בעקבות לחץ אמריקאי: קרן העושר הגדולה בעולם בדרך לחזור להשקיע בענקיות הדיפנס
קרן העושר של נורבגיה, שמנהלת 2.3 טריליון דולר, מנועה מלהשקיע בבואינג, לוקהיד מרטין וענקיות ביטחוניות נוספות בשל כללי אתיקה האוסרים השקעה בחברות המעורבות בייצור נשק גרעיני; כעת ממליצה ועדה עצמאית לצמצם את האיסור ולהקל את הפיקוח האתי; ברקע: זעם של ממשל טראמפ על מכירת החזקות הקרן בבנקים ישראליים ובקטרפילר האמריקאית בשל מעורבותן בפעילות בשטחים
קרן העושר של נורבגיה, הנחשבת לקרן ההון הריבונית הגדולה בעולם, עשויה לשנות את מדיניות ההשקעות שלה ולחזור להשקיע בענקיות ביטחוניות מערביות שעד כה הוחרמו בשל מעורבותן בייצור נשק גרעיני. זאת בעקבות המלצות שפרסמה אתמול (ה') ועדה עצמאית שבחנה מחדש את כללי האתיקה של הקרן, על רקע העימות עם הממשל האמריקאי סביב החלטותיה למכור החזקות בחברות ישראליות ואמריקאיות. כך מדווח אתר CNBC.
הקרן, שהוקמה בשנות ה-90 כדי להשקיע את הכנסות נורבגיה מנפט וגז, מנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-2.3 טריליון דולר ומחזיקה בכ-1.5% ממניות החברות הציבוריות בעולם. כללי האתיקה שלה אוסרים השקעה בחברות המעורבות בייצור נשק גרעיני, ובהן לוקהיד מרטין, בואינג, איירבוס ו-BAE Systems. עם זאת, היא מחזיקה במניות של חברות ביטחוניות אחרות, בהן ריינמטאל הגרמנית וליאונרדו האיטלקית.
הוועדה, בראשות נגיד הבנק המרכזי לשעבר סוויין ידרם, ממליצה לצמצם את האיסור ולאפשר השקעה ביצרניות נשק גרעיני ממדינות החתומות על האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני כבעלות נשק גרעיני, ושהן בעלות ברית של נורבגיה. היא אף מציעה לבטל את הדרישה לבחון אם מדינות המשתמשות בנשק שמייצרות החברות פועלות בהתאם לדין ההומניטרי הבינלאומי.
הבחינה המחודשת החלה בנובמבר 2025, לאחר שהחלטות הקרן לצאת מהשקעות בחברות ישראליות ואמריקאיות עוררו סערה. באוגוסט אשתקד מכרה הקרן את החזקותיה בארבעה בנקים ישראליים – הפועלים, לאומי, מזרחי טפחות והבינלאומי – בשווי של כ-2 מיליארד שקל, ונימקה זאת בתמיכה שלהם בבניית התנחלויות בלתי-חוקיות באמצעות מתן שירותים פיננסיים חיוניים לפעילות הבנייה.
הקרן מכרה גם את החזקותיה ביצרנית הציוד ההנדסי קטרפילר, בטענה שדחפורים מתוצרתה משמשים להריסת מבנים פלסטיניים. ההחלטות עוררו זעם בממשל טראמפ, שהאשים את הקרן בהתבססות על טענות בלתי מוצדקות.
בדו"ח הזהירה הוועדה כי החלטות השקעה המבוססות על שיקולים אתיים עלולות להיתפס כביטוי למדיניות ממשלת נורבגיה ולגרור צעדי תגמול. "הסדר הבינלאומי הליברלי נמצא בנסיגה", נכתב בדו"ח. הוועדה המליצה גם לצמצם את סמכויות מועצת האתיקה של הקרן, כך שתוכל לנתח הפרות אך לא להמליץ על החרגת חברות.
ההמלצות עוררו ביקורת מצד ארגוני זכויות אדם. באמנסטי אינטרנשיונל הזהירו מפגיעה בהגנות על זכויות אדם, ובצלב האדום הנורבגי הגדירו השקעה ביצרניות נשק גרעיני כ"בלתי נתפסת מבחינה אתית והומניטרית".
ההמלצות אינן מחייבות בשלב זה. ממשלת נורבגיה תקיים התייעצות ציבורית, והפרלמנט צפוי להצביע על השינויים באמצע 2027.
