ספנסר הייווד - המהפכן ששינה את פני הכדורסל
ספנסר הייווד - המהפכן ששינה את פני הכדורסל
כוכב ה-NBA בשנות השישים והשבעים עלה לאחרונה לכותרות בזכות הסדרה של HBO על לוס אנג'לס לייקרס. הוא כנראה אחד מהשחקנים החשובים ביותר בהיסטוריה של הכדורסל המקצועני, ויש לו מניות גם בהצלחה של מייקל ג'ורדן וד"ר ג'יי ובמאבק בגזענות
ספנסר הייווד, מי שכיכב ב-NBA בשנות השישים והשבעים, עלה לאחרונה לכותרות בזכות הסדרה של HBO על קבוצת לוס אנג'לס לייקרס (Winning Time), בה שיחק. מי שמגלם את הייווד הוא ווד האריס (איבון ברקסדייל מ"הסמויה") ולמרות שרמזו שם על חשיבותו של הייווד ל-NBA, לא ממש סיפרו את סיפורו בסדרה (עדיין). אולי שווה, ביום ההולדת ה-73 שלו שחל היום, לעשות זאת.
הייווד נולד ב-1949 בסילבר לייק, מיסיסיפי - עיירה של פחות מ-400 תושבים. "עיר שאין בה סילבר (כסף) והיא לא באמת עיר", כך אמר.
כמו משפחות שחורות רבות בדרום ארה"ב, גם משפחת הייווד סבלה משיטה נלוזה לשימור מעמדם הנמוך של השחורים - "sharecropping". חקלאים שחורים היו יכולים לעבוד בשדות שהם חכרו רק אם היו חולקים את התוצרת עם בעלי האדמות. הבעלים הלבנים של האדמות לקחו יותר מחצי ממנה ולכן החקלאים השחורים היו בחוב תמידי לבעלים. מחוץ לשדות, מיסיסיפי היתה מקום מאוד מסוכן לשחורים, בעיקר לצעירים שבהם. מעשי לינץ' היו תכופים ו"האבירים הלבנים" של הקו קלוקס קלאן היו פעילים במיוחד באזור.
הייווד תיאר במספר ראיונות את החוויות שלו מהשדות. "היינו קוטפים כותנה מהזריחה ועד השקיעה. לא היו לנו זכויות. אי אפשר היה ללכת לשירותים או לעשות משהו. היינו קוצרים את התירס, מלקטים את הכותנה, עשינו את הכל בחווה ואמא שלי היתה מרוויחה 2 דולר ביום. כשהייתי בן 14 גם אני התחלתי להרוויח 2 דולר ביום".
השיטה, שהוגדרה לא פעם כ"סוג אחר של עבדות" לצד החוקים הגזעניים בדרום, הכבידה על משפחות שחורות. בגיל 15 הייווד נשלח על ידי המשפחה שלו למשפחה בצפון ארה"ב - דטרויט, מישיגן. שם, הייווד הצעיר התאהב בשני דברים: מוזיקת מו-טאון וכדורסל.
נשבר בבכי לאחר הזכייה במדליה
הייווד, 2.03 מטר, הצטיין בתיכון, התקבל לקולג', שיחק בנבחרת ארה"ב שזכתה במדליית זהב באולימפיאדת 1968 (כשחקן הצעיר ביותר בטורניר הוא הוביל את הקלעים בנבחרת). כשקיבל את המדליה קרס בבכי. "פשוט נשברתי", הוא סיפר, "רק כמה שנים לפני קטפתי כותנה בדרום ופתאום אני מייצג את ארה"ב וזוכה במדליה, הופך לגיבור. החברים לקבוצה היו צריכים להחזיק אותי בשביל שלא אקרוס על הרצפה".
אחרי השנה השנייה שלו בקולג', הייווד הבין שהוא יכול להרוויח מכדורסל והחליט לנטוש את ליגת המכללות. ה-NBA, בזמנו, לא איפשרה לגייס שחקנים שהשכבה שלהם לא סיימה את הקולג' ולכן ב-1969 הוא הצטרף לליגת ה-ABA, לקבוצת דנבר רוקטס - בזכות חוק שמאפשר לשחקנים ממשפחות קשות יום לצאת מהקולג' ולחתום על חוזה בקבוצה מקצוענית. במעמד החתימה על החוזה אמרו לו שאם, כרוקי בן 19, יקלע לפחות 10 נקודות למשחק וייקח לפחות 5 ריבאונדים הוא יזכה לבונוס שהיה שווה את כל הכסף שהרוויח כל חייו. הייווד סיים את העונה הראשונה שלו ב-ABA עם 30 נקודות למשחק ו-19.5 ריבאונדים למשחק.
הצטרפותו המוקדמת של הייווד ל-ABA פתחה את דלת המקצוענות עבור ג'וליוס אירווינג (ד"ר ג'יי) ומוזס מאלון, אבל ה-ABA היתה ליגה מפוקפקת ומפסידה.
ב-1970 סיאטל סופרסוניקס מה-NBA החתימה את הייווד למרות שהיה זה "לא חוקי" לשחק איתו כי שכבת הגיל שלו עדיין לא סיימה את הקולג'. סאם שולמן, הבעלים של הסוניקס החליט, ביחד עם הייווד, לצאת נגד החוקים ב-NBA וב-NCAA. זה יצר לא מעט בעיות להייווד ולסיאטל.
"הייתי ב-NBA והליגה הוציאה נגדי צו שמנע ממני לשחק" סיפר הייווד למגזין Slam, "אבסורד. אז תבעתי את הליגה והם תבעו אותי. היו מכריזים על השם שלי בתחילת משחק ואז היו מלווים אותי מחוץ לאולם. חיכו עד שאני עולה לפרקט ואז הייתי נזרק מהמגרש. הכרוז היה אומר 'גבירותי ורבותיי, יש לנו שחקן לא חוקי על המגרש. מספר 24. ויש צו מניעה נגדו הערב. הוא ילווה מחוץ לארנה'".
קבוצות התנכלו לו. שיקגו בולס, למשל, תבעה אותו ואת סיאטל ב-600 אלף דולר בגלל שצ'ט ווקר, שחקן הבולס, נקע את קרסלו בחימום נגד סיאטל. בשיקגו הסבירו שווקר היה מוטרד מהנוכחות של "שחקן לא חוקי" במשחק ולכן נפצע. סינסינטי רויאלס הכריחו את הייווד להיות מחוץ לאולם לאורך כל המשחק - באוטובוס של קבוצתו - בזמן שהטמפרטורות באזור היו מתחת לאפס.
למרות צו המניעה וההתנכלויות, הייווד כן שיחק פה ושם. היו לו 33 משחקים בעונת 1969/70 - עונתו הראשונה ב-NBA - בהם קלע 20.6 נקודות ולקח 12 ריבאונדים במשחק.
הייווד סבל גם לא מעט מהשחקנים הוותיקים בליגה שחששו ששחקנים כמוהו ייקחו להם את העבודה. אבל הייווד, בחור קשוח שעשה ברית מילה (כתב על זה בספרו וזה הוזכר בסדרה), לא נכנע.
הוא התעקש להמשיך עם הקרב המשפטי והגיע עד בית המשפט העליון של ארה"ב. שם הוחלט ש"אי אפשר למנוע מאדם בארה"ב לעבוד במקצוע שלו בגיל 18 - בטח כשבגיל הזה כבר אפשר לשלוח אותו למלחמה".
ההחלטה של בית המשפט העליון של ארה"ב היתה גם אימרה נגד גזענות. "הם דיברו על ענפי ספורט אחרים כגון הוקי, בייסבול וטניס שבהם לא חל החוק הזה", אמר הייווד, "הם ציינו שבעיקרון הענפים האלה נחשבים ל'לבנים' בניגוד לכדורסל. הם שאלו בבית המשפט 'למה אתם מבקשים מילד שחור משדות הכותנה להיות תקוע באוניברסיטה, בזמן שהוא לא יכול לקבל שכר'. מקור ההחלטה לא לאפשר לי לשחק עם המקצוענים היתה גזענית".
הניצחון המשפטי של הייווד אפשר לשחקנים כגון מג'יק ג'ונסון, איזייה תומאס, מייקל ג'ורדן ועוד להצטרף ל-NBA בגיל צעיר - הרבה לפני ששכבתם סיימה את הקולג'.
החסות עם נייקי ופספוס המיליארדים
חדשנות נוספת שהייווד הוסיף היתה הסכם חסות אישי עם חברת נעליים. הוא אחד מהפרזנטורים הראשונים של נייקי וכחלק מהחסות העניקה לו 10% מהחברה. לצערו, סוכנו מכר את האחוזים בשלב מוקדם במערכת היחסים בין הצדדים והייווד פספס את ההזדמנות להפוך למולטי-מיליארדר. הייווד, בכל מקרה, שיחק עם נייקי כל הקריירה שלו וגם סייע לחברה להחתים שחקנים אחרים.
מורשתו הגדולה של הייווד היתה העובדה שהעניק לשחקנים רבים כל כך את האפשרות להצטרף לליגה בגיל צעיר. הילד שקטף כותנה עבור 2 דולר ביום הפך למולטי-מיליונר ואיפשר לרבים אחרים להרוויח מכדורסל עוד כמה שנים קריטיות בקריירה שלהם.
"זו היתה ההחלטה העסקית הטוב ביותר שעשיתי בחיי - לצאת נגד ה-NCAA וה-NBA" אמר הייווד ל-Sporting News. "ב-1971 החוקים המגבילים בוטלו ויצרתי לשחקנים משכורות של יותר מ-32 מיליארד דולר".
