מפסטיבל הקינוחים בשרונה מרקט ועד המופע החדש של יפתח קליין: המלצות לסוף השבוע
וגם: להיסחף לסיוט האמהי של שרה סנוק בסדרה החדשה "הכל באשמתה", לשמור על אופטימיות בחגיגת הספרות "כתוב" בבית אריאלה, לראות לפני כולם את הסרטים הבולטים במרוץ לאוסקר בפסטיבל סרטים בערבה - ועוד דברים שכדאי לעשות בשעות הפנאי
טלוויזיה
להיסחף לסיוט האמהי של שרה סנוק
"הכל באשמתה" היא סדרה חדשה עם שרה סנוק המצוינת שזכתה באמי ובגלובוס הזהב על תפקידה כשיבון ב"יורשים". כאן היא מגלמת אם קרייריסטית שמגיעה לאסוף את בנה בן ה־5 מבית של חבר, ומגלה שהוא לא נמצא שם ושזה בכלל לא הבית של החבר. עד מהרה מתברר כי לא מדובר בטעות או באי־הבנה - הילד נחטף.
"הכל באשמתה" מבטא את ייסורי המצפון של האם העובדת, וגם את הטלת האשמה על המטפלת שתמיד נמצאת במעמד נמוך יותר מהמעסיקים העשירים שלה. הסדרה, המבוססת על רב־המכר "באשמתה" של אנדרה מיד, מנסה להתייחס גם לנושאים המעמדיים והמגדריים האלה, אבל היא בעיקר פשוט מדביקה למסך. העלילה רצופה בהסחות, רמזים מטעים ומניפולטיביים, טוויסטים, סודות ושקרים שמגבירים את המתח.
"הכל באשמתה" יורה לכל הכיוונים - במובן המטאפורי כמובן, אין אלימות גרפית בסדרה בת שמונת הפרקים המוצעת ב־yes - והיא עושה זאת ביעילות מרשימה. סנוק מגלמת את האם הדאוגה בקלוזאפים מיוסרים, אבל היא טובה כהרגלה. גם דקוטה פנינג בתור האמא של הילד שעמו לא נפגש בנה, היא משכנעת, והיוצרת היא מייגן גלאגר, שביימה את "חשד", הגרסה האמריקאית ל"כפולים" הישראלית.
רותה קופפר
אוכל
להעמיס סוכר בשרונה מרקט
במה שהופך כבר למסורת קטנה חוזר לשרונה מרקט, שוק האוכל התל אביבי שאינו קופא על שמריו לרגע, פסטיבל הקינוחים השנתי בו ננסה לנחם את עצמנו בקצת פחמימות וסוכר.
זוהי כבר המהדורה החמישית של הפסטיבל. השנה בין המשתתפים אסף גרושקובסקי יצרן קנולי וטירמיסו מצטיין שהתמחה באיטליה, הולי קראק פאי עם קראק פאי נפלא במיוחד, הקונדיטור אלון בויאנובר עם קינוחי ראווה בצורות של ורד, אגס ועוד, גיא ברדה המתמודדת בעונה הנוכחית של מאסטר שף עם ג’לטו קפוא, פטיסרי של עמוסרי מרחובות, קרם ברולה של הברוליה ועוד. הכינו את מזרקי האינסולין. לפרטים נוספים - לחצו כאן
חיליק גורפינקל
ספרות
לשמור על אופטימיות בבית אריאלה
חגיגת הספרות ״כתוב״ תתקיים בסופ״ש הקרוב בבית אריאלה (15.11-13.11), ובה מופעים, הרצאות וסדנאות בהשתתפות סופרים ויוצרים. יהיו שם מחשבות על קץ העברית, הצצה לכמה מהספרים החדשים של 2026, הרצאות על ראשיתה של העברית, ועל ספרות ערבית.
אחד האירועים המעניינים יוקדש לדליה רביקוביץ - ״יש אור שהוא כחול״ - ערב קריאה מכריכה לכריכה מתוך ספריה של רביקוביץ לציון 20 שנה למותה. לאחרונה הועבר ארכיונה למכון גנזים שנמצא בתוך בית אריאלה. במפגש יקראו שירים שלה מכל הזמנים, שגם אחרי שנים עדיין מהדהדים את החוויה הישראלית, האנושית, האמהית, הילדית, הספרותית. בין המשתתפים: לב לוין, דרור משעני, עמיחי חסון, יערה שחורי, עילי אשדות, יוסי מרשק וג׳ייסון דנינו הולט.
ולא לשכוח את התערוכה שמוצגת כעת בבית אריאלה ״עדיין אופטימי״ ובה מיטב הקריקטורות הפוליטיות של דודו גבע, במלאת 20 שנה למותו. זו הזדמנות מצוינת לראות אותן במרוכז ולהתחבר מחדש לרוח הפרועה, המצחיקה והמרדנית שביטא גבע דרך הדמויות הקבועות שלו - הברווז, יוסף הפקיד, המנורה והקקטוס. הברווז, מתברר, עדיין אופטימי, למרות הכל. לפרטים נוספים - לחצו כאן
שירי לב־ארי
הצגה
לשים את הלב על הבמה
השחקן והבמאי יפתח קליין כתב את "משהו קרה לי" בהשראת יומן שכתב לאורך המלחמה. על רקע המציאות המוטרפת והכאב הקולקטיבי יצר קליין סיפור אישי אינטימי, המשתלב בזה הלאומי. הוא מתחיל במשבר שחווה כשאשתו שירי נסעה לשבועיים לארצות הברית ומתפתח להתבוננות רחבה. את "חומרים לשתיקה" כתבה הרקדנית והשחקנית רוני ברנדשטטר שנוברת בזיכרונות ובסודות ילדות ובגרות. שתי היצירות החשופות מתחברות לעבודת תיאטרון־מחול אחת, העוסקת במשברים אך גם בתקווה.
לפעמים לא דרוש דבר מלבד טקסט טוב, הומור במידה הנכונה ומבט כן כדי לגעת בלב, וזה מה שקורה בשעה ורבע שקליין וברנדשטטר מעניקים לקהל, בחלל ריק עם שני כיסאות ומוזיקה. באומץ רב הם שמים את הלב על הבמה. קליין מרגש, מצחיק ונוגע ללב, ומצליח לסחוף את הקהל ברכבת ההרים הרגשית שהוא עובר. ברנדשטטר משלבת בכישרון תנועה ומילים, ויחד הם יוצרים חיבור אותנטי, אף ששני הסיפורים שונים. המינימליזם הבימתי מאפשר לעוף למחוזות הדמיון וכל אחד בקהל מוצא את עצמו איפשהו במסע שלהם. המופע הבא הוא ב־20 בנובמבר בצוותא.
מאיה נחום שחל
פסטיבל
לראות לפני כולם את הסרטים הבולטים במרוץ לאוסקר
מפיצי הקולנוע מחכים עם הסרטים הזרים הכי מדוברים של השנה לינואר-פברואר, לראות מי מהם יהיה מועמד לאוסקר לפני שהם מפיצים אותו. לכן, אם אתם רוצים לראות כבר עכשיו כמה מהסרטים הבינלאומיים הבולטים של השנה, הדרימו ליישוב צוקים שם נפתח פסטיבל סרטים בערבה שיימשך עשרה ימים.
"סוכן חשאי", נציג ברזיל, ו"ערך סנטימנטלי", נציג נורבגיה, אומנם כבר הוקרנו בפסטיבלים בירושלים וחיפה, אבל הם עדיין הסרטים הכי בולטים במרוץ לאוסקר לסרט בשפה שאינה אנגלית. לצידם יוקרנו "המבט המסתורי של הפלמינגו" (נציג צ'ילה), "קוקוהו" (נציג יפן) ו"נערה שמאלית" (נציג טייוואן). גם חטיבת הקלאסיקות משמחת עם עותקים חדשים ל"צ'יינטאון", "יצרים", "הבהלה לזהב" ו"העוקץ", זוכה האוסקר שיוקרן לזכרו של רוברט רדפורד. כל ההקרנות מתקיימות תחת כיפת השמים. לפרטים נוספים - לחצו כאן
יאיר רוה
דוקו
לגלות למה בילי ג'ואל הפסיק לכתוב שירים חדשים
הסרט התיעודי "בילי ג'ואל, ככה זה" פתח בקיץ את פסטיבל טרייבקה בניו יורק, כמה ימים אחרי שדווח שג'ואל בן ה־76 אובחן עם לחץ במוח כתוצאה מהצטברות נוזלים, מצב רפואי שגרם לו להחמיץ את אירוע הבכורה ולבטל את כל הופעותיו. ביום שלישי הקרוב יפתח הסרט התיעודי המצוין הזה את פסטיבל סאונדטרק בסינמטק תל אביב.
זו ביוגרפיה מקיפה מאוד של הקריירה של ג'ואל שנכנסת עמוק לחייו ולשיריו. ההברקה של הבמאיות סוזן לייסי וג'סיקה לוין היא בכך שהצליחו לשכנע את אליזבת וובר, אשתו לשעבר של ג'ואל, להתראיין. סיפור האהבה, החיזור והנישואים של וובר וג'ואל שווה סרט שלם משל עצמו (היא היתה אשתו של חברו הטוב ביותר כשהם התאהבו), והיא הפכה למנהלת שלו ומי שדחפה אותו להצלחה עולמית, גם אחרי שהם התגרשו.
וובר, בטון מפויס ונטול סנסציות, מספקת את עדות האופי הכי מקיפה על ג'ואל של שנות השבעים, ועל האופן שבו ההצלחה העולמית של אלבומיו דרדרה אותו לסמים, אלכוהול וגירושים. כשראיתי את ג'ואל בהופעה לפני שנתיים במדיסון סקוור גרדן הוא התגלה כאדם מצחיק והוא פתח את ההופעה עם ההכרזה: "יש לי חדשות רעות: אני לא מבצע שירים חדשים בהופעה. החדשות הטובות הן שאין לי שירים חדשים". הסרט התיעודי הזה גם מסביר למה ג'ואל הפסיק ליצור מוזיקה חדשה לפני 30 שנה.
יאיר רוה
