האופרה לבשה נועה קירל: מופע חדש
"אריאדנה בנקסוס", באופרה הישראלית, היא חגיגה של 80 תלבושות מרהיבות ומסחררות, במגוון סגנונות – מקלאסי ועד עתידני, בשיתוף עם מעצבים ישראלים וגם בהדפסה בתלת ממד
מעצב התלבושות אורן דר יצר עבור האופרה “אריאדנה בנקסוס” של ריכרד שטראוס המוצגת כעת באופרה הישראלית קולאז’ מרהיב של 80 תלבושות, מהמאה ה־19 ועד ימינו - מאימוניות אדידס דרך שמלות מחשוף עם שרוולים תפוחים מתקופת הקיסרית ג’וזפין ועד תלבושות מיתולוגיות יווניות לצד עיצובים עתידניים כמו מסרט מד”ב. הוא שילב אלמנטים אופראיים ולוקים אקסצנטריים מעולמות הפופ והראפ, רפרנסים תרבותיים קלאסיים שמתמזגים עם אלמנטים כמעט קרקסיים, וגם תפאורה דקדנטית (בעיצוב סיימון לימה הולדסוורת') של טפטים מוזהבים ברוח ורסאצ'ה יחד עם מינימליזם של ים ומבנה סנטוריום חשוף ונטול מניירות.
זו אופרה מורכבת ששטראוס כתב ב־1912 שמקורה ברעיון של המלחין ושל הליברתיסט שלו הוגו פון הופמנסטל לחבר בין תיאטרון לאופרה בערב אחד. הניסיון הראשוני נחל כישלון - אולי כי נמשך שש שעות - וזה הוביל לאופרה פורצת הגבולות שחלקה הראשון הוא פרולוג על בורגני עשיר שמבקש לחבר בין יצירת אמנות למופע בידור כדי לשעשע את אורחיו, וחלקה השני הוא התוצאה הבימתית של הערבוב הזה.
דר והבמאי עידו ריקלין שאבו השראה גם מווידיאו קליפים עכשוויים. "במערכה הראשונה פנינו לעולם האופנתי של ימינו", אומר ריקלין. "שמרנו על פלטת צבעים רגועה, כי הסט וההתרחשות עמוסים: מתקופת המיתולוגיה לתלבושות עתידניות ובגדים של כוכבות פופ. זו התנגשות על הבמה".
העלילה מציגה סיפור בתוך סיפור ומורכבת מהרבה עולמות. "הפחד הגדול שלי היה איך לדאוג שבסוף הדברים יהיו הרמוניים ויעבדו על הבמה. יש כאן תוהו ובוהו כל הזמן, וזה הדיר שינה מעיניי", אומר דר. הוא עובד גם עם האופרה הישראלית מאז 2001, רבות בשיתוף עם ריקלין. לעולם עיצוב התלבושות בכלל ולתיאטרון בפרט הגיע במקרה - כשסיים לימודי צילום ואמנות. הוא עבד עם הצלם גדי דגון המנוח ודרכו הכיר את עולם הסטיילינג. הוא מסביר כי מציאות ופנטזיה מתערבבות זו בזו לא רק על הבמה אלא גם ביצירת הבגדים עצמם ובשיתוף עם מעצבים ישראלים עכשוויים.
למשל, צמד המעצבים נטף הירשברג גוליאן וינקי גוליאן, שיוצרים תלבושות ססגוניות לכוכבי פופ וסלבריטאים בהם נועה קירל, אנה זק, שירי מימון, סטטיק ובן אל, ואחרים. בהפקה הזאת הם אחראים לתלבושות של דמותה של צרבינטה קלת הדעת ולהקתה, כוכבי הקומדיה דל'ארטה. כך, הבגד שהיא לובשת בחלק הראשון נראה כמו חליפת האופנוענים הצבעונית בסגנון פאוור ריינג'רס שלבשה קירל בקליפ של השיר "יוניקורן" לאירוויזיון. או הבגדים של הזמרים שלה שנראים באחת הסצנות כמו דמויות מהעולם החיצון, גם הם שואבים השראה מתלבושת שיצרו לקירל בהופעה עם עופר נסים. השניים עושים שימוש בצבעי ניאון בוהקים, בגרפיקה ובהדפסה בתלת־ממד בעזרת הטכנולוגיה של החברה הישראלית קורנית דיגיטל. "עשינו לבוש עתידני, פורץ גבולות, חדשני ומודרני שמתכתב עם הכתב יד שלנו במובהק", אומר גוליאן.
ארבעת הזמרים מלהקת צרבינטה, כשהם מופיעים בדמותו של נפטון, אל הים במיתולוגיה הרומית, לובשים בגדי גוף עם קעקועים שיצר עבורם המעצב הרב־תחומי פיליפ בלאו שמעצב הרבה לתיאטרון ולהופעות במה. הקעקועים שיצר על בגד הגוף, הוא אומר, "הם קעקועים מאוריים (מיעוט ילידי בניו זילנד - ע"מ), הקשורים בדרך מסוימת לתרבות ימית. ציירתי בעצמי את הדימויים, וזה היה מאתגר". מעל בגד הגוף הזה הם עוטים מעין חליפת קשקשים בצבעוניות פסטלית. מאות חתיכות מחומר שנראה כמו פלסטיק קל בצורת צדף מחוברים לבד וניכרת תנועה של הבגד בכל פעם שהזמרים זזים. תלבושת הקשקשים הודפסה בטכנולוגיית תלת־ממד בשיתוף פעולה עם חברת סטרטסיס הישראלית־האמריקאית שלפני כשלוש שנים הוציאה מדפסת ייעודית לעולם האופנה, שמדפיסה ישירות על טקסטיל. סטרטסיס כבר שיתפה פעולה עם מעצבים מובילים בינלאומיים, בהם מעצב־העל כארים ראשיד, המעצבת פורצת הדרך איריס ואן הרפן והמעצבת והאדריכלית נרי אוקסמן. במקרה של התלבושות של האופרה, הדפיסה המדפסת ריבועי בד קטנים שבמתפרה חוברו יחד לבגד שלם. "היינו צריכים להגיע לצורה הנכונה, לגודל הנכון, לצבע הנכון", אומרת איריס רטינסקי, מנהלת המתפרה באופרה. "זו הפעם הראשונה שהמדפסת יצרה בעצם בד לבגד שלם ולא רק חלק מבגד".
