סגור
פנאי הצגה אדיפוס
קרן מור, עמוס תמם ומרים זוהר בחזרות ל"אדיפוס". רגעים מותחים, חושניים ואלימים (אוראל כהן)

אדיפוס של הקאמרי: "הם זוג טוב, וזו הטרגדיה"

בעיבוד של הקאמרי למחזה הקלאסי, הגיבור הוא פוליטיקאי שהדבקות שלו באמת היא שגובה ממנו מחיר כבד. היחסים בין עמוס תמם כאדיפוס וקרן מור כיוקסטה "הם הסיבה שבגללה באים לתיאטרון", אומר הבמאי

המחזה: גרסה מודרנית מעובדת ומשוחזת לטרגדיה הקלאסית היוונית מאת סופוקלס. עיבוד מבריק של רוברט אייק שעלה לראשונה בתיאטרון הלאומי של אמסטרדם ובפסטיבל אדינבורו, שבנוי כמותחן קצבי מלא טוויסטים ותהפוכות. אדיפוס של אייק הוא פוליטיקאי שבערב הבחירות מצוי על סף ניצחון היסטורי שיביא לחילופי שלטון. העם עייף ממגפה שמשתוללת וגובה קורבנות, ואדיפוס רוצה לפתוח דף חדש ומצהיר על מחויבותו ל"פוליטיקה חדשה". הוא מודיע על הקמת ועדת חקירה שתחקור פרשיות עבר, ומכיוון שהוא כל כך בטוח בניקיון כפיו, מודיע שהחקירה תתמקד קודם כל בעברו - טעות שעליה ישלם מחיר יקר.
"אני אוהב את הטייק המבריק שלו למחזה ומאמין בכל מה שהוא עושה", אומר הבמאי עירד רובינשטיין על אייק. "הוא שומר על השלד והלב המקורי של החומר אבל מביא לו הרבה יותר מסתם פרשנות, אלא טוויסט מאוד חזק. אנחנו בעולם שדברים מקבלים טוויסט: ‘היורשים’ זה טוויסט לשייקספיר, ‘הלוטוס הלבן’ זה טוויסט על צ'כוב וכל פרק של ‘הממשלה’ נפתח בציטוט של מקיאוולי. אייק הופך כאן את המחזה היווני לסיפור שמסופר דרך עיניים של מנהיג שבא עם המון כוונות טובות ומנסה לשנות דברים; כמובן שכאן אנחנו מתכתבים עם המצב הישראלי: הייאוש מהפוליטיקה והרצון בצורות חדשות של הנהגה".
משתתפים: עמוס תמם, קרן מור, מרים זוהר, שהם שיינר, נעמה שטרית, אלון סנדלר, יצחק חזקיה, אבי טרמין, דולב אוחנה, מיכאל כורש, נועה טסה.
הבמאי: עירד רובינשטיין, במאי הבית של תיאטרון הקאמרי, אחראי על כמה מההצלחות של התיאטרון הישראלי, בהן “רומיאו ויוליה”,"אותלו”, "1984", ו"הטנק" שעלתה לאחרונה. בוגר בית צבי, החל כשחקן, אך התמקד בכתיבה ובבימוי ויצר שפה בימתית אסתטית ייחודית. מדי פעם הוא חובש את כובע השחקן ובשנה שעברה שיחק בסדרה “נעלמים". "אדיפוס הוא כמו תנ"ך. הוא על המון דברים אבל קודם כל על הקשר שלו עם האמא. אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמי שבא לראות את ההצגה מכיר את המיתוס על אדיפוס שהרג את אביו והתחתן עם אמו, וזה עדיין מצליח להפתיע אותו.
"יש פה כמובן פוליטיקה אבל זה לא פוליטי, זה בעיקר החיפוש אחרי המושג אמת וזה בעיקר עניין משפחתי! הוא לקח את האפוס הגדול הזה והפך אותו לדרמה אינטנסיבית משפחתית שמעלה שאלות גדולות כמו האם לאמת יש מחיר? כמה צריך לרדוף אחרי האמת? יש משפט: 'אנשים תמיד אומרים שהם רעבים לאמת, אבל כשהיא מגיעה הם לא אוהבים את הטעם שלה' וזה הסיפור פה".
העבודה: בחדר החזרות עובדים על תמונת הארוחה המשפחתית הטעונה בערב הבחירות. צונאמי של רגשות ויצרים מציף את החדר. יש בה הכל: רגעים משעשעים, מתוחים, מותחים, חושניים, מטרידים ואלימים.
"העבודה החלה עוד הרבה לפני שנכנסנו לחדר החזרות", אומר רובינשטיין. "בתפקידים עם כזה קשר אני מנסה להפגיש את השחקנים לפני שיתחילו החזרות.
“מה שקורה במחזה בין יוקסטה לאדיפוס זה מה שגרם לי לעשות אותו, ומה שקורה בחדר החזרות בין קרן מור כיוקסטה ועמוס תמם כאדיפוס - בשביל זה באים לתיאטרון! הטרגדיה באדיפוס זה שיוקסטה ואדיפוס הם זוג טוב. וגם קרן ועמוס זוג טוב, המחזה והמציאות מתערבבים לי. הכימיה, הכנות, הפתיחות והאהבה הגדולה שאיתן הם מגיעים מאפשרות לנו ללכת לאיזה מקום מאוד חולה וקשה ומעניין ומלא תשוקה. מערכת היחסים ביניהם היא הלב של המחזה ורוברט אייק מרחיב אותה ומנסח אותה כל כך מדויק, וזה מה שתופס את כולם".
"התפקיד הזה מאוד שונה ממה שעשיתי בשנים האחרונות, זה אתגר מאוד גדול עבורי", אומרת מור. "אני מודה שאני מפחדת, אני נפעמת לראות איך עמוס קופץ ראש בלי לבדוק בכלל אם יש מים, לוקח סיכונים. כל הזמן מנסה, אבל זה לא מותיר לי ברירה אלה לנסות לקפוץ אחריו".
"אני לא מהקופצים מהר אבל כשעירד בסביבה, אני מרגיש בנוח לקפוץ למים", אומר תמם. "אני כל יום מחדש מוצף מהמחזה. יש רגעים שאני פותח את העיניים ומגלה שאני על צוק, אני מבין למה קרן פחדה לקפוץ. יש פה כל כך הרבה רבדים והבנה של הדמויות. קרן שחקנית שמאוד נותנת מקום, מוכנה לקבל ולספוג ולשמוע, ויש בזה משהו שישר גורם להיפתח, להרגיש בטוח".
הבמה: ערן עצמון עיצב את התפאורה המודרנית וכך גם התלבושות של אורן דר. "החלל מנסה להיות אמיתי ככל האפשר כי החומר אמיתי. והשפה היא כאן ועכשיו. הכל קל בהתחלה ומאוד חזק בסוף".

המחזה: אדיפוס
מאת: רוברט אייק ("1984", "האוריסטיאה") בתרגום אלי ביז'אווי
תיאטרון: הקאמרי
הצגה ראשונה: 23.9.22