הכישלון של אינפנטינו במכירת המונדיאל: כך ניצלו הכדורגל ופיפ"א
תוכניתו של ג'יאני אינפנטינו להכניס משקיעים פרטיים לפיפ"א הייתה אמורה לשנות את הכלכלה של המשחק. אולם בתוך פחות משלושה ימים היא הפכה למרד עולמי שהסתיים בכניעה של נשיא פיפ"א
בתוך פחות מ־72 שעות הפך ניסיון ההשתלטות הכלכלי השאפתני ביותר בתולדות הכדורגל העולמי למשבר פוליטי חריף ולכישלון אישי של ג'יאני אינפנטינו. נשיא פיפ"א, שפתח את השבוע כשהוא נהנה מהצלחתו של מונדיאל שהניב הכנסות שיא של כ־15 מיליארד דולר ומבסס את מעמדו כאחד האנשים החזקים בספורט העולמי, מצא את עצמו תחת מתקפה מכל עבר: מרד פנימי, התנגדות בינלאומית, איום בחרם אירופי והתפטרויות של מקורביו. אתמול (ו') הוא נאלץ לפרסם הודעת נסיגה, שבפועל קברה את הפרויקט והפכה את כהונתו לקרב הישרדות.
מי שסבר כי עם סיום המונדיאל תיכנס פיפ"א לתקופה רגועה, גילה שאצל אינפנטינו הטורניר היה רק תחילתו של מהלך גדול בהרבה: הפרטה חלקית של נכסי הליבה המסחריים של הכדורגל העולמי והעברתם לשותפות עם משקיעים פרטיים. המהלך קיבל תוקף רשמי כאשר פיפ"א הודיעה על הקמת חברה־בת מסחרית, שאליה תוכננו לעבור כלל הנכסים הרווחיים ביותר של הארגון: זכויות השידור, הסכמי החסות, פעילות השיווק והפקת אירועי הדגל, ובראשם המונדיאל ומונדיאל המועדונים.
על פי המתווה, פיפ"א הייתה אמורה להמשיך להחזיק בשליטה ובמרבית המניות, אך למכור עד %21 מהחברה למשקיעים פרטיים. העסקה, ששיקפה לזרוע המסחרית שווי של כ־20 מיליארד דולר, הייתה אמורה להזרים לקופת הארגון כ־4.2 מיליארד דולר במזומן ולאפשר לו להפוך לגוף פיננסי עצמאי יותר, שפחות תלוי במחזורי ההכנסות של טורנירי המונדיאל.
אולם לא רק גודל העסקה עורר עניין, אלא גם זהות המשקיעים. את קבוצת ההשקעה הובילה קרן Thrive Eternal, בבעלות איש העסקים האמריקאי ג'ושוע קושנר, אחיו של ג'ארד קושנר, חתנו ויועצו לשעבר של דונלד טראמפ. מבחינת אינפנטינו, מדובר היה בהמשך ישיר למגמה שהתחזקה בשנים האחרונות, שבמסגרתה קרנות פרייווט אקוויטי השקיעו בליגות הכדורגל בספרד ובצרפת, בסבב ה־PGA ובפורמולה 1. הרעיון פשוט: להפריד בין ניהול התחרויות לבין הניהול המסחרי, ולהפקיד את האחרון בידי גופים שמטרתם להגדיל הכנסות, להעלות את ערך זכויות השידור ולמקסם את שווי הנכסים.
כדי להוציא לפועל מהלך כזה נדרש אינפנטינו לאישור מועצת פיפ"א, המונה 37 חברים, ובהמשך גם לאישור רוב מבין 211 ההתאחדויות החברות בארגון. לשם כך בנה מנגנון פוליטי שנועד להבטיח תמיכה רחבה באמצעות חלוקה נדיבה של כספים להתאחדויות.
פיפ"א התחייבה להגדיל את היקף המענקים לכמעט 10 מיליארד דולר בארבע השנים הקרובות והקצאה של %20ממניות החברה החדשה להתאחדויות עצמן.
המסר היה חד: התאחדות שתתמוך בתוכנית תהיה זכאית החל מ־1 בינואר 2027 למענקים בהיקף של כ־40 מיליון דולר. מי שתצביע נגדה, תסתפק בתקציב בסיסי של כ־20 מיליון דולר בלבד. עבור עשרות התאחדויות באפריקה, באסיה, באמריקה הלטינית ובאוקיאניה, שתלויות כמעט לחלוטין בכספי פיפ"א, זו הייתה הצעה שקשה מאוד לסרב לה.
אינפנטינו טען כי המהלך יחזק את הכדורגל העולמי ויחלק את העושר בצורה שוויונית יותר. מבקריו, לעומת זאת, ראו בו מנגנון פוליטי שנועד לרכוש תמיכה ולהבטיח רוב אוטומטי באספה הכללית. אלא שככל שהתקרב מועד ההצבעה, התברר כי אינפנטינו לא העריך את עוצמת ההתנגדות. מה שנראה תחילה כיוזמה פיננסית שאפתנית הפך במהירות למשבר פוליטי חריף, כאשר מעצמות הכדורגל התייצבו נגדה בחזית אחידה.
בפגישת חירום של 55 ההתאחדויות החברות באופ"א התקבלה החלטה חסרת תקדים: איום בחרם על כל מפעלי פיפ"א, ובהם מונדיאל הנשים בברזיל ב־2027 ומונדיאל הגברים ב־2030, כל עוד תוכנית ההפרטה נותרת על הפרק ולא ניתנות ערבויות משפטיות שלפיהן פיפ"א לא תמכור בעלות בנכסיה למשקיעים פרטיים.
1 צפייה בגלריה
מאות צופים בגמר המונדיאל בארה"ב (מימין) ובקולנוע בסין. "הכדורגל שייך לאוהדים, לא למשקיעים"
(צילום: Eduardo Munoz/Reuters)
"המונדיאל אינו מוצר השקעה", מסרה אופ"א בהודעה חריגה בחריפותה. בארגון האשימו את הנהלת פיפ"א בניסיון לכפות את המהלך באמצעות לחץ כלכלי, והזהירו כי מדובר בחציית קו אדום. סגן נשיא אופ"א, הנס־יואכים ואצקה, הגדיר את התוכנית "מתקפה ישירה על עתיד הכדורגל", בעוד נשיא התאחדות הכדורגל הגרמנית, ברנד נוינדורף, הזהיר מפני הפיכת הטורניר החשוב בעולם ל"צעצוע של משקיעים".
הביקורת לא נותרה בגבולות הכדורגל. שרת התרבות הבריטית, ליסה ננדי, הביעה תמיכה פומבית בעמדת אופ"א והצהירה כי "הכדורגל שייך לאוהדים, לא למשקיעים". גם נשיא פיפ"א לשעבר ספ בלאטר וחבר הקונגרס האמריקאי ג'יימי רסקין הצטרפו למתקפה. רסקין אף כינה את העסקה "שחיתות אוליגרכית המכתימה את המשחק".
זמן קצר לאחר מכן דחתה את התוכנית גם קונפדרציית CONCACAF, המאגדת את 35 התאחדויות צפון ומרכז אמריקה והקריביים. ראשי הקונפדרציה תהו כיצד גוף שרשם זה עתה את הטורניר הרווחי בתולדותיו זקוק לפתע להון מקרנות פרייווט אקוויטי, ומתחו ביקורת חריפה על היעדר השקיפות שבו התנהל המהלך.
המכה המכרעת הגיעה כאשר גם התאחדות הכדורגל של אסיה (AFC) הודיעה כי היא מתייצבת לצד אופ"א וקונקאקאף. בתוך ימים נוצר גוש מתנגדים של 137 מתוך 211 ההתאחדויות החברות בפיפ"א — הרבה מעבר למספר הדרוש כדי לטרפד את ההצעה.
באותו רגע הפכה ההצבעה לחסרת משמעות. אינפנטינו היה זקוק ל־106 קולות כדי לאשר את המהלך, אולם כבר לפני פתיחת הקלפיות היה ברור שאין לו רוב.
במקביל לקריסת התמיכה מבחוץ, החל גם מעגל המקורבים של אינפנטינו להתפורר. הראשון היה קרלוס קורדיירו, לשעבר נשיא התאחדות הכדורגל של ארה"ב, בכיר בגולדמן זאקס ואחד האנשים המזוהים ביותר עם נשיא פיפ"א. קורדיירו הודיע על התפטרותו ופרסם הודעה חריפה, שבה תקף את העסקה.
"כמי שכיהן כיועץ בכיר לנשיא פיפ"א, כבנקאי לשעבר וכאוהד כדורגל כל חייו, איני יכול לעמוד מנגד כאשר פיפ"א שוקלת למכור חלק מהמונדיאל", כתב. "זו עסקה רעה להתאחדויות, רעה לכדורגל ורעה לעתיד המשחק. לפיפ"א יש מיליארדי דולרים בקופה ואין לה חובות. אין שום היגיון למכור חלק קבוע מהנכס היקר ביותר שלה כדי לגייס 4.2 מיליארד דולר. זהו משכון של העתיד ללא הצדקה."
זמן קצר לאחר מכן מנהל התפעול הראשי של פיפ"א, קווין לאמור, התראיין ל־AP וחשף כי הנהלת הארגון לא הייתה שותפה מלאה לתכנון המהלך. לדבריו, עובדים ובכירים בפיפ"א "הולכו שולל", והרעיון כולו היה למעשה "פרויקט של אדם אחד" — רמז ברור לאינפנטינו. זו הייתה אחת הביקורות הפומביות החריפות ביותר שנשמעה אי פעם מתוך הנהלת הארגון נגד נשיא מכהן.
כשהתברר לו כי אירופה מאיימת בחרם, רוב ההתאחדויות מתנגדות, ואפילו מקורביו מאבדים בו אמון, נותר אינפנטינו ללא מוצא. ביום שישי פרסמה פיפ"א הודעה קצרה, אך משמעותית נשיא הארגון הודיע כי לאחר "הקשבה מדוקדקת לכלל בעלי העניין", הוחלט שלא לקדם את תוכנית ההפרטה.
עוד נכתב כי אף שהיוזמה נועדה לחזק את הכדורגל העולמי, היא יצרה מחלוקות שאינן משרתות עוד את מטרתה המקורית. בכך נקברה באופן רשמי התוכנית לגייס 4.2 מיליארד דולר ממשקיעים פרטיים — פחות משלושה ימים לאחר שנחשפה.
המאבק על השליטה בכדורגל רק החל
קריסת המהלך אינה מסיימת את המשבר של אינפנטינו — היא רק מעבירה אותו לזירה הפוליטית. הכישלון עשוי להפוך לנקודת מפנה לקראת הבחירות לנשיאות פיפ"א, שייערכו במרץ 2027. עד לאחרונה ההערכה הרווחת הייתה כי אינפנטינו יתמודד ללא יריב משמעותי ויבטיח קדנציה נוספת בקלות, לאחר שהתאחדויות רבות כבר הביעו בו תמיכה פומבית. אולם לקראת המועד האחרון להגשת מועמדויות, בנובמבר הקרוב, התמונה השתנתה. הפרשה חשפה את גבולות כוחו, וכעת בכירים באופ"א ובקונפדרציות נוספות בוחנים ברצינות את האפשרות להעמיד מולו מועמד בעל משקל שיאיים על המשך שלטונו.
עם זאת, מוקדם להספיד את אינפנטינו. לאורך הקריירה שלו הוא הוכיח כי הוא פוליטיקאי ממולח ובעל יכולת יוצאת דופן לייצר מנועי צמיחה פיננסיים חדשים. כישלון התוכנית אינו צפוי לשנות את תפיסת עולמו הכלכלית. גם אם רעיון הכנסת קרנות פרייווט אקוויטי לליבת הפעילות של פיפ"א נבלם, סביר שאינפנטינו יחפש מסלולים אחרים להגדלת הכנסות הארגון — באמצעות הרחבת הטורנירים, מיצוי זכויות השידור, פיתוח חסויות גלובליות ושינויים במבנה המפעלים הבינלאומיים.
תוכנית ההפרטה אמנם נבלמה ברגע האחרון, אך השאלה שהציפה לא נעלמה: עד כמה ניתן למסחר את נכסי הליבה של הכדורגל מבלי לפגוע בזהותו. הקרב הזה הסתיים בנסיגה של אינפנטינו, אך המאבק על השליטה בעתידו הכלכלי של המשחק רק החל.
