מהספר החדש של חוה אלברשטיין ועד לאלבום החדש של שלמה ארצי: המלצות לסוף השבוע
וגם: איפה להתחדש בעיצוב ישראלי לקיץ, מכירת יינות לאביב ופסטיבל קולנוע צרפתי
ספר
להכיר מקרוב את חוה אלברשטיין
"אני כותבת מפני שאין לי עם מי לדבר מאז שנדב עזב אותי ורוב שעות היום אני שותקת", כך פותחת חוה אלברשטיין את ספרה האוטוביוגרפי "סמטת כנען", על שם הרחוב שבו גדלה בקריית ביאליק. נדב הוא הבמאי נדב לויתן, בעלה האהוב שנפטר לפני 15 שנה שלו היא מקדישה את אחד הפרקים, אך הוא שזור לאורך כל הספר בצמתים חשובים בחייה. הספר (הוצאת אפרסמון בעריכת חיים וייס) בנוי מפרגמנטים קצרים שאינם מוצגים בסדר כרונולוגי, המתאספים לסיפור חייה - החל מהילדות במעברת שער העלייה, הבית שבו גדלה עם הוריה יוצאי פולין, הדרך הייחודית שמצאה להיות "חיילת שתפקידה זמרת" וכמובן השירים, האלבומים, העיסוק ביידיש והחיבורים האמנותיים והאישיים עם תרצה אתר, צדי צרפתי ונעמי שמר.
"אף פעם לא חשבתי שסיפור חיי יש בו כדי למלא ספר. אבל לאט לאט מפה ושם עלו שאלות מהילדים והנכדים שלי ומאוהבי הזמר העברי על ראשית דרכי ועל המוזיקה שיצרתי", כותבת אלברשטיין. בכתיבה קולחת בגובה העיניים, עם הומור, היא פורשת את סיפורה. יש לה נקודת מבט ייחודית על התרבות הישראלית ועל המקום שלה בתוכה, ובכנות ראויה להערכה היא מספרת על רגע מכונן אחרי אסון המסוקים שבו סלדה מהריטואל להפוך כל אירוע טרגי למופע זמרים. "הרגשתי שאני חייבת להתנתק מהמחויבות הזאת למדינה ולכל מה שקורה לה. זה לא התפקיד שבחרתי בו כשהתחלתי לשיר. רציתי רק לשיר".
מאיה נחום שחל
אלבום
לחפש תקווה עם שלמה ארצי
"האם הגיוני שהכל יחזור לעצמו? האמת, התקווה, האהבה, החלום, הריקוד המתוק", שר שלמה ארצי בפתח "אותיות נחמה", שיר הנושא של אלבומו החדש באותו השם. האלבום שכולל 15 שירים נכתב בחמש השנים אחרונות שהתחילו עם הקורונה וממשיכות במלחמה. כל המילים והלחנים הם של ארצי, פרט ל"פעם טעים ופעם מר" שכתב ושר עם נכדו מיכאל קליין ואודי שניידר, התגלית המסקרנת של “הכוכב הבא”.
זה אחד השירים היפים והרעננים באלבום ואפשר כבר לדמיין אותו מבוצע בקיסריה בקיץ הקרוב. ב"הפנים היפות של אבי ואמי" ארצי מזכיר את אחותו, המחזאית והסופרת נאוה סמל, שנפטרה, אשר לה, ולחברו הטוב אלעד שמת במפתיע, הוא מקדיש את האלבום. "פעם פם פם" ודאי יהפוך ללהיט וכך גם "לטרוף את החיים". "השיר החסר" המרגש מתאר את פועלו מתחילת המלחמה, כשעבר מלוויה לאזכרה לשבעה. ארצי הפיק את "אותיות נחמה" עם דודו טסה ועמרי אגמון. זה אלבום מרשים שמייצג היטב את התקופה ומעביר את המאזין מסע של תחושות, רגשות ומחשבות בין כאב לתקווה.
מאיה נחום שחל
יין
לטעום בלנד קליל בהשראה צרפתית
ביקב מרגלית ליד תחנת הרכבת של בנימינה תתקיים החל ממחר המכירה השנתית של היקב (בשלושת סופי השבוע הקרובים). זהו יקב וותיק, ראש וראשון ליקבי הבוטיק בארץ, והביקור הוא הזדמנות מצוינת להיזכר בכך שמה שד"ר מרגלית כבר שכח, אחרים לא יידעו לעולם. כדאי לנסוע ברכבת, ככה תוכלו ללגום יין בבטחה, ולטעום את "פרדיגמה", יין נפלא וקליל, בלנד של זנים מדרום צרפת - גרנאש, סירה ומורבדר (התחנה 60 בנימינה). ממש מעבר לקיר כמעט יושב רמי בר מאור, יינן צעיר בהרבה אבל לא פחות מוכשר, וגם הוא מתחיל את מכירת האביב השנתית שלו. גם כאן כל היינות נהדרים, נסו למשל את יין ה"תמוז" מבציר 2022, מאה אחוז ענבי קריניאן (המלאכה 12, בנימינה). ביקב לוטם האורגני שבגליל יערוך הערב השף ברק יחזקאלי ("אנחנו על המפית") ארוחה רבת מנות שהרכבה ייקבע בהתאם למה שיחזקאלי ימצא אצל הדייגים והירקנים. מחירה יהיה גבוה למדי (520 שקל לאדם) אבל עם הרבה אוכל ויין. (להזמנות 072-3941106)
חיליק גורפינקל
פסטיבל
לגלות מחדש את הבמאי הנהדר קלוד סוטה
פסטיבל הקולנוע הצרפתי נפתח היום בסינמטקים ויכלול בכורות לסרטים צרפתיים עכשוויים, כמו "שלושת המוסקטרים", הפקות ענק שהפכו ללהיטים בצרפת. אבל אנחנו מבקשים להפנות את תשומת הלב דווקא למחווה שהפסטיבל מקיים לבמאי קלוד סוטה, במלאת מאה שנה ללידתו, ויציג שלושה מסרטיו הראשונים בעותקים חדשים. סרטו הראשון "אלה החיים" (1970), עם מישל פיקולי ורומי שניידר, מתאר את סיפור החיים והדילמות של אדריכל המתלבט האם לחיות את חייו עם המאהבת שלו או עם משפחתו. ב־1994 יצא לו רימייק אמריקאי בשם "הצטלבות", עם ריצ'רד גיר ושרון סטון. המקור טוב יותר. יוצג גם "סזאר ורוזלי" (1972) שהיה אחד מלהיטיו הגדולים של סוטה בשנות ה־70, לפני שעשה קאמבק נהדר בשנות ה־90 עם "לב בחורף" ו"נלי ומר ארנו". המומחיות של סוטה היא בסיפורים קטנים ואינטימיים על אנשים רגילים שנמצאים בעיצומה של דילמה אישית ורומנטית, ובאמצעים פשוטים הוא יצר סרטים אלגנטיים ואינטליגנטיים עם אימפקט רגשי עצום. הסרטים היו גם השפעה על הקולנוע הישראלי של סוף שנות ה־70. הצלם הקבוע של סוטה, ז'אן בופטי, צילם ב־1979 בתל אביב את "דיזנגוף 99".
יאיר רוה
דוקו
להתרפק על זמנים טובים יותר עם כוורת
לכאורה קשה לחדש בכל הקשור ללהקת כוורת, רק שהתחושה באחרונה היא שכל מה שחדש מעורר געגועים עזים למה שהיה פעם, כמו להקת כוורת הנהדרים במיוחד או "הכבש ה־16" ו"שכונת חיים". חוץ מזה ש"כוורת - ננתי לה חיי", שיצר יואב קוטנר עם אבידע לבני ויהונתן אברהמי לכאן 11, מחדשת.
קוטנר מספר שבגלל תאונת סקי שבה איבד את הזיכרון הוא חזר לעצמו בעזרת מוזיקה, ובעזרת כוורת. עתה משימתו היא לשמר אותם בזיכרון הקולקטיבי, באופן מאוד עמוק ומכובד. חברי הלהקה מספרים איך התקבלו ללהקת הנח”ל, למשל. כל אחד מספר את סיפורו המקרי, תוך שהם מפרגנים אחד לשני. ניכר שהם אהבו זה את זה אז ואוהבים גם היום.
רותה קופפר
שופינג
לסרוג תיק בעבודת יד
שתי חנויות פופ־אפ נפתחו בקניון רמת אביב: עד סוף החודש יהיה אפשר לקנות שם את תיקי המותג המצליח של נועם חזן. היא רק בת 24, למדה לסרוג מסבתה, ובעת שירותה הצבאי כבר הקימה את המותג וסרגה תיקים לפי הזמנה. עכשיו היא מוכרת בארצות הברית, טוקיו, ולונדון וגם באתר שלה את החוטים היא מייצרת במפעל בחו"ל ויש לה צוות שסורג אותם בעבודת יד, מכותנה ולאחרונה גם מעור. בפופ־אפ כדאי לשים לב לתיקי הקלאץ' הקלאסיים בגונים מטאליים, ולקלאץ' נהדר מחוטי עור זמש 1,400-500 שקל עוד פופ־אפ מוצלח שיימשך עד סוף אפריל הוא של המותג הוותיק גלביה בעיצובה של מירב לוי המציע גם הקיץ הזה קולקציית בגדי נופש יפה ובוהמיינית. 2,000-299 שקל
עילית מינמר
