מונדיאל 2022גאווה מרוקאית: יאסין בונו הוא שוער הטורניר
מונדיאל 2022
גאווה מרוקאית: יאסין בונו הוא שוער הטורניר
בונו, 31, הוא שוער מוכר לעכברי הכדורגל האירופי, שאת רוב הקריירה שלו עשה בספרד ובשנים האחרונות שומר על השער של סביליה. ואולם, במונדיאל הזה, בעיקר בזכות הופעות שיא מול נבחרת ספרד בשמינית הגמר ונבחרת פורטוגל ברבע הגמר, הוא הפך לגיבור על של מרוקו
"אנחנו כאן כדי לשנות דפוסי מחשבה ולהביא לסיום רגשי נחיתות" הכריז יאסין בונו, שוער נבחרת מרוקו, אחרי העפלה של נבחרתו לרבע גמר המונדיאל. "מרוקו מוכנה לעמוד מול כל אחד בעולם - בכל שלב של הטורניר".
בונו, 31, הוא שוער מוכר לעכברי הכדורגל האירופי, שוער שרוב הקריירה שלו עשה בספרד ובשנים האחרונות שומר על השער של סביליה. ואולם, במונדיאל הזה, בעיקר בזכות הופעות שיא מול נבחרת ספרד בשמינית הגמר ונבחרת פורטוגל ברבע הגמר, הוא הפך לגיבור על של מרוקו. ובזכות דבריו אנחנו מבינים טוב יותר את המיינדסט של הנבחרת המפתיעה ביותר במונדיאל 2022.
"שינינו את המנטליות של הדור שלנו ושל הדור שיבוא אחרינו" אמר בונו. "כולם יודעים עכשיו שכדורגלנים מרוקאים יכולים לעשות ניסים".
"ניסים" זה לא משהו זר לבונו, שבמרץ 2021 כבש שער בדקה ה-91 כדי להשוות את המשחק נגד ויאדוליד - משהו ששוער לא הצליח לעשות יותר מעשור בלה ליגה. הוא נתן הצגות בליגת אירופה והניף עם סביליה את הגביע וזכה בתואר השוער הטוב בספרד ב-2021/22 - אבל את התהילה העולמית הוא מקבל, ובצדק, כשוער של הנבחרת המפתיעה ביותר במונדיאל. הוא השוער האפריקאי הראשון שעוצר יותר משני פנדלים בדו-קרב פנדלים במונדיאל, הוא עדיין לא ספג שער מרגליי שחקן יריב ואת הכל הוא עושה כשהוא מחייך ומבסוט מהסיטואציה הוא שנמצא בה.
בכלל, החיוך שלו הפך מאות מיליוני אוהדי כדורגל לאוהדים של בונו. המשחק שלו עם בנו החמוד על הדשא אחרי הניצחון על פורטוגל הפך לוויראלי והוסיף לסיפור ה-Feel Good שלו ושל נבחרתו.
אז מי זה יאסין בונו? ולמה הסיפור שלו מגלם בצורה טובה כל כך את ההצלחה המרוקאית במונדיאל הזה?
בונו, כמו רבים מחבריו לנבחרת, לא נולד במורקו. הוא נולד במונטריאול, קנדה, והגיע למרוקו בגיל 7. הוא התחיל לשחק כדורגל ברחובות קזבלנקה ולמרות שאביו, מורה לפיזיקה, לא רצה שיקדיש את חייו למשחק, בונו מצא את ייעדו במשחק היפה. הוא גדל בקבוצות כקשר אבל בוידאד קזבלנקה המאמנים כיוונו אותו לכיוון שוערות בגלל גובהו יוצא הדופן. כיום הוא 1.92 מטר וגם כילד היה ,תמיד הגבוה ביותר מבין חבריו לקבוצה.
אביו, בסופו של דבר, "נכנע" לרצונות הילד ואף קנה לו חולצת כדורגל - של נבחרת ריבר פלייט. מאז בונו אוהד הקבוצה הארגנטינאית ולכלבו קרא "אריאל" על שם אריאל אורטגה, הכוכב של נבחרת ארגנטינה וריבר פלייט לשעבר.
בוידאד קזבלנקה קיבל בונו את הצ'אנס בקבוצה הראשונה רק אחרי ששני השוערים שהיו לפניו נפצעו. הוא הצטיין בליגת האלופות של אפריקה כשוער צעיר ומשם הדרך לאירופה הפכה לקצרה יותר.
בונו הגיע לספרד בגיל 21 - לאתלטיקו מדריד. עבר בהשאלות בסארגוסה. היה בז'ירונה והגיע לסביליה. בז'ירונה היה אחד האחראים להעפלת הקבוצה מהליגה השנייה ללה ליגה. "הוא אדם אדיר" אמר עליו חואן קרלוס מורנו, שחקן ז'ירונה, ל-The National. "מאוד רגוע, מאוד בטוח בעצמו והוא הדביק את כל הקבוצה בהתנהגויות הללו. הוא נתן לנו ביטחון. הוא דתי, קרוב למשפחה שלו. הוא שוער יציב ומה שאני ממש אוהב אצלו זה שהוא השתפר בכל עונה שהוא שיחק. אפשר לראות איך הוא מציל בעיטות עם הרגליים שלו, גם במונדיאל. זה משהו שהוא הוסיף למשחק שלו. אנחנו כאן מאושרים עבורו".
החיים מלאים באירוניה. בונו הגיע לספרד ויש לו ספרדית מושלמת - במבטא ארגנטינאי. "החולצה הראשונה שאבי העניק לי היתה מארגנטינה" סיפר בראיון. "אני כמובן מרוקאי יותר מכל דבר אחר אבל מה שקרה זה שכשהגעתי לספרד, למדתי את הספרדית שלי מארגנטינאים וזה המבטא שנדבק לי".
בונו הוא הרוח החיה בנבחרת המרוקאית ששחקניה, כמוהו, הגיעו מכל מקום בעולם. שלא כמו בונו, רוב שחקני ההרכב, לא גדלו בכדורגל המרוקאי. אבל כפי שבונו אומר בעצמו, הוא יודע לחבר את כולם סביב המאבק שלהם ברגשי הנחיתות, שסביר להניח שהם הביאו איתם לנבחרת מרוקו מאירופה. זה לא סוד שבהרבה מקומות באירופה, יוצאי צפון אפריקה, סובלים מאפלייה. חאקים זייך, כוכב הנבחרת למשל, בחר בנבחרת מרוקו על פני הולנד בגלל מה שהוא זיהה כיהירות הולנדית בקשר לרקע שלו. זייך גדל ללא אב ושיחק בעיקר ברחובות. רק בזכות מאמן צעיר ממוצא מרוקאי מצא את עצמו בכדורגל ממוסד. זייך שיחק בנבחרות הולנד הצעירות אבל אף פעם לא הרגיש שייך.
כמו כן, מרקו ואן באסטן, החלוץ ההולנדי הגדול, כינה אותו "טיפש" כי בחר לייצג את מרוקו ולא הולנד. "למה לבחור לייצג את מרוקו כשאפשר להגיע רחוק יותר עם הולנד?!" תהה השחקן ההיסטורי. מאז, אגב, זייך היה בשני מונדיאלים והגיע לחצי הגמר המונדיאל. הולנד היתה במונדיאל אחד והודחה בו ברבע הגמר. לפי מספר השחקנים המרוקאים שכמו זייך בחרו לייצג את מדינת מוצאם ולא את מדינתם, כנראה שלא מעט מהם חשו את אותה התנשאות אירופאית.
מוקדם יותר השנה, זייך פרש מהנבחרת בעקבות סכסוך עם המאמן הבוסני וחיד חלילהודז'יץ' - מה שגרם לעזיבת המאמן והוביל, בין השאר גם לשינוי גישה במחנה המרוקאי: כיום בונו והמאמן וואליד רגראגי הפכו את הנבחרת למשפחה שנייה עבור הכדורגלנים שמגיעים מכל אירופה. זה אחד מהגורמים להצלחה חסרת התקדים של הנבחרת המרוקאית. הצלחה שבנויה על יציבות, משפחתיות ומאבק משותף נגד דפוסי המחשבה בכדורגל העולמי.
