מהלהיט החדש בתל אביב ועד הקלאסיקה העכואית: המסעדות הכי טובות על הים
איפה אוכלים ברבוניות מטוגנות עם שפריץ מהגלים, מי מציע נוף פנורמי לים ולאיזו מסעדה הכי כדאי לקחת אורחים מחו"ל - חיליק גורפינקל בוחר את חמש מסעדות החוף הטובות בישראל
לא ים אחד כי אם ארבעה זיכתה אותנו ארץ ישראל, וכל אחד יפה ומיוחד מקודמו. אך לא משנה אם מדובר בים התיכון, ים המלח, הים האדום או הכנרת – קשה עד בלתי אפשרי למצוא מסעדות חוף ראויות. אפילו מסעדות שסתם משקיפות על הים הן נדירות ומסעדות שממש נוגעות בקו המים הן כבר ממש סוג של פאטה מורגנה.
זה קשור אולי גם לחוקי רישוי נוקשים אבל נדמה לי שיותר מכל זה הפנומן הישראלי של "עם הגב לים" כמו שכתב פעם מאיר אריאל. אנחנו עם שמתנכר לים שלו. לכאורה היו אמורות להיות כאן עשרות מסעדות דגים פשוטות בהן אפשר לזלול ברבוניות וסרדינים מטוגנים ולשתות קצת ערק או יין לבן. אבל בפועל, יש בקושי אחת כזו. פעם היו כאלה ביפו בנמל, לא נשארו כמעט בכלל. בעכו יש כמה ואחת מהן תעלה ותופיע מיד. אבל זהו בערך. וכך נשארנו בעיקר עם מסעדות גורמה יקרות ויוקרתיות שנוגעות לא נוגעות בחול עצמו. לא הרבה, אבל זה מה יש. פעם, מזמן, ישראלים יכלו לנסוע לעזה לאכול דגים על שפת הים. אולי פעם נשוב לשם, אם מתישהו יפרוץ פה השלום...
ובכל זאת, הנה חמש מסעדות נדירות שמציעות אוכל טוב על קו המים:
שילוב קולינרי מנצח
איטליאנו דה לה קוסטה, חיפה
החוף הענק והרחב של חיפה הוא גן עדן לרוחצים, גולשים וגם גולשי המצנחים המפורסמים שמאות מהם ממלאים את החוף שמול קצהו התחתון של הרכבל המפורסם, בין טיילת בת גלים לחוף בת גלים במפרץ קטן ויפהפה. ממש על המפרץ הזה יושבת מסעדת איטליאנו דה לה קוסטה במין מבנה עגול עם חלון פנורמי מושלם ממש. כשהגולשים מגיעים, מדובר במקום שלא ממש אכפת לך מה מגישים בו לאכול. אבל האוכל כאן נהדר ממש: שילוב בין המטבח האיטלקי, כפי שמרמז השם, למטבח הערבי המקומי. זה נשמע מוזר אולי אבל זה עובד. וכך אפשר למצוא כאן מנות איטלקיות קלאסיות כמו ארנצ'יני, סלט פנצנלה, פיצות ופסטות ולצידן סלט טאבולה, חציל קלוי או סיניה טלה. כשמוסיפים לזה את הנוף המרהיב ומרחיב הדעת ממש, זה פשוט נפלא.
איטליאנו דה לה קוסטה, העלייה השנייה 96, חיפה
מטבח עילי בין העתיקות
הלנה, קיסריה
עמוס שיאון הוא אחד השפים הכי מוכשרים בישראל, כזה שהיה אמור להיות כוכב גדול בהרבה, אולי אחד הכי גדולים, אלמלא היה מתעקש לפעול ב"פריפריה". קיסריה כידוע אינה בדיוק נתיבות או קרית שמונה, והמרחק ממנה אל תל אביב או חיפה או קצר למדי, ועדיין - בישראל כמו בישראל, כל מה שאינו בתל אביב (או מקסימום בחיפה) הוא סוג של פריפריה כשזה מגיע לאוכל, ולא רק.
כבר עשרים שנה יושב שיאון במסעדה היפה שלו על חוף קיסריה העתיקה, במפרץ קטן ומרהיב שהגלים לוחכים ממש את מרפסת מסעדתו. כשהעתיקות מאחור וחומת הים והמזח העתיקים מלפנים, אפשר לשכוח לרגע שאנחנו עדיין בארץ המלחמה הנצחית ולהתמכר לשקיעה, לבריזה, לריח המלח ולא פחות חשוב, לאוכל המופלא ממש של שיאון, שבקלות מזכה אותו בחברות של כבוד לא רק ברשימה הזו אלא גם בזו הארצית למסעדות הטובות ביותר.
אם התמזל מזלכם והגעתם לכאן (לא זול, אבל איפה כן), אל תחמיצו את סלט עלי הזעתר; הבוריק הממולא בשרימפס, ארטישוק ירושלמי וביצה; השרימפס והצדפות ברוטב ערק - או כל מה ששיאון יחליט להגיש באותו יום. את האוכל מלווה תפריט יין עשיר ומשובח במיוחד, שירות ללא רבב ואיזה קסם ימי שאי אפשר לשחזר בשום מקום אחר. מסעדה להביא אליה אורחים מחו"ל – אם יש לכם כאלה עדיין, לחגוג בה תאריכים חשובים במיוחד או סתם לברוח אליה כשאפשר, אם אפשר.
הלנה, גן לאומי נמל קיסריה
הלהיט של הקיץ הקרוב
צ'אקולי, תל אביב
צ'אקולי היא המסעדה החדשה היחידה ברשימה אבל למרות שהנבואה ניתנה כידוע לשוטים, נדמה לי שהיא תמשיך לככב בה גם בעוד עשור או שניים. במקום בו עמד הדולפינריום המיתולוגי של תל אביב, מתנוסס עכשיו מרכז ספורט ימי חדש-דנדש ובו גם צ'אקולי, שהיא הבייבי החדש של המסעדן הוותיק ורב הזכויות איציק חנגל (הלנה התל אביבית, פאסטל, קפה דובנוב ועוד) שיחד עם שותפיו השף גיא גמזו (הלנה וקודם אריא), איש חיי הלילה מוש בודניק (סושיאל קלאב) והשפית בפועל ירדן שי, שהשתתפה בריאליטי האוכל "המטבח המנצח" והיא גם שחקנית לעת מצוא, ובעיקר אישה מקסימה ובשלנית מופלאה.
כולם ביחד מפעילים מסעדה שהיא קודם כל מרהיבה ביופיה, מין עיצוב נורדי-ים תיכוני מבית מדרשם של המעצבים עומר לייכטר ושרון שפיר, אחר כך מתנאה בנוף נהדר בשל המיקום המושלם שלה על המרפסת מול הים אבל גם היכולת לצעוד ממנה ישר אל המזח של פארק צ'רלס קלור ולא פחות חשוב, אוכל ספרדי עם יינות שאפשר לשתות רק כאן ומנות דגים ופירות ים כמו בברים של סן סבסטיאן. אז יש כאן טאפאס המכונים פה מונטדיטו עם טונה או שרימפס או סלט תפוחי אדמה עם בוטרגה, או כנפיים של דג בממרח לימון כבוש ופלפלים שמוציאות החוצה את הנשמה המרוקאית של השפית וגם נקניקים וגבינות ואויסטרים ומקרר יישון לדגים, שיחד עם הדגים והצדפות על הקרח בכניסה הופך את התצוגה הימית כאן למשהו שלא נראה במקומותינו מעולם. חוץ לארץ במרחק שתי דקות מחניון הכרמלית.
צ'אקולי, פארק צ'רלס קלור, הרברט סמואל 3, תל אביב
כיף ים תיכוני
קסיס, יפו
חוף הים של יפו היה צריך להיות, ופעם אכן היה, אבן שואבת לחובבי האוכל המקומיים והזרים. פעם, מזמן, כולם היו באים לכאן לסוכה הלבנה, באבאי, הזקן והים, אפלוקה או אבו נאסר. חלקן עדיין כאן אך נדמה שהקהל היהודי (כידוע, תיירים כבר אין מזמן) קצת מדיר את רגליו מיפו מאז המלחמה וביתר שאת מאז הפיגוע ברכבת הקלה בשדרות ירושלים.
קסיס מציעה את הקרבה הקרובה והמוצלחת ביותר שאני מכיר לחוף עצמו, כלומר אשכרה לחול. אפשר להגיע כבר מהבוקר וליהנות מארוחות בוקר עשירות שנעות על כל הטווח שבין שקשוקה מקומית לפרנץ' טוסט, ואחר כך מהצהריים לנסות גם מנות כמו קרפצ'יו או סשימי דג, מסבחה עם חציל, פריטו מיסטו או פסטה פפרדלה עם פירות ים. וזה רק על קצה המזלג.
קסיס היא האופציה הימית המושלמת אם כן, לאורך כל היום. חוף גבעת עלייה רק מוסיף לכל הסיפור את הקסם הפראי שלו.
קסיס, קדרון 44, יפו
מסעדת החוף המושלמת
אבו כריסטו, עכו
אבו כריסטו העכואית בת שנות הדור היא מסעדת החוף המושלמת שלנו. אם אתה עוצם עין ומשתמש בקצת דמיון מודרך, אתה יכול לרגע לחשוב שאתה באמלפי או פוזיטנו בריביירה האיטלקית הנחשקת. אז מה אם במקום לימונים ללימונצ'לו "צומחים" כאן נערים המזנקים מהחומה העתיקה. כשאתה זוכר שלפני הדגים כאן אפשר לנגב גם חומוס בשוק, או אפילו מתחת לחומה, ולקנח בכנאפה ובקלאווה נפלאות אצל האחים קשאש באותו שוק ישן, אתה מקבל את אחד מימי האוכל והתיירות בכלל הכי כיפיים שאפשר לבקש. ואותו שלום, כשבוא יבוא, ומדינתנו תהפוך לאותה וילה בג'ונגל מדוברת, יביא עמו סוף סוף קצת נחמה לעיר היפה והכל כך מוזנחת הזו.
אבו כריסטו היא מקום שלא ממש חשוב מה אוכלים בו. עם הגלים המתנפצים ממש על קיר המרפסת והנערים המזנקים למים, למי אכפת. פשוט תזמינו ברבוניות מטוגנות כשיש, או כל דג אחר. אולי גם קצת קלמרי מטוגן. קצת סלטים לפני. יש גם בשר אבל לא בשביל זה אתם כאן. תבהו עוד קצת בים ובקופצים ותחשבו כמה טוב היה יכול להיות כאן אם... טוב, די, לא חשוב, הבנתם את הרעיון.
אבו כריסטו, נמל עכו העתיקה