סגור

ארסנל בועטת באוויר: מה שווה בנייה מחדש אם לא פינו את ההריסות?

מועדון הפרמיירליג הסביר במתקפת יח"צ מתוזמנת ומתוזמרת את אסטרטגיית הרכש החדשה שלו. אבל איזה שינוי הוא יכול להביא, אם במקביל לא ניקו מתוך המערכת את הגורמים הבעייתיים, ואם הסגל עדיין מלא בטיפוסים שהובילו לדעיכה של המועדון

הדעיכה ההדרגתית של ארסנל מקבוצת צמרת בפרמיירליג לבדיחה שמגשימה את עצמה הוא סיפור על תרבות תאגידית קלוקלת שהשתרשה במועדון במשך זמן רב. זאת בגלל בעלים שלא ממש איכפת לו מהישגיות (סטן קרונקי: "לא רכשתי את ארסנל בשביל תארים"), בחירת שחקנים גרועה ותחלופה גבוהה של אנשים לא טובים או מנוסים מספיק בעבודתם.
הקיץ, התבשרו אוהדי ארסנל שהמועדון אימץ אסטרטגיה חדשה שאותה יובילו: אדו - המנהל הספורטיבי, ריצ'רד גארליק - מנהל אדמיניסטרטיבי מנוסה מאוד שהובא במיוחד לסייע לאדו חסר הניסיון, ומיקל ארטטה - המאמן.

3 צפייה בגלריה
פר מרטסאקר ארסנל
פר מרטסאקר ארסנל
ארסנל. "האסטרטגיה היא למלא את הסגל בצעירים"
(צילום: איי פי)

הדרך החדשה של ארסנל ברורה: הקבוצה החתימה ב-150 מיליון ליש"ט שישה שחקנים בקיץ. כולם מתחת לגיל 23. וינאי ונקאטשאם, מנכ"ל הקבוצה, הבהיר באי-מייל לעובדי המועדון כי "הגישה שלנו נובעת מכך שאנחנו מבינים שאיננו איפה שאנחנו רוצים להיות על המגרש - מקום שמיני בעונה שעברה בלי כדורגל אירופי בפעם הראשונה אחרי הרבה שנים. זה הרבה מתחת לסטנדרטים של כל אחד ואחד מאיתנו וברור שהאוהדים שלנו דורשים יותר מאיתנו. אנחנו רוצים להתחרות על הגביעים הגדולים ביותר במשחק... בעוד שהיינו מאוד רוצים לקפוץ לאיפה שאנחנו רוצים להיות במהירות, אנחנו צריכים להיות ריאליים ולהבין שהפער (מהפסגה) גדול מדי כדי לעשות זאת. לכן, הפעילות בחלון העברות האחרון התמקדה בהבאת צעירים. האסטרטגיה שלנו היא למלא את הסגל בחלק מהצעירים המרגשים ביותר באירופה - עם שחקנים מהאקדמיה שלנו וממקומות אחרים שיכולים לגדול ביחד ולהתפתח תתת מיקל, כדי שיקחו אותנו לאן שאנחנו רוצים".
הוקמה בקבוצה מחלקת מודיעין
ארסנל, במתקפת יח"צ מתוזמנת ומתוזמרת, הסבירה את האסטרטגיה בכך שלא הובאו "ילדים" אלא צעירים מנוסים: קפטן נבחרת נורבגיה (מרטין אודגור), שחקן שתפקד כקפטן אנדרלכט (סמבי לוקונגה), בלם סגל נבחרת אנגליה (בן ווייט), מגן נבחרת יפן (טאקהירו טומיאסו) השוער עד גיל 23 עם הכי הרבה דקות משחק בחמש הליגות הגדולות של אירופה (ארון ראמסדייל) ועוד. הכל אחרי תהליך רציני. דיון אסטרטגי ברמת הבעלים ונציג הבעלים; עבודה מינואר על רכש; סקאוטינג על אישיות השחקנים; ניתוח אנליטי וסטטיסטי מתקדם, סקאוטים חדשים ממנצ'סטר סיטי, מנצ'סטר יונייטד ואינטר מילאן. אפילו הוקמה "מחלקת מודיעין" כדי להשיג אינפורמציה על מי שמגיע.
3 צפייה בגלריה
סטן קרונקי הבעלים של ארסנל פרמיירליג
סטן קרונקי הבעלים של ארסנל פרמיירליג
סטן קרונקי הבעלים של ארסנל. "לא כאן בשביל תארים"
(צילום: רויטרס)
ועדיין איך אפשר לצאת לדרך חדשה שיש הרבה טיפוסים בעייתיים בסגל? למשל, שוער שלא רוצה להיות השוער של הקבוצה יותר (ברנד לנו); חלוץ שאיבד את הרעב לשערים ברגע שחתם על חוזה חדש (פייר אמריק אובאמיאנג), או גרניט ג'אקה - סרבן חיסונים שווייצרי, שחשוב לו להיראות קשוח יותר מאשר להיות קשוח, מאבד את הראש ואת הכדור מדי משחק, ובעבר זרק את סרט הקפטן על הדשא בזמן שהוא מקלל את האוהדים. אולי הגישה של ההנהלה השתנתה אבל האם הגישה של הבעלים ("לא כאן בשביל התארים") השתנתה?
לזהות ולזרוק את התפוחים הרקובים
אז האם ארסנל יכולה לצאת לדרך חדשה בלי ניקוי אורוות רציני? המדע לא אופטימי בקשר לזה. שיתוף פעולה של חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת צפון קרולינה ואוניברסיטת מרילנד הוביל לפרסום מאמר על "הדבקה בהתנהגות רעה בעבודה". המאמר שפורסם ב-2015 ב-Journal of Applied Psychology מגלה ש"גסות רוח" יכולה להיות "מדבקת" במקומות עבודה. שליליות מולידה שליליות וזה מוביל לפגיעה במקום העבודה, בתפוקה של העובדים וביכולת לשנות תרבות.
המנהלים הבכירים ביותר מבינים את החשיבות בזיהוי גורמים שליליים וזריקתם מהמערכת. ריק וולץ, נשיא גולדן סטייט ווריירס לשעבר והאחראי לשינוי התרבותי העצום שעבר המועדון, סיפר שהדרך שלו להתחיל מחדש היתה "ניקוי" של הגורמים השליליים מהסגל וממשרדי המועדון. את התפוחים הרקובים זיהה בשיחות אישיות עם כל אחד מהעובדים.
אייטקין טנק, המנכ"ל והמייסד של JotForm פיתח שיטה לזיהוי "דגלים אדומים" בקשר לאישיות של עובדים - בין השאר הוא רוצה לראות איך הם מדברים אל השרת או המזכירה.
3 צפייה בגלריה
מוסף שבועי 27.5.21 אוהד של ארסנל מוחה נגד הבעלים סטן קרונקה
מוסף שבועי 27.5.21 אוהד של ארסנל מוחה נגד הבעלים סטן קרונקה
אוהדי ארסנל מוחים נגד התנהלות הקבוצה. רוצים לחזור לצמרת
(צילום: אי פי איי)
זה עוד יותר חשוב כאשר מגייסים עובדים חדשים. צ'אד קנאוס, מנהל קבוצת NASCAR היחיד שזכה 7 פעמים באליפות, עושה את "מבחן הרכב" לכל מי שבא לראיון עבודה. הוא מלווה את המרואיין לרכבו שלו כדי להיפרד ממנו לשלום ואז בוחן את הרכב. "לא אכפת לי אם הרכב ישן, חדש, יקר, לא יקר" הסביר. "אני רק רוצה לראות אם הוא מטפל ברכב כמו שצריך. אם יש חפיסות אוכל על המושבים והמכונית לא נקיה, אז אתה לא תטפל היטב ברכב שלנו".
כשתומאס אדיסון עשה ראיונות קבלה לעבודה אצלו, הוא היה מגיש למרואיינים מרק ואם הם היו שמים בו מלח לפני שהם היו טועמים אותו, הוא היה מוותר עליהם. אדיסון לא אהב אנשים שמניחים הנחות חסרות בסיס. לגישתו, הנחות חסרות בסיס "מחסלות" חדשנות.
העניין הוא שהכישרון, הנתונים והקו"ח של העובדים החדשים לא בהכרח משנים אם לא בוחרים אותם לפי ערכים מסוימים. אם מבחינת אישיות הם לא מתאימים למה שמקום עבודה רוצה. ובטח אם הריקבון לא נוקה.
ארסנל יכולה להתגאות ברכישת השחקנים הצעירים המתאימים ולקנות לעצמה עוד קצת אמון מהקהל. אבל ג'אקה - שנרכש בעיקר על סמך נתונים של חברת StatsDNA, כמעט עזב לרומא בקיץ - נשאר ואף חתם על חוזה חדש; השחקן הכי יקר בסגל (ניקולא פפה) הוא עדיין דריבליסט לא יעיל שרכישתו הובילה לעזיבת המנהל המקצועי; החלוץ הראשי והמרוויח הגדול בסגל (פייר אמריק אובאמיאנג) עדיין לא הוכיח שהחוזה החדש לא חיסל לו את המוטיבציה; והסגל עדיין מלא בטיפוסים שהובילו לדעיכה של המועדון. אז האם זה באמת משנה את מי הביאו לתוך המערכת אם המערכת לא נקייה?