפשר לחזור ל-26 שעות, אך הוסיפה כי המתווה "אתגר את האחדות האורגנית של המחלקות". היא סיפרה כי אחת הרופאות הגדירה את המציאות החדשה כ"פגיעה ב-DNA של העבודה. ואנחנו מבינים את זה".
סוף ה-One Size Fits All
"המתווה שהוחל – וכך נכון היה לעשות אז – היה one size fits all: כל המחלקות מקצרות, ומקצרות באותה צורה", אמר קודש. "עברו שלוש שנים ואנחנו לומדים איך אפשר להתאים בין התמחויות שונות, בין בתי חולים שונים, בין סגנונות לימוד במחלקות שונות".
התיקון הראשון נוגע לשעת תחילת העבודה ביום התורנות. היום רוב המחלקות מתחילות ב-13:00. לפי ההמלצה, כל מחלקה תוכל לקבוע שעת התחלה בין 11:00 ל-14:00, ושעת הסיום תוזז בהתאם לטווח שבין 8:00 ל-11:00 למחרת. התקרה של 19 שעות ועוד שעתיים חפיפה נשארת. ההחלטה תתקבל באישור מנהל בית החולים. שנית, הנהלות בתי החולים יוכלו לבקש להחריג מהמתווה את מחלקות העור, הגריאטריה, הנפרולוגיה, השיקום, האונקולוגיה וההמטולוגיה – בתנאים מצטברים: לא יותר משש תורנויות בחודש למתמחה, שלוש שעות שינה רצופות בין חצות ל-6:00 עם עצירת קבלות, ותנאי חדר תורן מוגדרים. ההחרגה תאושר על ידי מינהלת במשרד הבריאות ועל ידי משרד העבודה. הפנימית, הילדים והנוירולוגיה אינן ברשימה. בנוסף, ניתן יהיה להחריג תורנויות בטיפול נמרץ פנימי, טיפול נמרץ ילדים ופגייה.
שלישית, הקיצור יחול לפי מקצוע התורנות ולא לפי מחלקת האם של המתמחה. מתמחה בפנימית שעושה תורנות רשות בקרדיולוגיה, למשל, יעבוד ביום שלפניה יום מלא. לדברי ישראלי נבו, מצב שבו שני מתמחים עובדים זה לצד זה, אחד במתכונת מקוצרת ואחד לא, הוא "לא סיטואציה בריאה".
רופא בכיר לכל מחלקה
ההמלצה המרכזית היא תוספת תקן של רופא מומחה לכל מחלקה מקצרת. "במתווה המקורי נוספו מתמחים, כדי לתת מענה לחוסר של המתמחים ביום שלפני תורנות", הסביר קודש. "אנחנו מוצאים אחרי שלוש שנים שיש חוסר משמעותי גם ברופאים מומחים, כאשר הם נשאבים להרבה יותר עבודה שוחקת". לדבריו, "ברוב המחלקות זו תוספת של 25% של רופאים בכירים". והוסיף: "המתווה שממנו אנחנו יוצאים שם דגש מאוד חזק על מתמחים, ואנחנו כאן עושים תיקון בנושא הרופאים הבכירים". מחלקה שתעדיף זאת, תוכל להמיר את עלות הבכיר בתקנים של גורמי עזר לעבודת הבוקר. על השאלה מאיפה יגיעו המומחים, השיב קודש: "הרופא הבכיר הנוסף יגיע מהמתמחים הקיימים ברוב בתי החולים".
המרכז ימתין
"אנחנו ממליצים להשאיר את מתווה קיצור יום העבודה ולא לחזור לאחור, אבל לאור האתגרים שעלו, מוקדם מדי להרחיב אותו לכל הארץ או להתמחויות נוספות", אמר קודש. התנאים להרחבה נותרו אלה שנקבעו ב-2023, ובהם לפחות 2,000 מקבלי רישיון לרפואה בשנה בממוצע תלת-שנתי. רק בדימות וברפואה דחופה, שבהן הרצף הטיפולי פחות קריטי, ניתן יהיה לשקול הרחבה מהירה יותר. "כל עוד יש פערים כמותיים משמעותיים, לא נכון לקחת את היתרון הזה של הפריפריה לטובת מקומות אחרים", אמר קודש.
השכר והתקציב
בשכר המתמחים הצוות לא ממליץ על שינוי. לפי מחקר של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות שהוצג לצוות, המתמחים מפסידים 1,000-1,500 שקל בחודש, ותורנות הרבע – ארבע שעות נוספות אחר הצהריים להשלמת השכר – נתפסת בקרבם כ"קנס חברתי". בתדרוך הוגדרה תורנות הרבע כמתווה "נדיב יחסית".
הדוח אינו כולל אומדן עלות. "הצרכים הם אינסופיים", אמר קודש. "ההמלצות שלנו תועדפו בתוך מסגרת תקציב שעכשיו צריך להכין אותה וליישם אותה". קודש הדגיש כי אחריות היישום היא על משרד הבריאות שנערך לתקצב את התיקונים למתווה. בראש סדר העדיפויות: הרופא הבכיר הנוסף, ואחריו הקמה מחודשת של מינהלת ייעודית במשרד הבריאות שתלווה את היישום, וגוף ידע עצמאי שיפיץ פרקטיקות מוצלחות בין המחלקות.
"לא לחכות שלוש שנים כדי ללמוד, אלא ללמוד כל הזמן, מחודש לחודש, לשמוע את השטח", סיכם קודש. "ההנחה היא שגם ההמלצות שלנו יצטרכו עידונים ותיקונים בדרך".




























